בס"ד

בפרשת התורה השבועית אנו לומדים על שנותיה האחרונות של י"א. קריאת התורה השבועית מכילה סיפור על יראת משה ושיעור נצחי באמון ובאמון בה'. מבוסס על ליקוטי שיחות, כרך 36, עמ' 1.

אמונה, אמון ופחד בפרשת שמות

תחילת הגלות והשאלה המרכזית

פרשת השבוע נקראת שמות, שפירושה "שמות". היא למעשה מתחילה בשמותיהם של בני ישראל היורדים מארץ כנען לארץ מצרים. זוהי תחילתה של הגלות, והפרשה מסבירה כיצד הכל מתקדם בסופו של דבר לקראת יציאה מהגלות.

יש סיפור אחד בפרשת השבוע על משה רבינו ששופך אור על ההבדל בין אמונה לבטחון. שני אלה אינם אותו דבר. יתר על כן, בסיפור הזה משה רבינו פחד, וזה מעלה שאלה חשובה. האם טוב לפחד או לא? אולי ה' לא יעשה משהו טוב בשבילך. אז האם פחד מוצדק?

אנו מוצאים מקרים נוספים בתורה בהם אנשים גדולים פחדו. משה רבינו עצמו פחד מאוחר יותר כאשר נאלץ להילחם בסיחון ובעוג, המלכים מחוץ לארץ ישראל. יעקב אבינו פחד לפגוש את אחיו עשו, שרצה להורגו. לכן ברור שפחד מופיע אפילו בקרב אנשים גדולים.

אבל איך זה הגיוני? אם ה' הבטיח ליעקב שהכל יהיה בסדר, למה הוא פחד? האם אתה סומך על ה' או לא? האם אתה מאמין ב' או לא? מה קורה כאן?

סיפורו של משה והמצרי

כדי להבין את כל זה, עלינו להסתכל מקרוב על הסיפור.

משה רבינו גדל בארמון פרעה, מלך מצרים. יום אחד יצא לראות מה קורה עם אחיו, העם היהודי. הוא ראה מצרי מכה יהודי. הוא הסתכל לכאן ולשם וראה שאף אחד לא רואה, אז הוא הרג את המצרי והחבא אותו בחול.

למחרת יצא משה שוב וראה יהודי מנסה להכות יהודי אחר. אמר לו: "למה אתה הולך להכותו?" ענה האיש: "האם אתה הולך להרוג אותי כשם שהרגת את המצרי אתמול?"“

באותו רגע, התורה מספרת שמשה פחד, כי הדבר נודע. זמן קצר לאחר מכן, פרעה שמע שמשה הרג את המצרי ורצה להורגו. משה ברח אז למדיין.

שוב, השאלה היא, האם זה בסדר לפחד או לא? אם ה' מבטיח הגנה, כמו במקרה של יעקב, למה בכלל לפחד? האם פחד הוא חוסר אמון?

מה באמת משמעות האמון?

כדי להבין זאת, עלינו להבין מהי בעצם משמעותה של אמון.

יש ספר מפורסם בשם חובות הלבבות. הוא מסביר שבטחון בה', בטחון, פירושו שלווה פנימית מוחלטת. אדם רגוע, שלו ושלו, כי ה' יעשה לו את הטוב.

אבל מאיפה מגיע אמון מסוג זה? כיצד אדם יכול באמת להיות רגוע כשהחיים מלווים באתגרים, בעיות וסבל?

הסבר אפשרי אחד הוא אמונה. אמונה פירושה להאמין שה' הוא מהות הטוב ושהוא תמיד עושה טוב. גם כשמשהו לא מרגיש טוב, אדם יכול לומר שאולי זה בגלל חטאיו, או שאולי זה טוב לו בצורה שהוא לא מבין.

אבל זה לא באמת אמון.

אמון פירושו ודאות מוחלטת שה' יעשה לי את הטוב כפי שאני מבין טוב, לא רק כפי שה' מבין טוב. לא לומר "הכאב הזה באמת טוב לי", אלא לומר "ה' יעזור לי בצורה שאוכל לחוות בבירור כטוב".“

אמון כעבודה פנימית

עכשיו השאלה מתחזקת עוד יותר. איך אדם יכול להיות כל כך בטוח בכך? גם אם הוא לא ראוי לכך, איך הוא יכול להיות בטוח שה' עדיין יעזור לו?

התשובה היא שאמון אינו פסיבי. אמון הוא עבודה. זוהי עבודה.

אמון לא אומר לשבת לאחור בכיסא ולומר "אני רגוע, אלוקים יעשה הכל", ואז לא לעשות כלום. זה אומר לעבוד באופן פעיל על עצמך כדי להטיל את הנטל שלך על אלוקים.

יש סיפור ידוע על הרבי השלישי מליובאוויטש, הצמח צדק. מישהו הגיע אליו עם הרבה בעיות וקשיים. הרבי אמר לו: "תחשוב טוב, ויהיה טוב".“

אנשים שומעים את זה לעתים קרובות וחושבים שזה פשוט אומר גישה חיובית. אבל זה לא מה שהוא התכוון. הרעיון הוא באמת להפקיד את הבעיות שלך בידי אלוהים. כפי שאומר דוד המלך בתהילים, "השליכה על אלוהים משאך והוא יספיק לך".“

העבודה הפנימית הזו, האמון החזק הזה, למעשה גורמת לאלוקים לעזור לך בצורה שאתה מבין כטובה. זה כאילו אלוקים אומר, אם אפשר לומר כך, "האדם הזה סומך עליי לחלוטין. אני צריך לעזור לו".“

פחדו של משה והשלכותיו

ועכשיו נחזור לסיפורו של משה רבינו.

התורה אומרת תחילה שמשה פחד, ורק לאחר מכן נאמר שפרעה שמע על מה שקרה. לפי הקריאה הפשוטה, פחדו של משה עצמו גרם לבעיה. אם משה לא היה פחד, פרעה לעולם לא היה שומע, והכל היה בסדר.

במילים אחרות, לא פרעה גרם לפחדו של משה. פחדו של משה הוא זה שגרם לפרעה לשמוע.

פירוש רש"י

רש"י, פרשן התורה הראשי, אינו רוצה לומר שמשה רבינו חסר אמון בקב"ה. לכן, הוא מסביר, בהתבסס על חז"ל, שמשה לא פחד לעצמו, אלא משום שראה שישנם יסודות רעים בעם היהודי וייתכן שהם עדיין אינם מוכנים לגאולה.

רש"י מעדיף הסבר זה משום שאינו רוצה לרמוז על חוסר אמון במשה.

אולם, לפי הקריאה הפשוטה והישירה של הפסוקים, משה פחד פשוטו כמשמעו, ולפחד הזה היו השלכות.

הלקח הנצחי

זה הופך לשיעור נצחי עבור כל אחד מאיתנו.

אמון פירושו שלווה מוחלטת וודאות שה' יעשה לך טוב, גם אם אינך ראוי לכך. אבל אמון זה אינו מגיע באופן אוטומטי. הוא דורש עבודה פנימית. הוא דורש לאמן את עצמך להסתמך באמת במאה אחוז על ה'.

כאשר אנו עושים זאת בכנות, אנו פותחים את הדלת בפני אלוהים שיעזור לנו בדרכים שאנו יכולים לזהות בבירור כטובות.

שיחה מאת הרב טוביה סרבר


האמור לעיל הוא ייצוג של טקסט מדובר שהומר לטקסט כתוב.

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של 
מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.