פרשת לך לך – הכל עניין של מאמץ

לך לך (בראשית יב-יז )

בס"ד

בראשית, יב:ה: “"ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנשמות"נפש) שהם עשו בחרן."”
רש"י, בראשית, יב:ה, הנשמות אשר עשה אברהם בחרן: “"שהביאו אותם תחת כנפי השכינה, אברהם גייר את האנשים ושרה גיירה את הנשים, ותורה סברה כאילו עשו אותם."”

כאשר אברהם יוצא למסעו הרוחני, הוא מביא עמו "“חנפש אשר אסו בחרן”", מילולית, הנשמות שאברהם יצר בחרן. רש"י מסביר שזה מתייחס לאנשים שהוא הביא לאמונה באל אחד. זה מצוטט לעתים קרובות כאחת הדוגמאות העיקריות למאמציו ולהצלחתו של אברהם בהפצת רעיון המונותאיזם המוסרי בתקופה שבה כל העולם היה עובדי עבודה זרה.

עם זאת, ה'משך חכמה' מצטט מדרש המלמד שכל האנשים הללו חזרו לאורח חייהם המקורי לאחר מות אברהם.¹ בהינתן מדרש זה, עולה השאלה מדוע מיוחסת משמעות כה רבה למאמציו של אברהם עם אנשים אלה, כאשר בסופו של דבר הם לא נשאו פרי והם חזרו לדרכם הישנות?

תשובה אחת לשאלה זו היא שהעובדה שהם שינו את דרכם, אפילו באופן זמני, היא בעלת משמעות רבה כשלעצמה, גם אם היא לא נמשכה. ברוח זו, נשאל פעם הרב מבריסק, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, על מוסד שלימד תלמידים קשים מאוד, אך בסופו של דבר, הם חזרו לדרכיהם הישנות. אף על פי כן, הסביר הרב מבריסק שאם הם קיימו מצוות מסוימות למשך זמן מסוים, לא נחשב בזבוז זמן ללמד אותן.²

הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן הוסיף פעם שגם אם המאמצים לא נשאו פרי עם בחור מסוים בישיבה, נוכל להיות בטוחים שצאצא עתידי יושפע לטובה.³ נראה כי הרב שטיינמן הבין שהמאמצים המושקעים באדם אחד יניבו פרי בשלב מסוים, אם לא אצל אותו אדם עצמו, אז אצל אחד מצאצאיו. מעניין לציין, שבאופן דומה, כאשר נשאל רבי חיים קנייבסקי את השאלה הנ"ל על משמעותן של 'הנשמות אשר אברהם עשה', הוא ענה בקצרה שצאצאיהם התגיירו.⁴ נראה שהוא מתכוון גם לכך שצאצאיהם של אנשים אלה הצטרפו לעם היהודי בגלל מאמציו של אברהם, גם אם הם עצמם לא עשו זאת.

תשובה שנייה מדוע התורה מדגישה את חשיבותן של הנשמות שאברהם ברא, היא שבנקודת המבט התורנית, השיקול העיקרי הוא המאמץ שאדם משקיע, ולא התוצאה עצמה, שכן מאמציו של האדם הם הדבר היחיד שבשליטתו.⁵ לפיכך, העובדה שהאנשים שאברהם השקיע בהם את זמנו ומאמציו, חזרו בסופו של דבר לדרכם הישנה אינה רלוונטית, בהתחשב בכך שהוא עשה את מה שהיה מסוגל לעשות. אכן, ניתן לטעון שהתורה הדגישה במיוחד אנשים אלה כדי להדגיש את הנקודה שהמאמץ הוא הגורם החשוב ביותר, ללא קשר לתוצאות.

ברוח זו, מזכיר קלם מעלה תצפית מרתקת; הוא מציין שהמפתה מטופל בצורה כה חמורה גם אם לא הצליח לפתות מישהו לעבוד עבודה זרה. אנו יודעים שהמידה הטובה מרובה מפורניות – שהגמול על מעשים טובים גדול מהעונש על מעשים רעים. לפיכך, אם אדם ינסה לעשות את ההפך מהמפתה; כלומר לקרב יהודי לשמירת תורה, אז הוא יזכה לגמול יותר מאשר המפתה נענש. וזכירת הזכיר מוסיפה, שזה נכון גם אם האדם נכשל במאמציו. זה מלמד את אותו עיקרון – ה' דורש מהאדם להתאמץ כדי לבצע את רצונו. התוצאות בפועל של מאמציהם אינן בידיו, ולכן חסרות משמעות מבחינת הגמול שהאדם יקבל.

תפיסה זו פורטה על ידי הרב יצחק הוטנר במכתב לרב משה שרר.⁶. הרב שרר היה מעורב בניסיון ממושך להשיג סיוע כספי לבתי ספר פרטיים באמריקה, אך נכשל במאמציו. הרב הוטנר הזכיר לו את שלושת כללי העבודה של הרב ישראל סלנטר למען הקהילה. אחד מהם היה: 'אל תהיה אובססיבי לניצחון'.⁷ הוא ציין שאברהם לא הקריב את יצחק בעקידה, אך הדבר לא פגע כלל בזכותו ובהשגת זכותו של צאצאיו. הרב הוטנר סיכם: "האדם מצווה לעשות, לא להשלים" - השאר תלוי בידי ה'.

הרב שרר עצמו ביטא רעיון זה על סמך התלמוד בברכות.⁸. התלמוד אומר שאם אדם חושב לעשות מצווה ונמנע ממנו לעשות זאת עקב נסיבות שאינן בשליטתו ולא עשה זאת, זה נחשב על ידי התורה כאילו עשה זאת. המילה העברית "נחשב" היא "מעלה עלה". מילולית, פירוש הדבר שזה "מורם". רב שרר אמר בשם רב שזה אומר שהשכר מהמצווה שלא קוימה מורם מעל (כלומר, גבוה יותר) מהשכר על מצוות שקוימות. הסיבה לכך היא שהאדם שביקש לעשות את המצווה אפילו לא נהנה מהסיפוק שעשה אותה.

למדנו שחשיבותן של 'הנשמות אשר אברהם עשה' אינה נובעת בהכרח מ'הצלחתן' ארוכת הטווח, אלא היא מדגימה את חשיבות המאמץ, ובו בזמן, את ההכרה שהתוצאה היא 'עסק ה', אם אפשר לומר כך.

מאת הרב יהושע גפן

הערות:

1. פרקי ד' רבי אליעזר סימון כ"ט.
2. ‘'מחרי הפרגוד', עמ' 325. ברור שהוא הוסיף שיש לתת עדיפות לתלמידים שסביר יותר שיתמידו בקיום תורה.
3. שם.
4. שמחת מרדכי, עמ' 111.
5. איילת השחר, לך לך, יב:5.
6. הרב שרר היה ראש אגודת ישראל, והוכר בדרך כלל כמתפלל המוביל מטעם העולם האורתודוקסי במחצית השנייה של המאה ה-20.^ה מֵאָה.
7. השניים האחרים היו: 'אל תכעס' ו'אל תתעייף'.
8. ברכות, 6א. זה גם ב קידושין מ'א.

פרשת השבוע,

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.