פרשת ואריה- משה רבנו ופרעה

ואירה (שמות ו':2-ט':35 )

משה רבינו ופרעה

פרשת השבוע מתארת בפירוט רב את שבע המכות הראשונות מתוך עשר שהביאו את מצרים על ברכיה. מאפיין מרכזי של המכות הוא התנהגותו של פרעה בתגובה להשמדת עמו. כאשר משה ואהרון מביאים את מכת הדם הראשונה, התורה מספרת לנו שפרעה לא התרשם משום שגם מכשפיו יכלו להפוך מים לדם: "וַיַּחֲזַק פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהם..." הפסוק הבא קובע כי "פַּרְעֹה שָׁב וַיֵּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ וַיַּגַּם" לא שם לב לכך.”"(1) המפרשים שואלים, למה מתייחסת התורה כשאומרים ש'לא שם לב לזה'; הפסוק הקודם כבר קבע שפרעה לא שמע לטענותיהם של משה ואהרן?"

הנציב מסביר שהפסוק השני אומר לנו שגם פרעה לא התרגש מהכאב שסבל עמו במגפה, ולא חיפש דרכים להקל על כאבם.

מכת הדם הייתה המכה היחידה שבה התורה רומזת לאדישותו של פרעה לסבל עמו. מדוע כך הדבר? המדרש הגדול מספק את המפתח לתשובה לשאלה זו: "פרעה הרשע לא נגע במכת הדם". (2) מכת הדם הייתה היחידה שלא פגעה בפרעה. מכיוון שהוא לא חווה את הכאב בעצמו, דווקא במכה זו באה לידי ביטוי אדישותו לכאב עמו בצורה הבולטת ביותר.

אנו רואים ניגוד חריף לאדישותו האכזרית של פרעה בתגובתו של משה לכאב העם היהודי. משה גדל בבית פרעה, נפרד מעמו ולא הושפע מעבדות. אף על פי כן, הוא יצא והביט בסבלם של אחיו והזדהה עם כאבם(3) - הוא אף שכנע את פרעה לתת להם יום מנוחה.(4)

לפסוקים בתורה המתארים את דאגתו העצומה של משה לעמו קודמים המילים "“ויגדל משה.”"בדרך כלל יתורגם פירוש זה כ"ומשה גדל", אולם זה לא יכול להיות המצב מכיוון שפסוק קודם כבר ציין זאת. הפירושים מסבירים שזה מתייחס להפיכה לאדם גדול - והאינדיקטור לגדולה זו היה דאגתו לאחרים." (5)

מדוע דווקא דמות האמפתיה מייצגת גדולה? הרב שמעון שקופ מסביר ש...‘גדול‘' – אדם גדול – הוא אדם המרחיב את הגדרת העצמי שלו כך שתכלול אחרים. הוא אינו נחשב לפרט בלבד, אלא לחלק משלם גדול יותר, וכתוצאה מכך הוא עצמו הופך לאדם 'גדול יותר'.(6) פרעה, לעומת זאת, מתואר בתלמוד כאדם קטן מאוד.(7) הפרשנויות מסבירות שזה מתייחס למעמדו הרוחני – הוא היה ברמה נמוכה מאוד.(8) אולי היבט אחד של שפלותו היה אדישותו לכאב עמו. מכיוון שהוא דאג רק לעצמו, הוא לא הרחיב את הגדרתו העצמית ונשאר אדם 'קטן'.

כיצד יכול אדם להימנע מאדישותו של פרעה ולחקות את האמפתיה של משה? קשה במיוחד להזדהות עם אנשים הנמצאים במצב שאינו משפיע עלינו. כאשר הפסוק אומר שמשה ראה את סבל עמו, רש"י מרחיב; "וְרַכְבֵּץ אֶת עֵינָיו וּלְבָבֵּץ לְהַכָּאֵב עֲלֵיהֶם". (9) רבי, הרב יצחק ברקוביץ, מסביר שתחילה הביט בפניהם כדי לראות את הכאב שהם נמצאים בו. לאחר מכן הוא "רַכְבֵּץ אֶת לִבָּו" בכך שניסה להזדהות עם כאבם, להרגיש את מה שהם מרגישים. כך גם, כאשר אנו שומעים על אדם בצרה, עלינו תחילה לנסות לשים לב להבעות פניהם כדי להפוך את הכאב שהוא נמצא בו למציאותי. שנית, עלינו לנסות להרגיש איך זה להיות בכאב כזה. ברוח דומה, הרב נח אורלובק מציע שכאשר אנו שומעים על מתקפת טרור שבה נהרגים אנשים, עלינו להקדיש כמה רגעים לדמיין מה עוברים הקורבנות ומשפחותיהם. לא מספיק רק להיאנח ולהמשיך הלאה; עלינו לשאוף להימנע מלהיות חסינים מפני כאבם של אנשים אחרים.

כמו כן, חשוב לעשות איזושהי מחווה כדי להראות שסבלם של בני עמנו היהודים באמת נוגע לנו, גם אם איננו יכולים לעזור להם ישירות. כאשר הרב חיים סולובייצ'יק היה רבה של בריסק, חצי מהעיר נשרפה, והותירה מאות יהודים ללא קורת גג. רב חיים מיד עזב את ביתו וישן על ספסל בבית המדרש. כשנשאל מדוע הוא עושה זאת, הוא קרא, "איך אני יכול לישון במיטה נוחה כשכל כך הרבה אנשים אינם בעלי קורת גג?!" (10).

אנו לומדים גם ממשה שלא מספיק רק להרגיש רע כלפי הסובלים. המדרש אומר שמשה "היה תורם ועוזר לכל אחד מהם, תוך התעלמות ממעמדו, היה מקל על נטליהם תוך שהוא מעמיד פנים שהוא עוזר לפרעה". (11) באופן דומה, עלינו לשאוף לעזור לאלה הנמצאים בקשיים בכל דרך שנוכל. רב יששכר פרנד מציע שבפעם הבאה שנשמע שחברנו נמצא במצב קשה, עלינו לבדוק אם יש דרך אפשרית שבה נוכל לעזור לו. אם, למשל, הוא איבד את עבודתו, נוכל לחשוב אם אנו מכירים אנשי קשר שיכולים לעזור לו למצוא עבודה חדשה, או אם הוא מחפש בת זוג לנישואין, אזי נחשוב על כל זוג שידוך אפשרי עבורו.

גם אם איננו יכולים לפתור באופן פעיל את בעייתו של האדם, נוכל לעשות חסד גדול על ידי כך שנהפוך שם בשבילו ונראה לו שהוא לא לבד בכאבו.

משה ופרעה מראים לנו כיצד גדולה מוגדרת על ידי דאגה לאחרים וקטנות היא השתקפות של אנוכיות. מי ייתן וכולנו נשאף לחקות את משה.

מאת הרב יהושע גפן

הערות

1. ויירה, 6:22-23.
2. מדרש הגדול, שמות, 7:29.
3. שמות, ב':יא.
4. שמות רבה, א, כז. השוואה זו של משה לפרעה נשמעה מפי הרב משה זלדמן שליט"א, מרצה בכיר לעיש התורה, ירושלים.
5. שערי שמחה; נשמע גם מפי הרב ישוחור פראנד שליט"א.
6. הקדמה לשער יושר.
7. מועד קטן, 18א.
8. עיון יעקב, שם.
9. שמות, ב':יא.
10. נשמע מפי הרב ישוחור פראנד שליט"א.
11. שמות רבה, א':כ"ז.

פרשת השבוע,

האור המנחה

עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.