נח (בראשית ו':9-11:32 )

בראשית, ט':י': “"נח איש הארץ השפיל את עצמו וייטע כרם".”
בראשית רבה, לו:ג: רבי ברכיה אומר, משה אהוב יותר מנח: נח [עבר מ]להיות נקרא צדיק, [להיות] נקרא איש אדמה, ומשה [עבר מ]להיות נקרא איש מצרי, [להיות] נקרא איש אלוהים.

התורה מתעדת שעם שובו לארץ לאחר המבול, נטע נח גפן. בתיאורה של אירוע זה, התורה מתארת אותו כ'איש האדם'. חז"ל מסבירים שכאשר נח חזר לארץ, נטע כרמים ושתה יין מהענבים שצמחו. כתוצאה מכך, הוא השתכר וכתוצאה מכך התרחש מהלך האירועים הטרגי של בנו, חם. השאלה המתבקשת היא מדוע נח עבר ירידה רוחנית כה מהירה ממצדיק לאיש אדמה?

הרב לייב הלמן1 בחיבורו על חומש, חקרי לב, עוסק בנושא זה.2 הוא מציין שכדי להבין את הרקע למעשיו של נח לאחר שעזב את התיבה, חשוב להבין לעומק את המצב הקשה ביותר שעמו התמודד נח במהלך שהותו בתיבה.

לקושי זה היו שני היבטים. ראשית, מדרש תנחומא מספר לנו שנח ובניו היו אחראים להאכיל את כל החיות בתיבה. הבעיה הייתה שהחיות אוכלות בזמנים שונים, חלקן אוכלות באמצע הלילה וחלקן ביום. לכן, נח היה צריך להיות ער כל הזמן כדי להאכיל את החיות. ובפעם היחידה שבה איחר להאכיל את האריה, האריה תפס אותו בטפרים וגרם לו פגיעה קבועה. נח היה צריך לסבול את אורח החיים הזה שבו הוא יכול היה לקוות רק לרגעי שינה קצרים במשך שנה שלמה. האתגר היה כה גדול עד שחז"ל מספרים לנו שהמילים בתהילים "הוציאני מכלא נפשי" נאמרו על ידי נח בנוגע לתקופה הקשה שלו שהות בתיבה.

הרב הלמן מוכיח כי היה היבט שני, פחות ברור מאליו, של סבל שנח סבל בתקופה זו, על פי פירוש רש"י. הוא מביא מספר הוכחות לכך שרש"י סבור כי נח ומשפחתו לא ידעו כמה זמן יצטרכו להיות בתיבה ואפילו אם אי פעם יצאו בחיים מהתיבה.3 ראיה אחת היא שהתורה אומרת ש"זכרו אלוקים"“4 – רש"י מסביר שהצד המחמיר של השם, המכונה "אלוהים", עבר למידת הרחמים דרך תפילות הצדיקים בארון. המשמעות היא שבלעדי תפילות אלו, האנשים בארון היו אמורים למות. הוכחה נוספת היא האופן שבו רש"י מסביר את הפסוק שלפני תחילת המבול "והקמתי את בריתי עמך ובאת אל הארון".“5 הרמב"ן מסביר שברית זו היא ההבטחה שנח ומשפחתו ישרדו בתיבה וייצאו חיים. אולם, רש"י מסביר את הברית בצורה שונה לחלוטין - שזו הייתה הבטחה שהפרי לא יירקב ושהרשעים לא יהרגו את נח. לפיכך, לפי רש"י, איננו רואים שום אינדיקציה לכך שאלוהים הבטיח לנח שהוא ומשפחתו ישרדו את המבול.

לפי הבנה זו, סבלו של נח הוכפל באופן אקספוננציאלי בשל העובדה שהוא מעולם לא ידע אם באמת ישרוד את המבול. ידוע היטב שחלק גדול מהסבל הוא חוסר הוודאות שאדם אי פעם ייצא מהמצב בו הוא נמצא. אם האדם היה יודע בוודאות שהפרק הקשה הזה בוודאות יסתיים, גם אם זה היה בעוד זמן רב, בוודאי היה קל הרבה יותר להתמודד עם האתגר מאשר אם הוא לעולם לא היה יודע שיש סוף באופק.

