פרשת שלח – עצלנות המרגלים

שלח (במדבר יג-טו)

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

במדבר רבה, ט"ז, ד': “"שלחו לכם אנשים" – 'כך נאמר בפסוק: 'כמו אשר יעשה חומץ לשיני אדם וככמו עשן אשר יבוא בעיני אדם, כך הוא אשר...' עָצֵל מה שעושה השליח לאדם ששלח אותו¹.”

המדרש על פרשת שלח מצטט פסוק במשלי כדי לתאר את הנזק שגרמו עשרת המרגלים. הוא משווה זאת למה שחומץ עושה לשיניו של אדם ועשן לעיניו של אדם. הגאון מווילנה, בפירושו למשלי, מסביר שכאשר אדם רוצה לעורר את תאבונו, הוא בדרך כלל שותה משהו. אולם, אם בטעות הוא שותה חומץ, זה בוודאי לא יעורר את רצונו לאכול משהו, אלא להיפך, זה הורס את תאבונו משום שזה הורס את שיניו. כמו כן, אם אדם רוצה אור לקרוא בו, או אם הוא זקוק למקור תאורה מכל סיבה שהיא, אך הוא מדליק עץ שעדיין לח, זה יגרום לעשן רב ויקשה עליו עוד יותר לקרוא או לראות משהו. הגאון מווילנה מסביר ששליח עצלן דומה לגבי האדם ששלח אותו. בניגוד לציפייה ולתקוותיו, השליח העצלן לא רק שאינו מבצע את משימתו, אלא גם גורם לאכזבה ולעצבן גרועים אף יותר מאשר אילו לא נשלח מלכתחילה. המדרש מלמד שהמרגלים היו דומים לשליח העצלן שבסופו של דבר החמיר את המצב וגרם לעוגמת נפש ואכזבה רבה למשה, ששלח אותם למשימתם.

הפרשנים מדברים בחומרה רבה על המרגלים ומציעים מספר סיבות מדוע חטאם היה כה חמור - הם היו יהירים, רצו כבוד.² שהובילו אותם לחטאם החמור, כגון אהבת כבוד, ראיית הרע בארץ, חוסר אמון בקב"ה וכן הלאה. אולם, נראה כי עצלנות אינה נמנית עם התכונות השליליות שהובילו לחטאם. ואכן, על פי הרשב"ם, הם התנדבו ללכת לארץ, דבר שהיה כרוך במאמץ ובסכנה רבים. אין זו פעולה של עצלן. לפיכך, ישנם פרשנים ששואלים היכן ראה המדרש את תכונת העצלנות בהתנהגותם?

רבי חיים דב קלר עונה על שאלה זו בהתבסס על תורתו של רבי שניאור קוטלר.³ הוא דן בהערה נוספת של הגאון מוילנה על משלי. הפסוק אומר: "עד מתי תתעצל ישן? מתי תקום משנתך?"“

פסוק זה נראה חוזר על עצמו בכך שהוא מזכיר פעמיים שינה. הגאון מוילנה מסביר שהפסוק רומז לשני סוגים של עצלות. הראשון הוא עצלות בפעולה - הכוונה לעצלנות שבה אדם אינו רוצה להתאמץ פיזית. עם זאת, ישנו סוג שני של עצלות - עצלות במחשבה. החלק הראשון של הפסוק מדבר על עצלות פיזית. החלק השני של הפסוק מתייחס לעצלנות מחשבתית. העצלות שאנו חושבים עליה בדרך כלל היא עצלות פיזית - למשל כאשר אדם עצלן מכדי לקום ולעשות משהו. עם זאת, ישנה צורה נוספת, עדינה הרבה יותר, של עצלות: עצלות מחשבתית - הכוללת אי-למידה של לקחים מאירועים ואי-השקעת מאמץ נפשי בחשיבה מעמיקה ולא ברמה שטחית, וכתוצאה מכך מסקנות שגויות.

זהו סוג של עצלות שהמדרש התייחס אליו כאשר תיאר את המרגלים כעצלנים. הם בוודאי לא היו עצלנים במעשיהם, אך הם היו עצלנים במחשבתם. היכן אנו רואים עצלות מחשבתית זו? הפירושים מציעים שתי דרכים בהן עצלנותם באה לידי ביטוי.

ראשית, הם מצטטים את רש"י הראשון בפרשה, אשר עוסק בניגוד בין סיפור לשון הרע של מרים בסוף בהעלותך לבין פרשת המרגלים. רש"י כותב שזה בא לגנות את המרגלים על רשעותם בכך שלא למדו מעונשה של מרים על לשון הרע והם דיברו לשון הרע על הארץ.⁴ ניתן למצוא הבדלים בין שני המקרים, דהיינו שהם לא דיברו רע על אדם, אלא על ארץ, אך חז"ל עדיין מבקרים אותם על כך שלא חשבו על הלקחים שיש ללמוד מהסיפור עם מרים ויישמו אותם על מצבם האישי. המפרשים מסבירים שזו הייתה ביטוי של עצלות מחשבתית. הם לא השקיעו את האנרגיה המנטלית כדי להרהר בהשלכות עונשה של מרים.

ביטוי נוסף לעצלנותם במחשבתם הוא שהם ראו את הדברים שראו בארץ בצורה שטחית. לדוגמה, אחת התלונות של המרגלים הייתה שארץ ישראל היא "ארץ אוכלת את יושביה".“⁵ כיצד הגיעו למסקנה זו? רש"י מסביר שכאשר הגיעו לארץ, כל הארץ הייתה מעורבת בלוויות. מסקנתם המיידית הייתה שמסוכן מאוד לחיות בארץ. אם היו מקדישים זמן לחשוב על העניין, אולי היו שוקלים אפשרות אחרת - שה' גרם למותם של אנשים רבים כדי שיהיו עסוקים בקבורה ובאבל ולא ישימו לב למרגלים בארצם. זו אכן הייתה הסיבה האמיתית למותם. עם זאת, כדי להבין זאת היה נדרש להשקיע מאמץ רב יותר לחשוב ברמה עמוקה יותר, אך המרגלים היו עצלנים מכדי לעשות זאת.⁶

ראינו כיצד בין התכונות השליליות של המרגלים נכללה עצלנות מחשבתית. שיעור זה רלוונטי מאוד לחיי היומיום שלנו. הוא מזכיר לנו את החשיבות של חשיבה מעמיקה על אירועים מסביב, ויישומם בהתנהגותנו. מי ייתן וכולנו נזכה להימנע מכישלונותיהם של המרגלים.

עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

הערות

1. משלי י':כ"ו.
2. בהתבסס על הזוהר, הם לא רצו להיכנס לארץ ישראל משום שיאבדו שם את מעמדם כנשיאים.
3. מצוטט מאת רבי ישכר פראנד.
4. רש"י, במדבר, י"ג, ב', דה: שלח לך אנשים.
5. שלח, 13:32.
6. אין פירוש הדבר שהיו סיבות נוספות לפרשנויות השליליות שלהם את הארץ, כולל סיבות אישיות שלא רצו להיכנס לארץ. אף על פי כן, מתאורו של רבי את עצלנותם ניכר שגם זה היה גורם לכך.

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.