ב"ה
פרשת שופטים מתחילה בציווי שנראה כי הוא מופנה לממשלות ולבתי משפט: “"שופטים ושוטרים תיעין לחך בכול שארכה"” — "תמנה שופטים ופקידים בכל מקום
שעריך."¹ התורה מזהירה מיד: "”לא תאה משפט, לא תקיר פנים, ולוא תיקון שוחד"” — "אל תעוות את המשפט, אל תשימו לב ואל תיקחו שוחד." וזה מסביר מדוע: “"כי החושד יעבר עייני חכמים"” — "כי שוחד מעוור עיני חכמים."¹
יש משהו יוצא דופן במילים האלה. התורה לא אומרת ששוחד מעוור אנשים טיפשים. היא אומרת:
עיני חכמים - עיני חכמים.
אדם יכול להיות אינטליגנטי, מלומד, כן ומשוכנע שהוא עושה את הדבר הנכון - ובכל זאת להיות עיוור. זהו אולי אחד הלקחים העמוקים ביותר של שופטים.
מראיה לשופטים
פרשת השבוע שעבר התחילה כך: רעה — ראה. פקח את עיניך. ראה את הברכה ואת ההיפך. ראה מה ה' שם לפניך. אחר כך בא שופטים ונראה שהוא מוסיף: אבל היזהרו, כי לראות
זה לא מספיק. אפילו כשעינינו פקוחות, מה שאנו רואים יכול להיות מעוות.
מה מעוות את זה? שוחד — שוחד.
ברמה הפשוטה ביותר, שוחד פירושו שופט המקבל כסף או טובת הנאה מאחד מבעלי הדין. התורה מתייחסת לכך בחומרה יוצאת דופן: שופט אינו רשאי לקבל שוחד גם אם...
הוא מתכוון לשפוט נכון. הבעיה אינה רק ששופט לא ישר עלול למכור את פסק דינו. התורה מבינה את טבע האדם בצורה עמוקה יותר: ברגע שאקבל ממך משהו,
מערכת היחסים שלי איתך השתנתה, ואובייקטיביות מוחלטת הופכת כמעט בלתי אפשרית.²
חכמים התייחסו ברצינות רבה למינוי שופטים. התלמוד מלמד שמי שממנה שופט פסול - א דיין שאינו הגון — כאילו נטע אשרה, עובד עבודה זרה
עץ, ליד המזבח.³ מינוי האדם הלא נכון לשפוט אינו טעות אדמיניסטרטיבית קלה. שלמות החברה תלויה בשלמותם של אלו המנהלים
צֶדֶק.
אֲבָל שוחד יש משמעות הרבה מעבר לבית המשפט.
השוחד שבתוכנו
הרב ד"ר אברהם י. טברסקי מביא תורה עוצמתית מהרב אליהו דסלר: כולנו, במובן מסוים, מקבלים שוחד. לאו דווקא במעטפות כסף - אנחנו מקבלים שוחד על ידי התשוקות שלנו. כשאני רוצה מאוד שמשהו יהיה אמיתי, אני יכול פתאום למצוא טיעונים אינטליגנטיים רבים המסבירים מדוע הוא באמת נכון. כשאני רוצה לעשות משהו, המוח שלי הופך יצירתי להפליא בהסבר מדוע הוא מוצדק. זוהי רציונליזציה. והחלק המפחיד הוא שלעתים קרובות אנחנו לא חווים את עצמנו כשקרים. אנחנו באמת מאמינים לטיעונים שלנו.⁴
הרב טברסקי מספר את סיפורו של הצדיק מאפט, אשר שפט במשפט ולפתע הרגיש שאיבד את האובייקטיביות שלו. הוא לא הבין מדוע, ולכן פרש מהמשפט. מאוחר יותר הוא...