על רקע זה, נוכל לחזור לשאלה מדוע נטע נח מיד כרם כשחזר ליבשה. הוא סבל חיים מלאי אתגרים, חי בין אנשים רשעים שלעגו לו ללא רחמים, ואז סבל שנה של גיהינום אמיתי מבלי לדעת אפילו אם אי פעם ייצא. בנוסף, נח היה מוצדק לחשוב שהוא הגיע להצלחה חסרת תקדים בחיים - הוא היה היסוד של העולם כולו - האדם היחיד שמגיע לו להינצל. בהתבסס על כל אלה, נח הרגיש באופן מובן שיש לו זכות ליהנות מפירות העולם, ולכן נטע כרם ונהנה מהיין.6 אף על פי כן, מציין הרב הלמן, נח טעה – העולם הזה נועד לעבודה והעולם הבא נועד להנאה. אפילו בסוף חייו, לאדם אין זכות לחשוב שהוא כבר לא צריך להיאבק ולשאוף לגדול.

הרב הלמן מוסיף נקודה מעניינת מאוד – הוא מציע שנח המציא את רעיון ה'פרישה', שאותו אימצו צאצאיו, בני נח, אך לא העם היהודי. רבי יששכר פרנד מבטא נקודה זו:

ישנה דעה נפוצה - כמעט אוניברסלית - בעולם שאחרי שאדם מסיים את עבודתו הוא פורש. זהו, לדבריו, מושג של ילדי נח. זה התחיל עם נח. זו הייתה המתנה של נח לעולם - רעיון הפרישה. לכן, צאצאיו - בני נח - הולכים בעקבותיו. אם יתמזל מזלך, תוכל לעשות זאת בגיל 62, אם תפרוש מביטוח לאומי מלא, תוכל לעשות זאת בגיל 66, אם תהפוך למיליונר, תוכל לעשות זאת בגיל 54, וכן הלאה. אבל בשלב מסוים, תפרוש. ואז מה אתה עושה? אני לא יודע. אתה יכול לטייל בארץ, אתה יכול לקרוא עיתון, אתה יכול להתחיל ברידג'. זה לא מה ש... ריבונוֹ של עולם (אלוהים) המצופה מבני אדם. פרישה היא משהו שיהודי לעולם לא צריך לחשוב עליו. זה לא אומר שאדם לעולם לא יכול להפסיק לעבוד. אבל לאף אחד אסור שיהיה גישה של "אני גמרתי. אני יכול לשבת ולהירגע עכשיו".“

אכן, אנשים גדולים רבים הגיעו להישגיהם ה"מוצלחים" ביותר בסוף חייהם. לדוגמה, הרב יוסף ברויאר עבר לאמריקה בגיל 65 לאחר חיים פוריים ביותר, אך הוא לא נח על זרי הדפנה. למעשה, הוא ייסד את הקהילה החדשה של וושינגטון הייטס, שהשפיעה רבות על אנשים רבים.

נח מלמד אותנו שיהודי, למרות כל האתגרים העומדים בפניו וכל ההצלחות שהוא משיג, הוא לעולם לא יכול לחשוב לעצמו 'אני יכול לפרוש'.

מאת הרב יהושע גפן

הערות

  1. הוא היה רב בבולטימור ועלה לארץ ישראל מאוחר יותר בחייו, שם היה רב בבית וגן.
  2. חיקרי לב, מאמר 10.
  3. שם, עמ' 86-87. הוא מציין שהרמב"ן מתווכח בבירור עם רש"י וטוען שנח ידע שיצא חי מהארון.
  4. בראשית, ח':א'.
  5. בראשית, ו':י"ח.
  6. מיותר לציין שישנן רבדים רבים ושונים של הבנה למעשיו של נח, וכמו תמיד, טעותו של נח מוגדלת מאוד על ידי התורה.

פרשת השבוע,

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

קראו עוד במאמר הזה באתר Aish.com

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.