לך לך (בראשית יב-יז )
בראשית, יג:יד: “וַיְדַבֵּר ה' אֶל-אַבְרָהָם אַחֲרֵי יְחַד לוֹט מִמֶּנּוּ".”
רש"י, יג, י"ד, ד"ה: אחרי: ".“כל הזמן שהאיש הרע [לוט] היה עמו, הנבואה הייתה מנותקת ממנו..."”
התורה מספרת לנו שלאחר יציאתם ממצרים, אברהם ואחיינו, לוט, היו שניהם עמוסים בעושר רב ובעדרים גדולים של בהמות. אולם, התעוררה מחלוקת, לפיה רועי לוט סברו כי מותר לרעות את עדריהם על אדמתם של אנשים אחרים בארץ ישראל. נימוקם השגוי התבסס על הרציונל שה' נתן את הארץ לאברהם ולוט היה יורשו היחיד, ולכן הוא כבר יכול היה ליהנות מהארץ. זה היה שגוי מכיוון שאברהם עדיין לא ירש את הארץ, ולכן מעשיהם היוו גניבה.
רועי אברהם גערו ברועי לוט בשל כך, וכתוצאה מכך התעוררה מחלוקת. כדי למנוע את המשך המחלוקת, הציע אברהם ללוט להיפרד ממנו. לוט הסכים ועבר לארץ סדום הרעה אך המשגשגת. התורה מספרת אז שה' דיבר אל אברהם "אחרי שלוט נפרד ממנו". מדרש תנחומא1, המצוטט על ידי רש"י, קובע כי מילים אלו, לכאורה מיותרות, באות ללמד שאברהם לא קיבל נבואה בזמן שהיה לוט עמו, משום שלוט נחשב ל'איש רשע' וה' לא היה מדבר אל אברהם בזמן שהיה אדם נכה זה נוכח. עם זאת, עולה הבעיה, שקודם לכן דיבר ה' אל אברהם בזמן שהיה לוט עמו.2!
המפרשים עונים שבאותו זמן מוקדם יותר, לוט נחשב צדיק, ולכן ה' אכן דיבר עם אברהם למרות שלוט היה עמו. אולם, עד שלוט נפרד מאברהם, לוט הידרדר מבחינה רוחנית וכעת היה ברמת רשע. לפיכך, מאותו רגע ואילך, ה' לא ידבר עם אברהם עד שייפרד מלוט. השאלה המתבקשת היא מה קרה שגרם לירידתו הרוחנית של לוט?
רבי שמעון שוואב3 ענה על שאלה זו בהתבסס על מסקנה מעמיקה בפסוק אחר בפרשה. התורה מספרת לנו שבמהלך המלחמה בין ארבעת המלכים לחמשת המלכים, ארבעת המלכים המנצחים חטפו את לוט: "ויקחו את לוט ואת רכושו, את אחיו של אברם, וילכו".4."המבנה הדקדוקי של פסוק זה קשה להבנה – המילים "אחיינו של אברהם" נראות לא במקומן. היה נראה הגיוני יותר לכתוב: "ויקחו את לוט את אחיינו של אברהם ואת רכושו". מדוע המילים "ורכושו" מפרידות בין לוט לבין תיאורו כאחיינו של אברהם?
הרב שוואב הציע שהמבנה של הפסוק רומז לנו מה הייתה הסיבה הבסיסית להפרדה בין אברהם ללוט - רכושו של לוט. כספו של לוט הוא שהפריד בין שני קרובי המשפחה, לא רק בפסוק זה אלא גם בכל השקפת חייהם. ומתי התרחשה הפרדה זו? כאשר אברהם ולוט יצאו ממצרים עמוסי עושר רב. הפסוק הבא מספר לנו על פעילותם הלא מוסרית של רועי לוט, אשר בוודאי הושפעו מאדונם, לוט. זה מלמד אותנו שרכישת עושרו של לוט הייתה הסיבה הישירה להתדרדרותו הרוחנית. אהבתו לכסף גרמה לרועיו למצוא נימוקים חלשים כדי להצדיק גניבה. יתר על כן, היא הייתה הסיבה להחלטתו הגורלית לעבור לסדום, בגלל מרעהה העשיר: כפי שמנסח זאת רבי יששכר פרנד:
“"נראה שאחרי שצבר מעט כסף, לוט רצה לחיות את 'החיים הטובים'. לוט עבר לסדום. איזה מין אדם יעשה זאת? דמיינו לעצמכם אדם שחי יחד עם דודו הצדיק במונסי או בבולטימור והוא פתאום מחליט לעבור לאטלנטיק סיטי. איזה מין אדם יעשה זאת? מה קרה? 'הרכוש' - זה מה שקרה. עושרו של לוט עלה לו לראש. רצונו לחיות את 'החיים הטובים' הסיט אותו מדרך הישר והצר של אברהם.".
דוגמתו של לוט מזכירה לנו את התופעה הנפוצה מדי לפיה רכישת כסף גורמת לירידה רוחנית. כאשר אדם רוכש נכסים חומריים, הוא עלול להיות מודאג יותר מרכישת כסף נוסף, והוא ישכח שמקור הצלחתו לא היה במאמציו שלו, אלא בהשגחה אלוהית. זה היה ניכר מאוד במקרה של לוט.
כאשר התורה מספרת לנו שלוט צבר עושר רב, חז"ל מסבירים שזה היה אך ורק בזכותו של אברהם, וכי קרבתו של לוט לצדיק שכזה גרמה לו לקבל ברכה. אך לוט לא הפנים את המסר הזה, וניצל אותו כדי להתקרב לאברהם. במקום זאת, זה גרם לו לחשוב שהוא יכול לצבור עושר על ידי פעולה בצורה לא ישרה, כפי שהודגם בגניבת האדמה על ידי הרועה שלו. ובמקום לנסות להישאר קרוב לאברהם, הוא בחר לגור במקום שהיה ההפך הגמור מכל מה שאברהם ייצג - סדום - כדי לצבור עוד יותר רכוש. ומה הייתה התוצאה הסופית של בחירתו? הוא איבד את כל רכושו כאשר סדום נחרבה.
ראינו שכאשר אדם רוכש עושר, הוא נמצא בסיכון גדול להתדרדרות רוחנית ולנקיטת פעולות לא ישרות ומזיקות מבחינה רוחנית כדי לשמור על עושרו. מי ייתן ונזכה להשתמש ברכושנו החומרי באופן שיקרב אותנו לה'.
מאת הרב יהושע גפן
הערות
- מדרש תנחומא, וייטסי, י.
- בראשית, יב:ז.
- מצוטט מאת רבי ישכר פראנד.
- בראשית, יד:יב.
פרשת השבוע,
האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.