בס"ד

משה חושש ומזהיר את בני ישראל מפני מה שיקרה בעתיד כשיישבו בארץ הירושה שלהם. חלוף הזמן מאז מתן תורה וניסי המדבר, בשילוב עם התמקדותם בעניינים גשמיים, עלולים להוביל את העם לחומרנות. דבר זה, בתורו, יוביל לשכחת הנסים שהשם עשה עבורם.

כדי למנוע את כל זאת, משה מבקש מהעם להרהר ללא הרף בכל הנסים הנפלאים שעשה ה' לישראל: בהוצאתם ממצרים, בהתגלותו הייחודית אליהם בהר סיני, ובפלאות שליוו אותם במדבר ובערב כניסתם לארץ. כאשר יהרהרו בכל הדברים הללו, ילמדו לאהוב ולירוא את ה', וכתוצאה מכך, יעבדו אותו כראוי ויזכו לרשת את הארץ בבטחה ולנצח נצחים.

סכנת השחיקה הרוחנית בעבודת ה' קיימת תמיד, הן עבור יהודים והן עבור בני נח. כדי להימנע מסכנה זו, אנו מחויבים תמיד להרהר בחסדו של ה' כלפינו ולהראות את הכרת תודה שלנו. באופן דומה, אנו מחויבים להרהר בגדולתו האינסופית של ה' ובזכות העצומה לשרת את הבורא האינסופי. הרהור זה מונע שחיקה רוחנית ומבטיח שמצוות ה' יתפסו על ידינו כחדשות בכל יום ויום.

כדי למנוע עוד יותר שחיקה רוחנית, שמחה היא כלי הכרחי. תחושה עמוקה של שמחה ואופטימיות משמשת כתרופה רבת עוצמה לשגרה, והופכת את קיום המצוות השגרתי לחוויה תוססת ולבבית. על ידי שמירה על מצב פנימי של אושר, ניתן להעריך טוב יותר את הזכות העצומה של עבודת ה', ולגרום למצוות האלוהיות להרגיש לא כנטל אלא כהזדמנות חדשה ומרגשת בכל יום. חיוניות זו, המתחדשת דרך שמחה, מחזקת את הקשר של האדם לגדולתו האינסופית של ה' ועוזרת לשמור על הרעננות הנדרשת כדי למלא את חובותינו בהתלהבות מחודשת.

מקור: דברים ד', כ"ה.

מאת הרב משה ברנשטיין



אם אתם רוצים עוד שאלות למחשבה, ראו את הבלוגים האחרים של הרב משה ברנשטיין

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.