נדרים וביטול נדרים

בס"ד

מחשבה על פרשת מטות 5784

נדרים בפרשה

פרשה זו עוסקת בכמה מצוות יהודיות ספציפיות שאינן רלוונטיות לבני נח. עם זאת, אנו יכולים להתמקד במילה "“נדר”"בתחילת הפרשה. המונח העברי "“נדר”"מתייחס להבטחה מילולית מרצון שהיא הצהרה של מחויבות אישית לעשות משהו או להימנע מלעשות משהו.

ניתן לעשות נדר בתנאי. לדוגמה, אדם יכול להישבע לתרום סכום כסף מסוים לצדקה אם תפילה מסוימת לאלוהים נענית. (יש גם מושג של עריכת נדר כדי לקיים מצווה שכבר מחויב לעשות. אבל זה נעשה רק כדי לחזק את נחישותו של אדם לקיים מצווה שהוא מתקשה לקיים.) בכל מקרה, עריכת נדר אינה מומלצת, משום שהפרת נדר מפרה את החובה לקיים אותה, כפי שמוסבר להלן. לכן, כשאתה אומר שתעשה או לא תעשה משהו, טוב לכלול את המילים "בלי נדר".“ ("בלי נדר").

האזכור הראשון של "נדר"“

הפעם הראשונה שהמילה "“נדר”"המונח המופיע בתורה הוא הנדר שנדר יעקב לאחר שעזב את ביתו כדי להימלט מאחיו עשו, שרצה להורגו. הוא שכב על מה שהוא כיום הר הבית, שם חלם על סולם עם מלאכים עולים ויורדים. ב בראשית כ"ח, אנו קוראים:

המילה "וַיִּירָא" ("הוא נבהל") מובנת כ"יראת כבוד", דבר המצביע על כך שהוא התרשם מהבנת קדושת המקום לאחר חלום יוצא דופן שכזה שבו דיבר אליו ה'. מצד שני, יעקב פחד במסעו עד אז, בעודו ניצב מול הלא נודע. לפיכך, אנו רואים שהנדר שנדר היה "להעיר" את עזרתו של ה' על ידי מתן הבטחה מותנית.

נדרים בזמנים של פחד ולחץ

כל אחד חווה תקופות של פחד ולחץ. האם מומלץ לבני נח לנדור נדר בזמנים כאלה [או בכלל], כפי שעשה יעקב, ולהבטיח משהו מוחשי בתמורה לגאולתו של אלוהים? [1] ב הקוד האלוהי[2], נכתב שם:

...מי שנקלע למצב נואש יכול להישבע לקב"ה בתפילותיו, כך שהבטחתו ומעשה הטוב שכוונתו לעשות יעמדו בזכותו להצילו ממצב נואש. במצב זה, עליו לומר: "אני נשבע בזאת שאעשה כך וכך, אם איוושע מבעיה זו". אולי בזכות נדרו, הוא יינצל.[3]

לא תמיד מומלץ לנדור נדרים כאלה בתקופות לחץ ללא שיקול דעת מדוקדק. נדרים כרוכים במחויבות שיש למלא, ואי ביצועם עלול להוביל לתוצאות שליליות. לכן, בעוד שנדריך נדר יכול להיות מעשה כן ומשמעותי, יש לגשת אליו בזהירות.

החובה לקיים נדרים

למרות שאין מצווה ספציפית לבני נח לקיים את נדריהם, כל בן אנוש מוסרי יבין שזה הדבר הנכון לעשות משום שאמון ויושרה תלויים בכך. עיקרון זה ניכר בסיפורים מקראיים שונים.

לדוגמה, ב בראשית לא:יג, אלוהים מזכיר ליעקב את נדרו:

יעקב התמהמה בתחילה לקיים את נדרו מיד עם שובו לארץ, דבר שהביא לו השלכות שליליות. נלמד שאם יעקב היה מקיים את נדרו מיד, ייתכן שהתקרית השלילית הקשורה לדינה לא הייתה מתרחשת. עובדה זו מדגישה את חשיבות קיום הבטחותיו.

אנו רואים גם את החשיבות של קיום הבטחות בסיפורי אברהם ואבימלך, ויוסף ויעקב, שכללו שבועת שבועה.

אברהם נתן הבטחה למלך אבימלך. בראשית כא:22-34, אברהם ואבימלך מסכימים על ברית, לפיה אברהם יחיה בשלום עם שושלת אבימלך וממלכתו. אברהם נותן לאבימלך צאן ובקר כדי לחתום על ההסכם. המקום נקרא באר שבע ("באר השבועה"), לזכר שבועת אברהם.שבועות בעברית).

במקרה אחר, יוסף מבטיח לאביו יעקב (ישראל) ב... בראשית מ"ז: 29-31. יעקב מבקש מיוסף להישבע שיקבור אותו במערת המכפלה (קבר האבות) בכנען ולא במצרים. יעקב ביקש זאת משום שהיה מודע לכך שאם פרעה יקשה מאוחר יותר על יוסף לקבור אותו בכנען, יוסף יוכל לטעון שהוא נשבע שבועה חגיגית. לאחר מכן יוסף נשבע שימלא את בקשה זו.

