פרשת קורח תשפ"ה – סכנות ויכוחו של קורח

בס"ד

קורח (במדבר ט"ז-י"ח )

במדבר, ט"ז:ג: “"וַיְקַבְּלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהם: 'מַעֲבֵד לָכֶם כִּי קֹדֶשׁ הַעֲדָתָה וְה' בְּתוֹכֶם לְמַדָּע תִּתְרַמֵּשׁ עַל עַל עַד ה'?'"‘
גמרא, שבת, קי"ט ב': “"ירושלים נחרבה רק משום שהשוו את הקטן (קטן) לגדול (גדול)"”

בתחילת הפרשה, קורח, המבקש לתפוס את מקומו של משה ואהרון, מציג טיעון חכם - כל יהודי הוא קדוש, לכל יהודי יש קשר עם ה', אז למה אתם מתנשאים מעליהם? עם טיעון זה, קורח היה אולי הראשון מבין רבים שאימץ את התפיסה השוויונית - שכולם שווים ויש להתייחס אליהם באופן שווה.¹

כפי שקורה לעתים קרובות עם השקפות שווא, יש אמת מסוימת בדבריו של קורח - אכן נכון שכל יהודי קדוש ויש לו מערכת יחסים משלו עם ה'. עם זאת, באר משה² מתאר בצורה חדה את ההשלכות ההרסניות של גישה זו.

הוא מצטט גמרא הקובעת שירושלים חרבה רק משום שהשוו את הקטן לגדול.³ הגמרא מביאה ראיה לכך מפסוק: "והעם יהיה כהן...",⁴ כלומר, מי שאינם כהנים ירצו להיות כמו כהנים. השאלה המתבקשת היא מדוע השוואת הקטן לגדול הייתה חטא כה חמור עד שהביא לחורבן בית המקדש?

באר משה שואל עוד כי אמירה תלמודית זו סותרת לכאורה אמירה אחרת בגמרא לפיה ירושלים נחרבה (בתקופת בית שני) בגלל שנאה חסרת בסיס (סינת סין).⁵ איזו מהן הייתה הסיבה הסופית לצ'ורבן. יתר על כן, אם הגישה הרווחת הייתה שכולם אותו דבר, אז על סמך מה היו הטינה והשנאה ההדדיות ביניהם?⁶

ה"באר משה" משיב ששאלה זו מבוססת על ההנחה המוטעית שכאשר מאמינים שכולם אותו דבר, לא תהיה שנאה חסרת בסיס. האמת היא בדיוק ההפך: כאשר ישנה תפיסה רווחת שכולם אותו דבר, אז תהיה שנאה חסרת בסיס. כי כל אדם יטען שאם אנחנו שווים אז למה אתה מעליי, "למה אתה מקבל יותר כבוד ממני, למה יש לך יותר זכויות ממני?"“

במילותיו של רבי ישכר פרנד:

שנאה חסרת בסיס ושוויון הן שני צדדים של אותו מטבע. למה אתה הבוס, המנהיג, הרב וכו'? אני טוב כמוך! באר משה מביא דוגמה: א. לאדם יש גוף. כל חלק בגוף חשוב. אבל לא כל חלקי הגוף זהים. בהינתן הבחירה בין לאבד את הזרת לאובדן הלב, מה יבחר אדם? הזרת, האצבע ואפילו הרגל אינן גפיים שבלעדיהן לא ניתן לקיים חיים. עם זאת, אדם לא יכול לחיות בלי לב או בלי מוח. כולנו גוף אחד, וכל חלקי הגוף פועלים למען מטרה אחת - לשמור על האדם בחיים. אבל יש הבדלים. יש היררכיה של סדרי עדיפויות, של חשיבות.”

אין פירוש הדבר שהזרת חסרת חשיבות. אלא שלזרת יש את תפקידה והיא יכולה למלא את הפוטנציאל שלה, אם אפשר לומר כך, על ידי מילוי תפקיד זה במלואו.

אותו הדבר נכון גם לגבי העם היהודי. הצלחתו של העם היהודי היא שיש תפקידים שונים לאנשים שונים. לא כולם אמורים להיות מנהיגים, לא כולם יכולים להיות כהנים, ולא כולם ראויים להיות תלמידי תורה. בתקופת החורבן, אנשים לא קיבלו עובדה זו, מה שהוביל לקנאה ובסופו של דבר לשנאה חסרת בסיס. זה בדיוק מה שקרה בסיפור קורח. טענתו שכולם קדושים הייתה הסיבה הישירה לסכסוך הנורא שגרם נזק כה רב לעם היהודי באותה תקופה.

נושא זה ממשיך לגרום נזק לעם היהודי – כאשר אנשים אינם מקבלים את מעמדם, הם עלולים לפתח קנאה וטינה, מה שמוביל לשנאה ולסכסוך. כאשר אנשים מוכנים לקבל את הרעיון שיש מנהיגים ויש עוקבים; אנשים שאמורים... לַעֲשׂוֹת ההחלטות והאנשים שאמורים לקבל לְקַבֵּל את ההחלטות, ואז החברה יכולה לתפקד.

אין פירוש הדבר שכל אדם אינו יכול לשאוף לגדולה, אלא שגדולתו של כל אדם תלויה רק ברצונו החופשי, ולא בכבוד, בהערכה או בכוח החיצוני שהוא מקבל מאחרים. מי ייתן וכולנו נזכה לממש את הפוטנציאל שלנו, ולא נדאג למעמד הזולת.

מאת הרב יהושע גפן

הערות

1. כמובן, האמת היא שקורח לא האמין כלל בשוויון, אלא רצה להיות המנהיג בעצמו, וטיעון השוויון היה בסך הכל תירוץ לתקוף את משה ואהרן.
2. מצוטט מאת רבי ישכר פראנד.
3. שבת, קי"ט ב'. הגמרא שם מביאה מספר סיבות לחורבן, אך אנו מתמקדים בזו בלבד.
4. ישעיה, כ"ד:ב'.
5. יומה 9ב.
6. נראה כי ה"באר משה" מניח שהגמרא בשבת מתייחסת גם לחורבן בית שני.

פרשת השבוע,

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.