פרשת כי תצא – ההבדל בין מואב לעמלק

דברים כא:י-כה:יט

דברים: כ"ג:ד-ה: לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה', אפילו דור עשירי לא יבוא בקהל ה': כי לא קידמו את פניכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים...
דברים, כ"ה:יז-יט: זְכֹר אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עַמְלֵק בַּדֶּרֶךָ בְּצָאֲתָךָ מִמִּצְרַיִם אֲשֶׁר פָּרַעְךָ בַּדֶּרֶךָ... ומחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח.

פרשת התורה מתארת מספר מצוות הקשורות לעמים שפגעו בעם היהודי בתקופתו במדבר. ראשית, התורה מתארת את המקרה בו עמי עמון ומואב סירבו לספק לעם היהודי לחם ומים נחוצים לו בזמן שהותם במדבר. מעשה זה החמיר מאוד בשל העובדה שעמים אלה חבו את עצם קיומם לאברהם, אברהם. אברהם הציל את חייו של אחיינו לוט, אבי שני העמים הללו, כאשר נלכד על ידי ארבעת המלכים. עם זאת, הם הוכיחו שהם אנשים כפויי טובה מאוד, כאשר סירבו לספק את צרכיו הבסיסיים של העם היהודי. כתוצאה מכך, התורה מצווה שאסור לגר מואבי או עמוני להינשא לעם ישראל, וזה חל אף על צאצאי גר כזה עד אינסוף.

בסוף הפרשה, התורה מזכירה את מעשיו הנוראיים של עמלק, שתקף את העם היהודי הפגיע במדבר, כאשר כל אומה אחרת חששה לעשות כן, עקב הנסים הגדולים שאירעו במהלך יציאת מצרים. בגלל התנהגות נבזית זו, מצווה ה' על העם היהודי למחות את כל העם, וכל מה שקשור אליו.

נראה כי מעשיו של עמלק והציווי להשמידו כתוצאה מכך, מצביעים על כך שעמלק נחשב גרוע בהרבה מעמון ומואב. עם זאת, בניתוח חוקים נוספים הקשורים לעמלק, עולה קושי משמעותי: ניכר מהרמב"ם¹ וראבד² שהציווי להשמיד את עמלק אינו חל אם עמלק מפריך את הגישה הכפירה והשנאה של עמו. יתר על כן, גר עמלק אמיתי מתקבל לעם היהודי, והוא רשאי להינשא לעם היהודי.³כיצד ייתכן שגר מואבי וצאצאיו זוכים ליחס כה קשה עד שלעולם אינם יכולים להתחתן עם יהודייה, בעוד שעמלק יכול לעשות זאת?

תשובה אפשרית לשאלה זו ניתן למצוא על ידי התעמקות בשורש כשליהן של עמים אלה: פגמיהם של עמון ומואב טמונים בתחום תכונות האופי. בסירובן לעזור לעם היהודי באופן בסיסי, הם הוכיחו שהם כפויי טובה מטבעם. זוהי תכונת אופי שלילית כל כך, שהיא מושרשת באומה זו עד כדי כך שהתורה מצווה שגם אם עמוני או מואבי מתגיר, הוא לעולם לא יוכל להתחתן עם יהודים, משום שזה יגרום לתכונות הרעות שלהם לחלחל לעם היהודי.

לעומת זאת, חסרונותיו של עמלק אינם קשורים ישירות לתכונות רעות, אלא הם בתחום ההשקפה. מערכת האמונה שלהם סותרת את כל מה שכתוב בתורה, ומטרתם היא להשמיד את העם היהודי ואת מה שהוא מייצג. גרוע ככל שיהיה, מכיוון שמדובר בעיקר בגישה ולא בתכונה מושרשת, ניתן לעקור ולשנות את השקפתו. לפיכך, אם עמלק מראה שהוא דחה באמת את כל מה שמייצגת עמו, אז הוא רשאי להתחתן עם יהודי, כי אין חשש שהצדדים השליליים של עמלק יחלחלו לעם היהודי.⁴.

