טולדות (בראשית כ"ה:19-28:9 )

בראשית, כו:ה: “"יען שמע אברהם בקולי ושמר משמרתי ומצוותיי וחוקותיי ומשפטיי".
יומה, 28b: “רב אומר: 'אברהם אבינו שמר את כל התורה ככתוב, כי שמע אברהם בקולי...'

בפרשת תולדות, ה' מברך את יצחק בזכות אביו, אברהם, משום שאברהם שמע בקול ה'. התלמוד מסביר שזה בא ללמד שאברהם למעשה שמר את התורה עוד לפני שניתנה. רוב המפרשים מבינים שכל האבות ובני יעקב גם הם שמרו את התורה. כיצד יכלו לשמור את התורה לפני שהתגלו המצוות? המפרשים מסבירים שגם מבלי שנצטוו רשמית על המצוות, הרגישות הרוחנית המוגברת של האבות אפשרה להם לחוש באופן עצמאי אילו פעולות מהוות מצוות.

מספר שאלות נשאלות על פיסת גמרא זו, בהתבסס על מקורות המצביעים על כך שהאבות לא תמיד שמרו על התורה. הבולט ביותר הוא שהפירושים שואלים כיצד יעקב יכול היה לשאת שתי אחיות, דבר האסור במפורש על פי התורה. גישה ידועה אחת לשאלה זו היא זו של הרמב"ן.1 הרמב"ן מסביר שהאבות שמרו את התורה רק כשהיו בארץ ישראל, משום שראו שחיים בארץ ישראל כרוכים בקיום מצוות למרות שטרם נצטוו עליהן. אולם, כשהיו מחוץ לארץ ישראל, הם לא אימצו מנהג זה. יעקב נישא לשתי אחיות כשהיה מחוץ לארץ. הוא גם מציין שזו הסיבה שרחל, האישה השנייה, נפטרה לפני שנכנסו לארץ ישראל, שכן שם היה אסור להינשא לשתי אחיות.

עם זאת, הרמב"ן מציין לאחר מכן סתירה לכאורה לטענתו שהאבות ובני יעקב לא שמרו את התורה מחוץ לארץ ישראל. המדרש2 נאמר כי בנו של יעקב, יוסף, שמר שבת גם כשהיה במצרים. על פי הרמב"ן, מדוע יוסף עשה זאת בהתחשב בכך שלא היה בישראל? הרמב"ן עונה כי שבת הייתה חריג שיוסף ראה כהכרחי משום שרצה להנחיל את יסודות האמונה והמונותאיזם לילדיו שחיו בסביבה האלילית של מצרים. עם זאת, לא היה שום מושג שיוסף או האבות שמרו חלקים אחרים של התורה כשהיו מחוץ לישראל.

הסברו של הרמב"ן על שמירת השבת של יוסף משמש תזכורת לחשיבותה המכרעת של שמירת השבת ביחסינו עם ה'. ברוח דומה, חשיבותה לרווחת העם היהודי הודגשה שוב ושוב על ידי הרב יצחק זילברשטיין בתקופה הקשה בה נמצא העם היהודי כעת, כאשר קיומנו בארץ נמצא תחת איום. ואכן, הרב זילברשטיין מציין כי קיים קשר ברור בין שמירת השבת ליכולתנו לחיות בארץ ישראל בשלום.

הוא מצטט פסוק בישעיהו שאנו קוראים בהפטרת יום הכיפורים: "אם תמנע מפני השבת רגליך, תמנע מלעשות צרכיך ביום קדשי; אם תקרא את השבת עונג... וכבדת אותה, לא תעסוק בדרכיך, מבקש צרכיך ומדבר אסור. ונתת חן בעיני ה', וארכיבך על גבעי ארץ, ואת נחלת יעקב אביך אתן לך".3 הרב זילברשטיין מציין כי הנביא יוצר קשר סיבתי בין שמירת שבת כראוי לבין חיים בשלום בישראל. המשמעות היא שאם לא ישמור שבת, אזי לא יהיה טוב בארץ.

