בס"ד


שם הפרשה מבטא לעתים קרובות את תוכנה. אולם, במבט ראשון, שם הפרשה שלנו, נח, נראה כסותר את מהותו. הפרשה עוסקת בעיקר באירועים הרסניים - המבול ששטף את העולם וחטא ועונשו של מגדל בבל - בעוד ששמה, נח, מסמל מנוחה ושלווה. כיצד ניתן לייחס את השם נח - מנוחה - לפרשה שכל נושאה הוא ההפך ממנוחה?

השם נח מלמד אותנו את המשמעות הפנימית החבויה מאחורי אותם אירועים קשים. בעוד שהמבול עצמו היה בהחלט ההפך משלום ומנוחה, דווקא דרכם הושגה מנוחה אמיתית. המבול טיהר את הארץ וברא עולם טוב לאין שיעור מזה שקדם לו. כאשר נח יצא מהתיבה, הוא "ראה עולם חדש". זה היה עולם מרומם במעמדו הרוחני. לכן, בסופו של דבר, מי המבול היו באמת מים שהביאו לבסוף מנוחה והתחדשות.

פרשת נח מכילה אלמנטים רבים הקשורים ישירות לבני נח. התורה מתארת את יציאתו של נח מן התיבה ואת כינון מחדש של ברית ה' עם כל האנושות. ברית זו מהווה את אבן הפינה לקיום שבע מצוות בני נח. ה' ציווה על נח ובניו לשחרר את כל החיות מן התיבה, ולאפשר להם "לפרות ולרבות ולמלא את הארץ" (בראשית ח', יז). הקשת שהופיעה לאחר המבול מסמלת את הברית האוניברסלית בין ה' לכל בשר.

עם עזיבתו את התיבה, בנה נח מזבח והקריב קורבנות. בני נח רשאים להקריב עולות מבעלי חיים טהורים מתוך הכרת תודה לבורא. למרות שמנהג זה אינו מומלץ כיום, בשל המומחיות המיוחדת הנדרשת ליישומו, הוא מסמל את זכותם של בני נח לשרת את הבורא גם באמצעות קורבנות.

לנח ניתנה מצווה נוספת המרחיבה את שש המצוות שקיבל אדם (איסורים על עבודת אלילים, חילול קודש, רצח, יחסי מין אסורים, גניבה והקמת מערכת דין). המצווה האחרונה שניתנה לנח היא האיסור על אכילת גפה מחיה חיה. איסור זה משלים את ספירת שבע המצוות של בני נח.

בסופו של דבר, מי המבול הביאו מנוחה והתחדשות לעולם. החיים שהתקיימו בתוך תיבת נח משמשים כמיקרוקוסמוס של עידן המשיח. בתוך התיבה, הקונפליקטים הרגילים של הטבע הושעו: טורף וטרף התקיימו יחד לא רק ללא אלימות, אלא בהרמוניה מושלמת ובכניעה לצו האלוהי היחיד. לא הייתה שנאה, לא ייסורים ולא מאבק הישרדות. סביבה זו מבשרת את הגאולה העתידית, שבה העולם הפיזי עצמו יעלה למצב גבוה יותר של צמא אוניברסלי להכיר את אלוהים.

מאת הרב משה ברנשטיין

מקור: בראשית ט', יג'. בראשית ח', טו' – ט', יז'. לקוטי שיחות כרך כ', עמוד רפ"ה. שבע מצוות השם מאת רבי משה וינר פרק ז'.



אם אתם רוצים עוד שאלות למחשבה, ראו את הבלוגים האחרים של הרב משה ברנשטיין

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.