פרשת וירא – רמאותו של פרעה

וירא (שמות ו':ב'-ט':לה')

שמות, 7:15: “"לך אל פרעה בבקר והנה הוא הולך אל המים ועמדת אליו על שפת היאר ולקחת בידך את המטה אשר הפך לנחש".
רש"י, ז':ט"ו, דה: הינה יוטסי למאיה: “"למלא את צרכיו הגופניים; כי הוא הפך את עצמו לאל ואמר שאינו צריך למלא את צרכיו הגופניים. לכן, הוא היה קם מוקדם והולך לנילוס וממלא את צרכיו.".

בתחילת עשר המכות, ה' מורה למשה לגשת לפרעה בעודו יוצא לנהר הנילוס. רש"י, בהתבסס על המדרש, מתאר את הרקע להוראה זו. פרעה, בנוסף להיותו המנהיג הכל יכול של האימפריה החזקה ביותר בעולם, טען שהוא לא בן אנוש גרידא, אלא אל. הבעיה עם טענה זו היא שאלים בדרך כלל אינם צריכים לבצע את תפקודי הגוף הרגילים של בני אדם רגילים. כדי להסתיר את העובדה שהוא לא היה למעשה אלוהי, פרעה היה הולך לנהר הנילוס מוקדם בבוקר כדי לבצע תפקודים אלה, כך שאף אחד לא יהיה מודע לכך שהוא עושה זאת. ה' הורה במפורש למשה לגשת אליו באותו זמן כדי להביך אותו ולהראות שברור שהוא בן אנוש רגיל.

עולה השאלה הבאה: כפי שברור, רוב האנשים אינם מסתפקים בביצוע פעולות גופניות פעם ביום. לפיכך, נראה שלפחות במקרים מסוימים, פרעה בוודאי סבל אי נוחות ניכרת בכך שלא עשה את צרכיו, כדי לשמור על חזות היותו אל. לפיכך, מדוע פרעה עבר תהליך כואב זה כדי 'להוכיח' שהוא אלוהי? ברמה המעשית, נראה שזה לא שינה דבר בחייו - הוא כבר היה חזק ועשיר להפליא, ויכול היה לעשות כל מה שרצה.

ניתן לענות על שאלה זו באמצעות תורתו של רבי חיים שמואלביץ. הוא דיבר בהרחבה על רצונם של אנשים לכבוד. במילותיו של רבי יששכר פרנד:

ככה אנשים משתגעים לגבי שלהם כבוד [כבוד]. אנשים יכופפו את עצמם לבייגלה עבור כמות הכבוד הקטנה ביותר, במקרה של פרעה, בגלל ההבדל בין אנשים שחושבים שהוא בן אדם כל יכול לבין החשיבה שלהם שהוא אל כל יכול. בגלל ההבדל חסר המשמעות הזה, שלא היה לו ערך מעשי לפרעה, הוא גרם לעצמו אי נוחות כואבת על בסיס יומי. זהו כוחו המסנוור של כבוד.

ברכת מרדכי¹ משתמש בתובנה זו כדי לענות על שאלה ידועה שמעלים פרשנויות רבות. ממש בתחילת המאמץ לשחרר את היהודים, טען משה בפני ה' שאפילו העם היהודי לא ישמע לו, אז איך הוא יכול לצפות שפרעה יקשיב לו.² זוהי אחת הדוגמאות המקראיות הבודדות לעקרון התלמוד של 'כל וחומר' [קל וחומר]: אם בני ישראל שרצו לשמוע את המילים "אתם יוצאים ממצרים" לא הקשיבו לי, טען משה, בוודאי שפרעה שלא היה רוצה לשמוע מסר כזה לא יקשיב.

הפרשנים שואלים שזה לא טיעון תקף קל וחומר (קל וחומר) משום שהתורה עצמה מסבירה מדוע בני ישראל לא שמעו בקול משה - "מפני קוצר נשימה ועבודה קשה".³ מכיוון שדאגה זו לא חלה על פרעה, אולי הוא היה מקשיב למשה. כתוצאה מכך, ה... קל וחומר ובכך בטל. ברכת מרדכי עונה שזה אכן היה טוב קל וחומר. נכון שהעם היהודי היה עסוק בלחץ עבודת הפרך, שמנע מהם להקשיב לדברי משה. עם זאת, הייתה סיבה טובה לא פחות לכך שפרעה לא יכול היה להקשיב. הייתה לו גם אובססיה נוראית ולחץ נוראי. הוא היה צריך להסתובב כל היום ולשחק "אלוהים" עד כדי כך שהוא היה צריך לשלוט בהרגלי השירותים שלו כדי לתמוך בהצגה שלו. זו הייתה הסחת דעת מוחצת לפחות כמו זו שעמה התמודד העם היהודי. לכן, ה... קל וחומר היה טיעון לוגי תקף.

ראינו שפרעה הציג את עצמו כאל. אמונה עצמית זו שימשה כמכשול עיקרי להודאה אי פעם בכל יכולתו של האל האמיתי, משום שזה בתורו היה מדגים את חולשתו שלו. לפיכך, נראה שעיתוי "ביקורו" של משה לא רק שימש להבכתו של פרעה, אלא היה הצעד הראשון בתהליך שבירת יהירותו המדהימה כתנאי מוקדם להכנעתו הסופית לה'.

כיצד לקחים אלה חלים על חיינו - לא הרבה אנשים חושבים על עצמם כאלים! עם זאת, נראה שיש הרבה מה ללמוד מפרעה עבור כל אדם ברמתו. סביר בהחלט, בהתבסס על התנהגותו, שפרעה עצמו האמין שהוא אל למרות ידיעתו שהוא אינו מעל לתפקוד הרגיל של גוף האדם. זה כמובן לא רציונלי, אבל זה מדגים את כוחה של הטעיה העצמית - לשכנע את עצמך שיש לו תכונות מסוימות או שהוא סוג מסוים של אדם ולנסות לכפות את התדמית הזו על אחרים. בדרך זו, כולנו יכולים ללמוד מפרעה, שכן כולנו נוטים להטעיה עצמית ולאכפת לנו מה אחרים חושבים עלינו, יותר מאשר מהמציאות בפועל. אדם עשוי לנסות להראות שהוא אינטליגנטי מאוד או בעל אופי גשמי מאוד, או להסתיר פגמים מסוימים, ולמעשה להגיע להאמין עמוק בפנים שהתדמית הציבורית שלו מדויקת. עם זאת, צורה זו של הטעיה עצמית מזיקה מאוד, בכך שהיא גורמת לאדם להתמקד יותר במראה החיצוני שלו מאשר במהות האמיתית הזו. השלב הראשון בתיקון פגם זה הוא לבחון את עצמך בכנות ולהפנים שרמתו האמיתית היא הדבר היחיד שחשוב בעיני ה', ולא איך הוא נראה לעולם. פרעה היה צריך לסבול סבל רב כדי ללמוד את הלקח הזה, אבל אם אדם משקיע מאמץ בעצמו, אז הוא יכול למצוא את עצמו האמיתי, מבלי להזדקק ל'עזרתו' של ה'.

פרשת השבוע,

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

הערות

1. רבי ברוך מרדכי אזרחי.
2. שמות, ו':יב.
3. שמות, ו', ט'.

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.