גילה שאחד מבעלי הדין הניח בסתר כסף בבגדיו. הוא אפילו לא ידע שקיבל את השוחד - ובכל זאת, חשיבתו כבר החלה להשתנות. אם חיצוני
שוחד יכול להשפיע על אדם ללא ידיעתו, שואל הרב טברסקי, עד כמה חזק יותר השוחד שכבר בתוכנו - הדבר שאנחנו נואשות רוצים?⁴
שֶׁלָנוּ שוחד יכול להיות כסף. אבל זה יכול להיות גם אגו. כבוד. כעס. קנאה. חברות. פחד. הרצון לנצח בוויכוח. או פשוט הקושי לומר: "אולי טעיתי".“
האם יש הגנה? חסיד ביקש פעם מרבי ישראל מרוזין הנחיות כיצד להימנע מהחלטות שגויות. הרוז'יניר ענה בדימוי של הולך על חבל דק: כאשר הוא מרגיש את עצמו
כשהוא נמשך חזק לצד אחד, הוא נוטה במכוון מעט לצד השני כדי להחזיר את שיווי המשקל שלו. כך גם, כשאנחנו רוצים משהו נואשות, עלינו לעצור ולשאול במכוון:
מהן הסיבות לא לעשות זאת? לא משום שכל רצון הוא פסול, אלא משום שברגע שאנו חפצים במשהו בעוצמה, איננו עוד שופטים חסרי פניות של המקרה שלנו.⁴
ופתאום אנחנו יכולים לשמוע את הפסוק הפותח של שופטים ברמה אחרת. “"שופטים ושוטרים תיעין לך"” — לא רק: למנות שופטים לחברה. אלא גם:
שימו שופט בשערים שלכם.
לפני שאתם שופטים מישהו אחר, ולפני שאתם מצדיקים את עצמכם, שאלו: מה משפיע על השופט שבתוכי?
צדק הוא אוניברסלי
השופט שבתוכו עדיין זקוק לסטנדרט מעבר לעצמו - וכאן המסר של שופטים שייך גם ליהודים וגם לבני נח.
עבור העם היהודי, שופטים מקים מערכת תורה מפורטת של שופטים ובתי דין. הרבי מסביר שלשופט יהודי יש שליחות הרבה מעבר לשמירה על הסדר האזרחי. הוא מצטט את
הרמב"ם בנוגע לבית הדין העליון של התורה, הוא מתאר את חכמים כ"מפרשי התורה שבעל פה", "עמודי התווך של המשפט המעשי", שמהם נובעים משפט התורה והצדק לכל ישראל.5 לכן, הצדק היהודי קשור לתורה עצמה.
אבל חובת הצדק היא גם אוניברסלית. אחת משבע מצוות בני נח היא דינים - החובה להקים מערכת צדק. הרמב"ם פוסק שבני נח מצווים
למנות שופטים לנהל את חוקיהם ולקיים את שאר מצוות בני נח.⁶ הרבי מצייר את ההבחנה בצורה מדויקת: תפקידם המיוחד של שופטים יהודים כולל את הפקדת החוכמה והפרשנות של תורה שבעל פה, אך האחריות הבסיסית לאכוף צדק מוטלת גם על שופטי העמים האחרים.⁵
ליהודים ולבני נח יש מצוות שונות ומשימות שונות, אך ישנו עיקרון אלוהי משותף: ה' רוצה עולם של צדק. חברה לא יכולה לקרוא לעצמה רק בגלל שיש לה בתי משפט. בתי המשפט עצמם חייבים להיות צודקים.
כוח לא יכול לקבוע את האמת.
כסף לא יכול לקנות אמת.
חברות לא יכולה לשנות את האמת.
ואסור לאפשר לאינטרס אישי להגדיר מחדש את האמת.
אבל צדק זקוק גם לאמפתיה
כעת הרבי מעמיק צעד אחד. אותה פרשה דנה ב... אראי מיקלערי המקלט, והרבי שואל: מדוע מונו שופטים בכל מקום בו גרו יהודים, אפילו מחוץ לארץ ישראל, בעוד שערי המקלט הוקמו דווקא בארץ ישראל?⁷
הוא עונה בתורת פרקי אבות: “"Al tadin et chaveircha ad shetagia limkomo"” — "אל תשפוט את רעך עד שתגיע למקומו."⁸ שופט אינו יכול לשבת במנותק ממציאותו של אדם ולהניח שהוא מבין אותו לחלוטין. עליו לדעת לא רק מה עשה אדם זה, אלא מה היה מצבו, אילו לחצים אפפו אותו, באיזה עולם הוא חי. לכן, השופטים היו צריכים להבין את סביבתם של העומדים מולם - לא רק את הפעולה, אלא את הנסיבות שהביאו את האדם לכך.⁷
כאן אנו מגלים איזון מרתק. שוחד מלמד: אל תתקרבו יותר מדי - אם תועלת אישית מחברת אתכם בצורה לא נכונה לצד אחד, תאבדו את האובייקטיביות. אבל "אל תשפטו עד שתגיעו
"המילה "מקומו" מלמדת: אל תישארו רחוקים מדי - אם אינכם יכולים להבין את עולמו של אדם אחר, משהו מהותי חסר בשיקול דעתכם.
