פרשת כי תצאי – לימוד תורה וחזרה בתשובה

קי טצאי (דברים כא:י-כה:יט )

התורה מתארת את המקרה הטרגי של בן סורר אומורה, הבן המורד, אשר נחשב במצב רוחני כה חסר סיכוי עד שהוא נענש במוות, בהתבסס על החטאים הנוראיים שיבצע בסופו של דבר באופן בלתי נמנע¹.

התלמוד הירושלמי² מפרט את טבעם של חטאים אלה: "הקדוש ברוך הוא צופה כי לעתיד זה [הבן המורד] ישתמש בכל רכוש אביו ואמו, יישב בצומת דרכים ויתקוף אנשים, יהרוג אנשים, ובסופו של דבר ישכח את תורתו, והתורה אמרה שעדיף שימות בזכות, ולא ימות חייב [בגלל חטאים]. נראה שהתלמוד מתקדם מחטאים פחות גרועים לחטאים גרועים יותר, עד לנקודה שבה לבן המורד אין תקווה. מובן שהתלמוד מתאר בהתקדמות זו חטאים חמורים כמו רצח, אך עולה השאלה מדוע החטא האחרון הוא שישכח את תורתו? כמובן, זה דבר רע, אך כיצד ניתן להשוות זאת לעבירות האחרות ברשימה? יתר על כן, המשמעות היא ששכחת תורתו היא הקש ששובר את גורלו של הבן המורד.".

הרב יוסף שלום אלישיב³ עונה עם עיקרון מהותי. אדם יכול לעשות את החטאים הגרועים ביותר, אך כל עוד הוא עדיין מחובר איכשהו ללימוד תורה, תמיד יש תקווה שהוא יכיר בטעויות דרכו ויחזור בתשובה. אך ברגע שהוא מאבד את הקשר הזה, אז אין תקווה שהוא יחזור. לפיכך, גם כאשר בן סורר אומורה עושה חטאים נוראיים, אם הוא עדיין לומד תורה או לפחות זוכר את לימוד התורה שלו, אז הוא לא נענש, כי הוא לא מקרה אבוד.

הרב אלישיב משתמש בעיקרון זה כדי להסביר פתגם רבני קשה נוסף. התלמוד⁴ אומר שאם אדם סובל סבל, עליו לנתח את מעשיו כדי לראות אם חטא; אם אינו מוצא דבר, אז עליו להניח שהוא חטא באמצעות ביטול תורה, לא למד תורה בזמנים שבהם היה חייב. הפירושים שואלים ש ביטול תורה כשלעצמו הוא חטא, כך שאם אדם חיפש חטאים כלשהם, זה היה אמור להיות כלול בחטא של ביטול תורה. לפיכך, כיצד יכול התלמוד לומר שעליו להניח שזה היה בגלל ביטול תורההרב אלישיב מסביר שהגמרא לא מתכוונת שהוא סובל סבל בגלל חטא ביטול תורה. אלא, פירוש הדבר שאם הוא ניתח את מעשיו ולא הצליח למצוא חטאים, עליו להניח שהסיבה שלא הצליח למצוא את החטאים הייתה בגלל ביטול תורה, כלומר שהוא לא למד תורה מספיקה. לימוד תורה שנעשה בצורה נכונה מאפשר לאדם להבחין ברמתו האמיתית ולראות היכן טעה. העובדה שהאדם לא מצא חטאים כלשהם חייבת להיות תוצאה של העובדה שהוא בזבז זמן כשהיה צריך ללמוד תורה.

עדיין צריך לדון כיצד בדיוק לימוד תורה מביא אדם לתשובה. גישה אחת היא שבמובן מטאפיזי, כוחו של לימוד התורה משפיע לטובה על מהותו של אדם במידה שהוא גורם לו לעשות תשובה. זוהי ההבנה הפשוטה של התלמוד הירושלמי שאומר ה' שאפילו אם בניו יחטאו, הוא אינו מאבד תקווה אם הם עדיין לומדים תורה, 'כי האור שבה (בתורה) יגרום להם לחזור אל הטוב'.⁵."עם זאת, רבי ירוחם לבוביץ אמר שגמרא זו חלה רק על אנשים ברמה גבוהה מאוד, אך עבור רוב האנשים, התורה אינה מחלחלת באופן אוטומטי להווייתם ללא מאמץ מודע.⁶.

זה מוכיח שעבור רוב האנשים, לימוד תורה אינו מקל באופן אוטומטי על תשובה. כדי שלימוד תורה יעזור לאדם בעבודת הקודש הפעילה שלו, יש צורך ליישם את מה שהוא לומד בחייו. הרב משה פיינשטיין הסביר שזו הסיבה שמסכת הגמרא הראשונה שבנים לומדים היא לעתים קרובות בבא קמא, העוסקת בהלכות נזק, בניגוד למסכתות מעשיות יותר לכאורה כמו ברכות, הדנות בהלכות תפילה. הוא הסביר שמסכת התורה נועדה להחדיר לילדים בשלב מוקדם של חייהם רגישות לרכושם של אנשים אחרים. אדם הלומד את הלכות נזק, ומיישם את מה שהוא לומד בחייו, יבין מתי ייתכן שחטא בתחומים אלה. עם זאת, מי שלומד כתרגיל אקדמי גרידא לא ייהנה מתורה בצורה זו.

כמובן, נכון שאם אדם לומד תורה, הוא עדיין נשאר מחובר לתורה במידה שיש תקווה שהוא יחזור, לכן תמיד יש תקווה לבן הסורר כל עוד הוא זוכר את לימודו. עם זאת, כדי להבטיח שלימוד התורה יעזור לנו בעבודת הקודש היומיומית שלנו, חיוני לנקוט בגישה אקטיבית יותר וליישם את מה שאנו לומדים בחיינו.

מאת הרב יהושע גפן

הערות

1 שמעתי מהרבי שלי, הרב יצחק ברקוביץ.

2 חשוב לציין, שדעה אחת בגמרא (סנהדרין, 71א), גורס כי דין בן סורר ומורה מעולם לא התקיים בפועל בגלל הדרישות הספציפיות ביותר כדי להתאים לקטגוריה. אלא, מטרת המצווה היא 'דרוש ומקבל סקר' – ללמוד תורה עליה.

ירושלמי, סנהדרין, פרק ח, הלכה ז.

ד' דברי אגדה, פרשת כי סייצי.

5 ברכות, 5א.

ירושלמי 6, חגיגה, 1:7.

פרשת השבוע,

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.