הרב זילברשטיין מוסיף נקודה דומה שמעלה רבינו בחיי בספר כד הקמח. הוא מציין ששבת נקראת 'מנוחה', כפי שנאמר 'וינח ביון השביעי'.‘4 – "וַיַּשְׁב ה' בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. ארץ ישראל נקראת גם 'מנוחה', כְּשֶׁנִּמְחַת "אֶל הַמְנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה".,5 שמתייחס לארץ ישראל. מכאן אנו רואים ששבת וארץ קשורות זו בזו. התורה מבטיחה שאם העם היהודי ישמור את מנוחת השבת, אז אלוהים ישמור אותם בארץ, ואם לא ישמרו שבת, אז הוא יגזור על החרבת הארץ.

הרב זילברשטיין מסביר לאחר מכן את הקשר באמצעות אנלוגיה של המגיד מדובנו. במילותיו:

“"היה מלך שהיה לו שר. לפעמים, שר זה ציית למלך, ולפעמים, הוא לא ציית לו כל כך טוב. אבל השר שמר על חסד המלך משום שהייתה לו אישה חכמה מאוד שהמלך העריך מאוד את עצתה. פעם אחת האישה הגיעה לארמון, והמלך ראה שהיא מוכה ומגומגת בדם. המלך שאל מה קרה לשמוע, והיא סירבה לענות. שוב ושוב, הוא לחץ עליה להסבר, אך היא לא ענתה. 'אני מנחש שהוכת', אמר המלך. שתיקה. 'ברור לי', אמר המלך, 'שהוכת על ידי בעלך, ולכן הוא יתלה מיד. הייתי צריך להרוג אותו מזמן - הוא מזמן איבד את חסדתי. השארתי אותו בחיים רק בגלל אשתו. עכשיו כשהוא מתעלל באשתו, אז מה היה לי בשבילו פעם?"‘‘6

הרב זילברשטיין ממשיך: "משל המגיד מדובנו מסביר כיצד קיומו של העם היהודי שזור בשמירת השבת שלו. השבת לפעמים בוכה, כואב לי לומר. השבת שלנו היא המלכה, שבת מלכתא, לך דודי ללקרת כלה. והמלך - הקדוש ברוך הוא - רואה את השבת בוכה ונרמסת, ולכן עם ישראל מאבד כל זכות שיש לו.".

הלקח הברור שניתן להפיק מרעיונות אלה הוא החשיבות של כל אדם, בהתאם לרמתו, לשפר את שמירת השבת שלו. אם אדם אינו לומד את חוקי השבת, בלתי אפשרי עבורו לשמור אותם כראוי, שכן ישנן הלכות כה רבות ומורכבות שאדם אינו יכול להיות מודע להן אפילו אם לא למד את ההלכות. הרב זילברשטיין מציע שכל אחד ילמד שתי הלכות שבת ביום. כיום יש גם ריבוי של תוכניות המציעות למידה מעמיקה של חוקי שבת לגברים ולנשים כאחד. דרך נוספת לשפר את שמירת השבת היא להשפיע לטובה על אחרים בשמירת השבת שלהם. דרך אחת לעשות זאת היא על ידי הזמנת אנשים שלא זכו לחוות שבת אמיתית לסעודות שבת כדי שיוכלו לראות ממקור ראשון את יופיה של השבת.

מי ייתן וכולנו נזכה לשמור שבת כראוי וכך נישמר בארץ לבטח.

מאת הרב יהושע גפן

הערות:

  1. רמב"ן, כו, ה. ישנן מספר תשובות נוספות לשאלה זו. ראה דעת זקנים, בראשית, לז:לה; גור אריה, בראשית, מ"ו:י'; נפש החיים, א':כ"א.
  2. בראשית רבה, צב:ד.
  3. ישעיה, 58:13-14.
  4. שמות, כ':יא.
  5. דברים, יב:ט.
  6. מובא במשפחה, פרשת נח, תשמ"ד.;;;\



ביאור:

קחו בחשבון שהמאמר הנ"ל נכתב עבור יהודים. לבני נח אין את המצווה לשמור שבת, אלא רק את ההזדמנות לכבד אותה ולזכור שה' ברא את העולם בשבעה ימים. אבל אם אנחנו מכירים יהודים, נוכל לציין בפניהם כמה חשוב להם לשמור שבת ולשמור על מה שנוכל לתמוך בהם בכך. בני נח יכולים לסעוד עם המשפחה בשבת ובוודאי לדבר על התורה וללמוד ממנה.

פרשת השבוע,

האור המנחה

עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

קראו עוד במאמר הזה באתר Aish.com

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.