לכן, שופט תורה אמיתי זקוק לשתי תכונות בו זמנית: אובייקטיביות ללא קור, ואמפתיה ללא משוא פנים.
הרבי האמצעי
הרבי ממחיש זאת באמצעות סיפור יוצא דופן. אדם נכנס פעם אל הרבי האמצעי, רבי דובער מליובאוויטש, וביקש עזרה בתיקון עוולה משפילה במיוחד. הרבי האמצעי קטע את שביעות הרצון הפרטית שלו לזמן מה. מאוחר יותר הסביר שלפני שיוכל באמת לעזור לאדם אחר לתקן את כישלונו, עליו לגלות בתוכו כמה...
איכות אנלוגית - גם אם היא הייתה קיימת ברמה מעודנת לאין שיעור. רק אז הוא יוכל להבין באמת את האדם שעומד מולו.⁷
זהו סטנדרט יוצא דופן. התורה לא אומרת לנו לעולם לא לשפוט - כל הפרשה נקראת שופטים! עלינו להבחין בין טוב לרע. אבל לפני שאני מגנה
בן אנוש אחר, אני חייב לשאול: האם הגעתי למקומו? האם אני יכול לזהות זכר כלשהו למאבקו בתוכי?
ואז מגיע אלול
שופטים תמיד נקראים בסביבות תחילת אלול. כשם שעיר המקלט סיפקה מקלט במרחב, מלמד הרבי, אלול מספק מקלט בזמן: תקופה שבה אדם יכול לצעוד
להתרחק מדפוסי העבר, לבחון את עצמו ולהקדיש את עצמו לעתיד אחר.⁷
כעת מתכנס המסר כולו. באלול כולנו הופכים לשופטים. אבל את מי עלינו לשפוט קודם?
בְּעָצמֵנוּ.
וכאשר אנו שופטים את עצמנו, שופטים נותן לנו שתי אזהרות.
ראשית: היזהרו מ שוחד. אל תאפשרו לאגו ולרצון לשכנע אתכם שכל מה שאתם עושים חייב להיות נכון באופן אוטומטי. תהיו אומץ לשאול: אולי אני טועה.
שנית: אל תהפכו את השיפוט העצמי לייאוש. מטרתם של השופטים, הקצינים וערי המקלט אינה נקמה אלא זיקוק, כפרה וחזרה - לאפשר...
אדם כדי להחזיר את קרבתו לאלוהים.⁷ לכן השאלה של אלול אינה "כמה נורא הייתי?" השאלה היא: "היכן הייתי פחות ממה שיכולתי להיות - ולאן אני הולך מכאן?"“
מסר זה שייך לכל אדם. ליהודי: לחיות חיים עמוקים יותר על פי התורה והמצוות. לבן נח: להעמיק את מערכת היחסים שלו עם ה' דרך שבעת בני נח.
חוקים ומשימתו לסייע בבניית עולם מוסרי ואלוהי.
ולכולנו:
לפני ששופט את העולם, מינה שופט בתוכך.
לפני שאתם מאמינים לכל מה שאתם רואים, שאלו האם החזון שלכם קיבל שוחד.
לפני שאתה מגנה אדם אחר, נסה להגיע למקומו.
ואחרי שגילית משהו שחייב להשתנות, אל תישאר לכוד באתמול.
היכנסו למקלט אלול. שנו כיוון. והתקדמו.
אז נוכל למלא את המצווה הגדולה:
“"צדק, צדק תרדוף."”