ניתן להשתמש ברעיון זה כדי לענות על שאלה קשה נוספת הקשורה לעמלק. שאול המלך נצטווה למחות את עמלק, והוא אכן השמיד את כולם מלבד אגג.⁵. אף על פי כן, מספר חודשים לאחר מכן, הנביא מספר לנו שדוד נלחם בעמלקים⁶. מאיפה הגיעו כל העמלקים האלה? גישה אפשרית אחת היא שכמו שעמלקי יכול לדחות את השקפתו של עמלק ובכך להסיר מעל עצמו את החובה להיהרס, אדם שאינו עמלק יכול לאמץ את השקפתו של עמלק ובכך להיחשב בקטגוריה של עמלק, ולהביא על עצמו את החובה להיהרס.⁷.

הרעיון שאפשר להצטרף לעם אחר אינו מוגבל לעמלק. באותה גישה ניתן להשתמש כדי להסביר כיצד עם מדין נלחם בעם היהודי בתקופת גדעון, כאשר המדיינים הושמדו בקרב עם ישראל במדבר.

אם כך הדבר, עולה השאלה האם רעיון זה חל על עמון ומואב: אם אדם שאינו צאצא גנטי של מואב, למשל, מניח את זהותו של מואבי, האם אסור ליהודי להינשא לו אם הוא מתגייר? שאלה זו היא נושא למחלוקת בגמרא.⁸, אך המסקנה היא שאדם כזה אינו מקבל מעמד הלכתי של מואבי משום שסנחריב פיזר את כל העמים, ולכן ניתן להניח שאדם היושב במואב וקורא לעצמו מואבי אינו צאצא של המואבים שבתורה, ולכן ניתן להתחתן עם גר כזה. מדוע כאן איננו אומרים שהוא מקבל מעמד הלכתי של מואבי? התשובה מבוססת על העיקרון לעיל, ששורש הבעיה עם מואב אינו השקפת עולמם אלא תכונות אופיו. תכונותיהם הרעות מושרשת כה עמוק עד שהן ישפיעו על כל צאצאיהם העתידיים. עם זאת, אין הדבר חל על אדם שאינו צאצא גנטית של המואבים המקוריים. לפיכך, גם אם הוא מזדהה כמואבי, ואף מקבל את גישותיהם, הוא אינו נכלל באיסור להתחתן עם גר מואבי.

ראינו שבעוד שתכונותיה הטבועות של אומה אינן ניתנות לשינוי באופן משמעותי, ניתן לשנות את השקפת עולמה. ברמה האישית, זה מלמד אותנו שחשוב מאוד לפתח השקפת עולמית אמיתית על פי התורה באמצעות לימוד ספרים מתאימים על פילוסופיה יהודית ומוסר (צמיחה עצמית).⁹. פעולה זו יכולה גם לעזור לו לשפר את תכונות האופי שלו, שכן השקפה טובה יכולה ללמד אדם כיצד לשפר את תכונות האופי שלו.

מאת הרב יהושע גפן

הערות

1. משנה תורה, הלכות מלכים, פרק ו', הלכה ד'.
2. הסגות הראב"ד, שם.
3. ראיה אחת לכך היא שהגמרא מספרת לנו שצאצאיו של העמלקי, המן, למדו תורה בבני ברק. ישנם מקורות רבניים הסותרים לכאורה את פסיקת הרמב"ם. ראה משבט זהב, שמואל בית, עמ' 18-20, לדיון נרחב בנושא זה.
4. ברוח דומה, מסביר ה"דרשות הר"ן" שאברהם לא רצה שיצחק יתחתן עם בן העם הכנעני בגלל תכונותיהם הרעות מטבען. בעוד שלמרות שלבן היו אמונות רעות מאוד, אברהם רצה שיצחק יתחתן עם ילדיו, משום שתכונותיהם הטבעיות של משפחותיהם לא היו רעות.
5. שמואל א', פרק ט"ו.
6. שמואל בית, פרק א'.
7. רבי ישראל רייזמן מציין שזה חל רק אם עדיין חיים עמלקים אמיתיים. לאחר שכולם נמחקים, לא ניתן עוד להניח את הזהות העמלקית. כמו כן, ראו משבט זהב, שמואל בית, עמ' ו' לתשובה חלופית בשם השיח מרדכי.
8. ברכות, 28א.
9. דוגמאות אפשריות לכך הן: מכתב מאליהו מאת הרב אליהו דסלר; שיחות מוסר מאת רבי חיים שמואלביץ; עלי שור מאת הרב שלמה וולבה; תורת אברהם מאת רבי אברהם גרודזינסקי הי"ד, המשגיח מסלובודקה, וחותנו של הרב וולבה ורבי חיים קרייסווירט.

פרשת השבוע,

האור המנחה

עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.