בס"ד

פרשת ניצבים – בתוכך

קריאת התורה השבוע, הנקראת "ניצבים", מכילה את הפסוק המהווה את הבסיס לתניא, ספר התורה המרכזי של מחשבת חב"ד-חסידית: "כי קרוב לך מאוד, בפיך ובלבבך, לעשות זאת".“

קריאת התורה השבוע נקראת ניצאבין, שפירושו "עומד איתן". הוא מכיל את אחד הפסוקים המפורסמים ביותר שעליהם נכתב ספר ענק וחשוב בשם טניה, שנכתב על ידי האלטר בשנת 1796, מבוסס על. הפסוק בפרשת השבוע אומר:

“"כי זה קרוב מאוד לך, בפיך ובלבך, לעשות זאת."”

מה זה "קרוב מאוד"?

מה זה "קרוב מאוד"? פרשנויות למעשה דנות בדיוק למה התורה מתייחסת. יש האומרים שזה מתייחס ללימוד התורה עצמה. אחרים אומרים שזה מתייחס ל... תשובה, חוזר אל ה' ומתקרב אליו.

בכל מקרה, בכל תרגום, הנקודה נשארת: קיום רצון ה'. התורה אומרת שזה משהו קרוב מאוד אליך.

אם זה "בפיך", פירוש הדבר לקיים את המצוות הכרוכות בפה. לדבר כראוי, להימנע מדיבור מזיק וכן הלאה.

“"לעשות זאת" פירושו פשוט לעשות זאת, כפי שנאמר - כמו האמרה המפורסמת, "פשוט תעשה זאת". קרבה זו אינה רק בפה, לא רק בידיים או במעשים שלך, אלא גם בלבך - להרגיש זאת, להרגיש אהבה ויראה כלפי ה'. לא נגדיר במדויק מה זה אומר כאן, אבל העיקר הוא שהתורה אומרת שזה קרוב מאוד אליך.

הבנת הפסוק בפעולה

אם נתמקד רק בפה, זה נראה קל - אתה יכול פשוט לומר את המילים שאתה צריך לומר.

אם נתמקד ב"לעשות זאת", אפשר פשוט לעשות את המצוות גם אם לא מרגישים כלום, כי זה מה שה' מצווה.

אבל איך התורה יכולה לומר שזה קרוב מאוד לאדם להרגיש אהבה לה' ויראה לה'?

שאלה זו היא הבסיס והיסוד של הספר טניה.

טניה היא למעשה התורה הכתובה של תנועת חב"ד בקבלה.

מהי התשובה?

ה"אלטר" מציע מספר תשובות, המציגות נקודות מבט שונות על אותה תשובה. באופן עקרוני, ניתן לחלק את התשובות הללו לשתי קטגוריות:

  1. הבנה עבור יהודים
  2. הבנה כלפי לא יהודים

הבנה עבור יהודים

הזקן מסביר שכל יהודי, ללא קשר לנסיבות חייו, טומן בחובו - כאילו היה זה חלק מ"חומרתו" - את אהבת ה' ואת יראת ה'. זהו חלק מטבעם.

מאיפה זה בא? פרק 18 של טניה מסביר שזה עובר בירושה מאברהם. מאחר שאברהם, אבינו, אהב את אלוהים כל כך עמוקות - אפילו היה מוכן להקריב את בנו יחידו - אלוהים ביטא את אהבתו לאברהם בכך שנתן לו מתנה.

מתנה זו מבטיחה שכל צאצאי אברהם, דרך יצחק ויעקב, יהיו, כחלק מהווייתם, אהבת יראת ה' ויראתו. לפעמים זה נסתר ויש צורך לעורר או לפתח אותו, אך הפוטנציאל תמיד קיים.

זה מתעורר באופן טבעי במצבי חיים קריטיים, כאשר הקשר של אדם לאלוקים עומד בפני אתגר. היהודי יכול לומר, "אני לא יכול להיות נפרד מזה". זה בתוכך. אתה לא צריך ליצור את זה; אתה רק צריך לעורר את זה.

הבנה עבור לא יהודים

אבל זה משאיר את הלא-יהודים מחוץ למשוואה, מכיוון שהם אינם צאצאי אברהם - למרות שגרים דתיים הופכים רוחנית לצאצאים. כיצד יכולה התורה לומר שזה קרוב מאוד אפילו עבורם לאהוב וליראת את ה'?

ישנה תורה במיסטיקה היהודית, ובמיוחד בקבלה, שעוסקת בכך. היא מוזכרת גם במדרש: ביום השני לבריאה, הפריד אלוקים בין המים שלמעלה למים שלמטה.

המים שלמטה התלוננו ו"עמדו", ושאלו את המלאך השולט בהם:

“"אנחנו רוצים להיות מול המלך. למה השמטת אותנו?"”

המים למעלה, המייצגים את העולמות הרוחניים, קרובים לאלוקים, בעוד שהמים למטה, המייצגים את העולם הפיזי, אינם חשים את אלוקים באופן ישיר.

חכמים מסבירים שתשובתו של ה' הייתה שהמים שלמטה ישתתפו בקורבנות בבית המקדש - באמצעות יציקת מים בסוכות, על ידי הוספת מלח לים, ובאמצעות כל קורבן בנפרד. מעשים אלה מקרבים אותם לה', שכן הקורבנות עולים אליו מבחינה רוחנית.

השאלה עצמה

מעבר לתשובתו של ה', השאלה עצמה חשובה. אפילו עיסוק בשאלה נחשב ללימוד תורה, שכן התורה היא רצון ה'.

השאלה מבטאת רצון הטמון בבריאה: כל היבט של העולם, אפילו הפיזי, מבקש קרבה לאלוקים.

לכן, אפילו לא יהודים, כחלק מהבריאה, יש בתוכם רצון להיות מול ה'. רצון זה אולי קשה לעורר או לפתח, אך הוא קיים.

מַסְקָנָה

לכן התורה אומרת בעברית:

“"זה קרוב אליך מאוד" - תחושה זו של אהבה לאלוקים ויראת אלוקים.

זה לא רק במילים, לא רק במעשים, אלא גם בלב. זה טבוע בתוך הבריאה: רצון להיות קרוב לאלוקים.

שיחה מאת הרב טוביה סרבר


האמור לעיל הוא ייצוג של טקסט מדובר שהומר לטקסט כתוב.

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של 
מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.