פרשת ראה – סגולת גמילת צדקה

בס"ד

בפרשתנו, אנו לומדים על חובת צדקה של בני נח, המוזכרת פעמיים בפרשתנו, בכל פעם באמצעות ביטוי כפול. המצווה הראשונה היא: "ותפתח את ידך", והמצווה השנייה היא: "ותתן לו". בשתי המצוות, התורה משתמשת בביטוי כפול: "פתח, תפתח" ו"תן, תיתן".“

ביטוי כפול זה פירושו שחובת מתן צדקה אינה מוגבלת לפעם אחת בלבד, אלא נדרש לתת שוב ושוב. התורה מדגישה שאדם חייב לספק לנזקקים את מה שהם צריכים. הלשון הכפולה מדגישה שיש לתת צדקה שוב ושוב, והמאבק בנטייתו של האדם לא לתת הוא חלק מכריע במצווה (האם אדם אוהב לתת את כספו?). התגברות על מאבק זה מגלה את הכוח האלוהי שבאדם, הנחשב למעשה ראוי במיוחד. זה יכול להיות צורך חומרי או צורך רוחני. בשני המקרים, עלינו לנסות לספק את הנזקקים.

בכל מעשה צדקה, על האדם לפתוח את ליבו וידו, ועליו להימנע, חלילה, ממצב שבו ליבו קשה וידו סגורה. הפרשן הבולט, רש"י, אומר שעלינו לחזור על מעשה הצדקה "אפילו מאה פעמים". משמעות הדבר היא שהימנעות מכל מגבלה במצווה זו גורמת לשפע אינסופי לאדם שעושה אותה. האופן שבו אדם מתייחס לאחרים, בדיוק כך, מתייחסים אליו מן השמיים.

הקשר בין צדקה לגאולה הוא שהיא עוזרת לנזקקים אך גם מטהרת ומרוממת את הנותן. על ידי נתינת צדקה, אדם מחקה את טוב ליבו ורחמיו של אלוהים, ובכך מביא עוד חסד אלוקי לעולם. הצטברות של מעשי חסד כאלה מזרזת את ביאת המשיח ואת הגאולה הסופית. זה מודגש במיוחד במהלך חודש אלול הקרוב, לקראת ראש השנה, כאשר עלייה במעשי צדקה היא הכנה טובה למשפט השנה היהודית החדשה, חג בו כל העולם נשפט. הכנה זו חלה גם על בני נח. כאשר אנו נותנים הרבה צדקה, בוודאי הדבר יכול לשפוך עלינו ברכות עם שנה טובה ומשגשגת.

מאת הרב משה ברנשטיין

אם אתם רוצים עוד שאלות למחשבה, ראו את הבלוגים האחרים של הרב משה ברנשטיין

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.