דוגמאות אלה ממחישות כי למרות שקיום נדרים ושבועות אינו מצווה במפורש על בני נח, הוא נחשב מבחינה הגיונית להתנהגות מוסרית נכונה.

תהליך הביטול

חיוני שכל אחד יחשוב היטב לפני שהוא נודר נדר, שכן נדר עלול להיפרע בקלות, ועבור לא יהודים, ביטול דורש לפחות אדם אחד נוסף ודבקות בכללים ספציפיים. (ראה הקוד האלוהי מהדורה רביעית, חלק ג', פרק 4, "ביטול נדרים והבטחות, ונדרים שניתנו לפי הבנת הציבור", עמ' 227-232, לגבי הכללים החלים על לא יהודים). העובדה שביטול נדרים חל גם על לא יהודי ניתן ללמוד מ... מסכת סוטה לו ב:

שנים לאחר מכן, כַּאֲשֵׁר יוסף אמר ל פַּרעֹה: “"אבי השביע אותי באומרו"” (בראשית נ', ה') כי אקברו בארץ ישראל פרעה אמר לו: לך בקש הפירוק של השבועה שלך.

הדבר ברור גם מהתלמוד הירושלמי, מסכת נזיר פרק ט', הדן בשאלה האם גוי יכול לקיים את נדרו, מה שמרמז שעליו לקיים את נדרו, שכן אחרת לא היה צורך בביטול.[4]

חשיבות קיום הנדרים

לפיכך, גוי חייב לקיים את נדרו על סמך אינטליגנציה אנושית מוסרית, ואם אינו יכול לעשות זאת או שזה יגרום לו לקושי משמעותי בלתי צפוי, ייתכן שמישהו אחר יבטלו. בהינתן שאין מצווה על גויים לקיים הבטחות או נדרים כלשהם, משום שלא "הוזהרו" (כלומר נצטוו) מפני "חילול דברם", מדוע לא יפר נדר?

נדרים וגידופים

ב הקוד האלוהי, הפרק על נדרים כלול בחלק העוסק ב"איסור חילול הקודש". מיקום זה מדגיש כי נדרים ושבועות, הנעשות לעתים קרובות בשם ה', נחשבים לענינים חמורים בתחום הדיבור. הפרת נדר שנעשה בשם ה' יכולה להיחשב כזרוע של חילול הקודש, משום שהיא מחללת את קדושת שם ה' ומשקפת חוסר כבוד לחומרת השימוש בשם ה' בשבועה או הבטחה.

דוגמה הנדונה במאמר באתר AskNoah.org[5] מתייחס לנדר הנזיר, סוג מסוים של נדר. הרמב"ם מסביר שנדר הנזיר, הכרוך באיסורים וחובות שונים, מכוון במיוחד ל"בני ישראל" ואינו חל על בני נח.

במאמר מוסבר כי למרות זאת, אין פירוש הדבר שבני נח חופשיים להתעלם מנדריהם או שבועותיהם. כוונת הרמב"ם היא שלמרות שבני נח אינם מחויבים למעמד הנזירים כפי שמתואר בתורה, הם עדיין נדרשים לכבד את נדריהם ושבועותיהם. אי-עשייתם תסית את עקרון קידוש שם שמים. המאמר מסביר כי התלמוד מלמד שיש להפוך את שם שמים לאהוב באמצעות מעשיו של אדם. לכן, אם גוי נודר להפריש מיין או להקריב קורבנות,[6] כיבוד וקיום נדר כזה הם חיוניים לקיום עיקרון זה, למרות שנדרים כאלה אינם חלק ממצוות בני נח.

נדרים וחברה צודקת

בנוסף, על לא-יהודים מוטלת האחריות לכונן חברה צודקת, הנמצאת תחת מצוות "כינון חוקים ובתי משפט". קיום נדרים תורם ליציבות וליכולת החיזוי של החברה. כאשר אנשים אינם מקיימים את הבטחותיהם, הדבר עלול להוביל לכאוס ואי-סדר, והליכים משפטיים דורשים לעתים קרובות שבועות.

מאת אנג'ליק סייבולטס

בתודה לד"ר מיכאל שולמן על התרומה והמשוב הנפלאים ולרב תני ברטון על המשוב.

הערות שוליים/מקורות

[1] בדרך כלל עדיף להתפלל לאלוהים בעת צרה ולבקש ממנו עזרה מבלי להתחייב.
[2] הקוד האלוהי מאת הרב משה ויינר, מהדורה רביעית, חלק ג', פרק ג' (הלכות נדרים והבטחות), עמ' 220.
[3] זאת נלמד מהתנהגותו של יעקב, אשר נדר נדר בעת צרה (בראשית כח:כ).
[4] הקוד האלוהי מהדורה רביעית, חלק ג', פרק ג' (הלכות נדרים והבטחות), עמ' 220, הערת שוליים 67.
[5] מאמר: "“שני סוגי חובות בקודש בני נח,", שהוא תרגום של שיחה של הרבי מליובאוויטש.

[6] בעידן המודרני, בהיעדר בית המקדש בירושלים, יש להרתיע גויים מהקרבת קורבנות. לכן, אם גוי נודר להביא קורבן, יש לעודדו לבטל את הנדר. ראה הקוד האלוהי, חלק א', פרק 7 (קורבנות).

טקסטים מכון ממרא

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.