פרשת ואתחנן - אל תאמין באלהים אחרים לעומת אלוקים אחד

דברים ג':23-ז':11 

דברים, ה:ז: “לא תכיר אלוהים אחרים בפניי".
דברים, ו':ד': “"שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' יחיד".”

שניים מהקטעים הידועים ביותר בתורה מופיעים בפרשת השבוע: עשרת הדיברות וקריאת שמע. בניתוח מדוקדק, נראה שיש חזרה בין שתיים מהמצוות המופיעות בפרשות אלה.

הדיבר השני מבין עשרת הדיברות הוא האיסור ללכת אחרי אלים אחרים (אלוהים אחראים), וקריאת שמע עצמה היא המצווה להאמין שה' הוא ה' האחד והיחיד, (ייחוד השם), מה שמצביע על כך שאסור להאמין באלים רבים. נראה כי איסור זה כבר נכלל במצווה לא ללכת אחר אלים אחרים, אז מה מוסיפה המצווה להאמין שיש רק אלוקים אחד?

ניכר כי מצוות האמונה שה' הוא אחד הולכת הרבה מעבר לדרישה להאמין שיש רק אלוקים אחד.

כדי להבין מצווה זו לעומק ולהשוות אותה למצוות אי-הליכה אחר אלוקים אחרים, יש להסביר תחילה מהי המשמעות של אי-הליכה אחר אלוקים אחרים וכיצד הדבר חל גם בימינו. בזמנים קדומים, היה רצון נרחב לעבוד באופן פעיל אלוהי כזב, ולכן מצווה זו הייתה רלוונטית ביותר. עם זאת, התלמוד מספר שאנשי הכנסת הגדולה הסירו את הנטייה לעבודת אלילים, ולכן נראה שמאותו זמן ואילך, מצווה זו מיושנת למעשה. כיצד היא חלה עלינו?

האמת היא שמצווה זו רלוונטית ביותר בכל עת. אל שקר אינו רק פסל פיזי, אלא כל דבר שאדם מייחס לו כוח, כלומר הוא מאמין שדבר זה הוא מקור הצלחתו של אדם. זה יכול לכלול כסף, תשוקות, את עצמו, את הבוס של האדם, או כל מספר דברים אחרים שאדם מרגיש שהם המפתח להצלחתו בחיים.

הגמרא¹ מצביע על אל כוזב נוסף שמשפיע על כולם. דוד המלך בתהילים² קובע כי "לא יהיה בתוכך אל זר". הגמרא מסבירה כי אל זר זה מתייחס לנטייה השלילית (יצר הרע) שבאמת חודרת לתודעתו של אדם. משמעות אפשרית אחת לכך היא שהנטייה השלילית עצמה היא זו ששולטת בדחפיו של האדם ומילוי רצונותיה יספק לאדם סיפוק. ובצורה זו, זהו סוג של אל כוזב.

לפיכך, המצווה לא להיות בעל אלוהים אחרים אומרת לנו שכל אותם כוחות שמשכנעים אותנו שהדרך להצלחה היא דרכם, בטלים ומבוטלים כאשר משווים אותם לאל הכל יכול.

ובכל זאת, עדיין חסר משהו בגישתו של אדם כלפי מקורות הכוח השונים מחוץ לאלוקים – כאן נכנסת לתמונה מצוות האמונה באל אחד: מצווה זו מלמדת שכל הכוחות הללו אינם 'נלחמים' באל, הם אינם נגדו. למעשה, הם חלק ממטרת האל, בדיוק כמו כל דבר בבריאה.

לדוגמה, המטרה הסופית של היצר השלילי אינה לגרום לנו להתרחק מה', אלא מטרתו היא שנתגבר על פיתויי ה' ובכך להתקרב אליו. זו הסיבה שחז"ל קובעים שכאשר ה' ראה שהבריאה ביום השישי הייתה 'טובה מאוד' בניגוד לימים האחרים שבהם היא הייתה בסך הכל 'טובה', הוא התייחס לבריאת היצר השלילי – היא אכן טובה מאוד משום שהיא מקרבת אותנו למטרתנו להתקרב לה' על ידי התגברות על אתגריו. כך גם, הכוחות האחרים שאנו רואים כגורמים גריעת הקרבה לה' הם גם כלים להתקרב אליו.

ברוח זו, יישום נוסף של אמונה באל אחד הוא שכל מה שקורה לאדם מכוון לאותה מטרה של קירבו לאל. לפיכך, אירועים "רעים" לכאורה המתרחשים מגיעים מהאל בדיוק כמו השגחה אלוהית נעימה. שניהם שם כדי לקרב אותנו אליו, אם כי בדרכים שונות. רבי יצחק ברקוביץ, ראש ישיבת אש התורה, מבטא את התייחסותו זו אפילו לסבל "קל" שאנו רואים כמטרד. בדבריו³:

“"אנחנו אומרים שדברים מסוימים טובים ודברים מסוימים רעים. על מה אתה מדבר? זה שולל את הרעיון של 'השם הוא אלוהינו, אלוקים הוא אחד!' אתה מתכוון שדברים מסוימים פועלים בכיוון אחד ודברים אחרים בכיוון השני? הכל נברא לאותה מטרה, כי יש לו את אותו מקור, והמקור שלו הוא רק טוב! הכל מורכב מהשם הזה. הכל טוב. הכל נברא רק כדי להחזיר אותנו להתחבר להשם, להיות אחד עם השם, וליהנות מזה! אה, אני ממש רוצה ללמוד, אבל אני כל הזמן נתקל בבעיות האלה בחיים. אני ממש רוצה ללמוד אבל הצטננתי, איזו מטרד. זה עומד בדרכי של עבודת ה'.".

מאת הרב יהושע גפן

הערות:

1. שבת, 105b.
2. תהילים, פה:י
3. עם תרגום מילים עבריות לאנגלית
4. מתוך שיעור על שש מצוות קבועות.

פרשת השבוע,

האור המנחה

עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.