“"צדק, צדק תרדוף."⁹
לא רק צדק בבתי המשפט שלנו. צדק בחברות שלנו. צדק במערכות היחסים שלנו. צדק באופן שבו אנו רואים אחרים. ואולי הקשה מכל - צדק באופן שבו אנו רואים את עצמנו.
שבת שלום.
מאת הרב אבריאל רבנו, תואר שני במנהל עסקים
מקורות והערות
- דברים א' ט"ז:י"ח-י"ט. פסוקי הפתיחה של פרשת שופטים: המצווה למנות שופטים ושוטרים והאיסורים על עיוות דין, גילוי משוא פנים וקבלת שוחד. ראה גם רש"י לדברים ט"ז, יט, לגבי איסור קבלת שוחד אפילו כדי לפסוק משפט אמיתי.
- 2 הרב יהושע פפר, "שוחד, מתנות וחנופה - דיני שוחד לשופטים ומעבר לכך", דינונליין, 7 בספטמבר 2016. דיון מפורט בנושא שוחד, כולל הטבות כספיות ולא כספיות, ההשפעה הפסיכולוגית של שוחד והחומרה יוצאת הדופן שבה ההלכה מתייחסת לאיסור.
- ג' תלמוד, סנהדרין ז' ע"ב (ריש לקיש): כל הממנה שופט פסול, דיין שאינו ראוי, כאילו שתל אשרה בישראל - נגזר מהסמיכות של דברים ט"ז, יח (מינוי שופטים) וט"ז, כא (איסור נטיעת אשרה ליד המזבח). ראה גם רש"י ובעל הטורים לדברים ט"ז, כא. מצוטט ומוסבר על ידי רבי יהושע ב. גורדון, לקחי חיים מפרשת שופטים -
תוכנית אב לחברה אלוהית. - 4 הרב ד"ר אברהם י. טוורסקי, "החיפוש אחר האמת", TorahWeb, פרשת בלק, 2010. ציור על הרב
אליהו א. דסלר, מכתב מאליהו ("פרספקטיבה של אמת"), הרב טברסקי מפתח את הרעיון שתשוקות אישיות מתפקדות כשוחד פנימי, ומייצרות רציונליזציה והונאה עצמית. סיפורי הצדיק מאפט ורבי ישראל מרוזין מופיעים שם. ראו גם "היזהרו מעצמכם!" של הרב טברסקי, תורה ווב, פרשת שופטים, 2010, שם דימוי החבל הדק של הרוז'יניר מיושם ישירות על אלול.
וְחֶשְׁבוֹן הַנֶּפֶש היומי. - 5 רבי מנחם מ. שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, "שופטים: מתנת הצדק", מבוסס על ליקוטי שיחות, כרך כט, עמ' 95-99. הרבי מנתח את תפקידם הייחודי של דיינים יהודים ומצטט את הרמב"ם, הלכות ממרים, המתאר את בית הדין העליון כמפרש של תורה שבעל פה ועמודי תווך של הלכה מעשית. הרבי משווה את תפקיד התורה הייחודי הזה לאחריות האוניברסלית של שופטי העמים לאכוף צדק.
- ו רמב"ם, משנה תורה, הלכות מלכים ומלכות ט', יד. לגבי מצוות נח דינים והחובה להקים שופטים ובתי משפט.
- 7 רבי מנחם מ. שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, לימודי תורה: שופטים, מעובד מתוך ספרו של הרבי
שיחות מאת הרב ג'ונתן סאקס, אגודת ההוצאה לאור קהות (מוצגות באתר Chabad.org תחת הכותרת "השופט וה"
"פליט"). הרבי מחבר בין שופטים, ערי מקלט ואלול; מסביר את הצורך להבין את סביבתו של האדם הנדון; מספר את סיפורו של הרבי האמצעי; ומפתח את מושג אלול כמקלט בזמן. - ח פרקי אבות ב', ד': "“Al tadin et chaveircha ad shetagia limkomo”" — "אל תשפוט את רעך עד שתגיע למקומו."“
- ט' דברים ט"ז, כ': "תצדק, צדק תרדוף”"— "צדק, צדק תרדוף."“
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.