בס"ד

זה מובא בפרשת השבוע, פרשת שמות: "וַיְהִי בַּיָּמִים הַהֵּה כִּי גָדַל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו וַיַּרְא בְסַבָּלָתָם וַיַּרְא אֶת-מִצְרִי מַכֵּב אֶת-הַיִשְׂרָאֵל מֵאֶחָיו וַיַּסֵּב הֵן וַיַּרְא אֲשֶׁר אֵין-אֶשָּׁר וַיַּרְגֶה אֶת-הַמִּצְרִי וַיְטַמֵּנוֹ בַּחוּל" (שמות ב', י"א-י"ב). זה מעלה שאלה קשה: מהי ההצדקה המשפטית להריגת אדם רק משום שהוא מכה אדם אחר?

הגמרא במסכת סנהדרין נח ע"ב סבורה שגוי המכה ישראלי חייב בעונש. מעשהו של משה התבסס מבחינה משפטית על עיקרון זה. יתר על כן, המדרש (מדרש אגדה בובר, שמות ב', יא) מביא שהמצרי ביצע גם מעשה אסור באשת היהודייה שהכה, המצרי שם בה את עיניו, ובלילה הוציא את הבעל מביתו, לאחר מכן חזר לבית ואסר על יחסי מין עם אישה נשואה זו, בעוד שחשבה בטעות שזהו בעלה. כתוצאה מכך, המצרי חייב מיתה על ניאוף עם אישה נשואה, שעליו חייב בני נח מיתה.

לכן, הריגת המצרי הייתה מוצדקת לחלוטין במסגרת המשפטית של שבע מצוות נח. משה פעל כשופט או מבצע החוק במקום בו "לא היה אדם" (אף אחד אחר שלא היה מוכן לעמוד לצדק).

האירועים שקדמו למינויו של משה למנהיג מעידים על אופיו הייחודי ועל אש האמת שבערה בו: הוא יצא אל אחיו כדי לחזות בסבלם ממקור ראשון; הוא הרג מנהל עבודה מצרי (שהיה חייב במוות על פי חוקי נח) על שהכה ישראלי; הוא התערב במריבה בין שני עברים כדי להשכין שלום; וכאשר נאלץ לברוח למדיין, פעולתו הראשונה שם הייתה להגן על בנות יתרו מפני רועי צאן מטרידים. משה היה יכול לחיות חיי יוקרה והדר כנסיך במעצמת העל הגדולה בעולם. פרעה, ששלט בעולם, מינה אותו על כל ביתו. היה סיכוי טוב שעם מות פרעה, משה היה יורש את כס המלוכה ואת המנהיגות של העולם כולו.

אף על פי כן, כל העושר העצום של ארמון פרעה לא בלבל את משה. הוא שאף לאמת האלוהית. הוא ביקש להתחבר למציאות האל. הוא צפה בעולם דרך הפריזמה של ערכי נח ופעל בהתאם. זהו שיעור מבריק לכל אדם, בין יהודי ובין בני נח. למרות שרמת נשמתו של משה הייתה גבוהה במיוחד בהשוואה לנשמות דורנו, החתירה לאמת נותרה הזרז שבסופו של דבר מוביל את האדם לגבהים הרוחניים הגדולים ביותר.

מאת הרב משה ברנשטיין

מקור: מדרש אגדה בובר, שמות ב', יא, פנים יפות, חזקוני. מסכת סנהדרין נח', ב'. שמות ב', יא-יב.



אם אתם רוצים עוד שאלות למחשבה, ראו את הבלוגים האחרים של הרב משה ברנשטיין

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.