פרשת שמיני - רכישת חבר

שמיני (ויקרא ט'-י"א )

פרשת התורה מתחילה בחגיגות השמחה של חנוכת המשכן, אולם אירוע משמח זה הופך לזמן אבל עם מותם הפתאומי של שני בניו הבכורים של אהרן, נדב ואביהוא. "וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נדב ואביהוא איש אֵשׁ אֶת מַחַתּוֹ וַיִּתְנַעוּ בָּהֶם אֵשׁ וַיִּתְנַעוּ עָלֶיהָ קְטָרֶת וַיַּבִּיוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ נָכְרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם וַיֵּצֵא אֵשׁ מִפְּנֵי ה' וַיֹּאכְלוּ אֹתָם וַיָּמוּתוּ לִפְנֵי ה'" (1)

המקורות הרבניים מציעים מספר הסברים לגבי מעשיהם המדויקים של שני האנשים הגדולים הללו, אשר גרמו להם לקבל עונש כה חמור. תורת כהנים(2) כותבת: "...נדב ואביהוא לא בקשו עצה ממשה... והלך איש מרצונו ולא בקשו עצה איש מרעהו". מדרש זה מלמד אותנו שנדב ואביהוא לא הלכו להקריב את הקטורת יחד; אלא לכל אחד מהם היה אותו רעיון והלכו לבדו להקריב את הקטורת במשכן. הם סופגים ביקורת משום שלא בקשו עצה מרבם, משה, לפני שעשו מעשה נועז זה, וגם משום שלא בקשו עצה איש מרעהו. הרב בערל סולביטצ'יק שואל שהמדרש הזה קשה מאוד להבנה; ברור מדוע הם היו צריכים להתייעץ עם משה, כי הוא בוודאי היה מייעץ להם לא להקריב את הקטורת, אך מדוע הם סופגים ביקורת על כך שלא התייעצו זה עם זה? שניהם כנראה האמינו בצדקת תוכניתם, ולכן איזו תועלת הייתה מתקבלת מהתייעצות זה עם זה - בוודאי היו מאשרים רק שהתוכנית טובה?!

הרב סולביטצ'יק משיב שאנו לומדים מכאן עיקרון יסודי בטבע האדם: אדם עשוי לרצות לעשות חטא מסוים, ובו בזמן לראות את הפגם במעשה כזה כאשר חברו עומד לעשות את אותו חטא ממש. הסיבה לכך היא שכל אדם מושפע מאוד מ... יצר הרע (נטייה שלילית) אשר מונעת ממנו לקבל החלטות באובייקטיביות. במקום זאת, ה יצר הרע מעיב על חשיבתו וגורם לו להסיק כי מקובל לבצע פעולות אסורות מסוימות. עם זאת, כאשר אותו אדם מסתכל על חברו העומד לבצע את אותו החטא, הוא מסוגל לנקוט בגישה אובייקטיבית הרבה יותר כלפי מעשיו. הסיבה לכך היא שביחס לאחרים, אדם אינו מעורפל על ידי רצון לסיפוק עצמי והוא יכול להעריך בצורה מדויקת יותר את תוקפן של תוכניותיו של חברו. לפיכך, אילו נדב היה מתייעץ עם אביהוא לגבי תוכניתו (או להיפך), אז היה סיכוי טוב שאביהוא היה רואה את הפגם בהיגיון של אחיו למרות העובדה שהוא תכנן לעשות את אותו המעשה ממש! זו הסיבה שהם סופגים ביקורת על כך שלא התייעצו זה עם זה למרות העובדה ששניהם תכננו לעשות את אותו החטא. (3)

רבינו יונה מביא את העיקרון הזה מהלימוד בפרקי אבות: "...קנה לך חבר". (4) הוא כותב שאחד היתרונות של חבר הוא שהוא יכול לעזור לך בקיום מצוות. "אפילו כאשר חבר אינו צדיק ממנו ולפעמים הוא אף פועל בצורה לא נכונה, בכל זאת אינו רוצה שחבר יעשה אותו דבר, כי אין לו תועלת מזה". (5) לאחר מכן הוא מביא כהוכחה לרעיון זה את העיקרון ש"אדם אינו חוטא למען זולתו". משמעות הדבר היא שאדם שומר מצוות בדרך כלל חוטא בדרך כלל משום שהוא מסונוור מתשוקה כלשהי להנאה, אולם לגבי מישהו אחר אנו מניחים שהוא אינו מסונוור באותו אופן ולכן איננו חושדים בו שהוא חוטא למען אחרים. רעיון זה מיושם במספר מקומות לאורך הגמרא.(6) רבינו יונה מלמד אותנו אפוא את החשיבות של רכישת לפחות חבר אחד שיכול לשמש כצופה אובייקטיבי על מעשינו, ושחבר זה אינו בהכרח צריך להיות ברמה גבוהה מאיתנו.

אנו לומדים מרעיונות אלה שיעור חיים חשוב מאוד; אדם לא צריך להסתמך על הערכות מעשיו שלו - אי אפשר להיות אובייקטיבי לחלוטין בעת קבלת החלטות בגלל הסובייקטיביות הטבעית של האדם שגורמת לו להצדיק את תוקף ביצוע חטאים מסוימים. במקום זאת, עליו להבין את הצורך למצוא חבר שיהיה מוכן להציע עצה ואף לנזוף בעת הצורך כאשר הוא רואה שחברו מסונוור מתשוקותיו. מי ייתן וכולנו נזכה לרכוש חברים אמיתיים שיעזרו לנו למצוא את הדרך האמיתית בצמיחה הרוחנית שלנו.

עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

הערות

1. שמיני, י':1-2.

2. תורת כהנים, א':ל"ב; זהו מדרשי שנכתב במיוחד על ספר ויקרא.

3. מצוטט על ידי תללי אורוס, פרשת שמיני, עמ' 165-166.

4. אבות, א':ו'.

5. רבינו יונה, אבות, א':ו'.

6. בבא מציעא, 5b, קידושין, סג ע"ב, שבועות, 42ב, אראצ'ין, 23א.

קישור למקור
הודפס מחדש באישור

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.