פרשת ויצא – געגוע

בס"ד

פרשת ויצא – געגוע

פרשת ויצא. קריאת התורה השבוע מספרת את סיפוריהם של יעקב ומשפחתו. בשלב מסוים, כאשר ברח מבית לבן חותנו, לבן רדף אחרי יעקב והתלונן: מדוע גנבת את אלוהיי? ניתוח שאלה זו במקור שופך אור על גלות רוחנית. מבוסס על התוועדויות תשמ"ו, כרך א', עמ' 664.

ויצא – הביטוי הכפול בדבריו של לבן

קריאת התורה השבוע היא וייצַה — "והוא יצא."“
הספר מספר את סיפור צמיחתו של יעקב ובניית משפחתו.

יש פסוק אחד בקטע זה, בשיחה בין לבן ליעקב, שבו לבן חוזר על שתי מילים פעמיים. כדי להבין את החזרה הזו ב... בראשית 31:30, ראשית עלינו לקבל את הרקע הקצר של מה שקרה.

רקע קצר

יעקב עזב את באר שבע כי אחיו עשו רצה להורגו. הוא נסע לחרן, לבית לבן, חותנו לעתיד.

• הוא עבד 14 שנים לשתי בנותיו של לבן - תחילה לאה, אחר כך רחל (אם כי במקור התכוון להתחתן עם רחל לבדה).
• לאחר מכן, הוא עבד 6 שנים נוספות לרכוש צאן ועושר.

לְאַחַר 20 שנה, יעקב החליט לעזוב. הוא דיבר עם נשותיו והלך בלי לבקש את רשותו של לבן.

כאשר שמע לבן שיעקב עזב, רדף אחריו. הוא התעמת עם יעקב בכעס:

• “"למה עזבת את הבית שלי?"”
• “"למה לקחת את הבנות שלי?"”
• “"יש לי כוח להרע לך, אך אלוהיך נראה אלי ואמר לי לא לדבר איתך לא טוב ולא רע."”
• “"אם חפצת בבית אביך - בסדר. לך. אבל למה גנבת את אלוהיי?"”

רחל לקחה בסתר את לבן טראפים. הפרשנויות דנות בטבען, אך זה לא המוקד כאן.

הביטוי הכפול

לבן חוזר על דבריו בטקסט העברי:

• “"הלכת, הלכת..."”
• “"...כי כמהת, כמהת לבית אביך."”

חזרה זו אינה מופיעה ברוב התרגומים, אך היא ברורה במקור העברי. עלינו להבין:

• יעקב מעולם לא עזב את בית לבן לפני רגע זה.
• אז למה לבן אומר "הלכת", הלך”?
• ולמה להכפיל "אתה" השתוקק, השתוקק"?

כאשר התורה חוזרת על מילה, היא מצביעה על משהו עמוק בתוך האדם או הפעולה המתוארת.

למה "הלכת, הלכת"?

יעקב כבר היה לידי ביטוי ללבן שהוא רצה לעזוב שנים רבות קודם לכן - לאחר 14 שנות עבודה אצל לאה ורחל. הוא אמר:

“"אני רוצה לעזוב את הבית שלך."”

באותו רגע, הוא כבר הספיק מבחינה רוחנית שְׁמֹאל.
הוא כבר לא הרגיש שייך לביתו של לבן.
אבל לבן שכנע אותו להישאר עוד שש שנים.

וכך, לבן מתלונן כעת:

• “"כבר עזבת אותי פעם אחת - במחשבותיך ובלבך."”
• “"חיית כמי שכבר הלך לעולמו."”
• “"ובכל זאת נשארת."”
• “"אז למה עכשיו אתה לְמַעֲשֶׂה לַעֲזוֹב?"”

זוהי המשמעות מאחורי הביטוי הכפול:
שתי יציאות - אחת פנימית, אחת חיצונית.

למה "התגעגעת, התגעגעת"?

לבן גם זיהה משהו נוסף:

מרגע שהגיע יעקב, הוא מעולם לא רצה להיות בחרן. רצונו האמיתי היה להיות בבית עם אביו, ללמוד תורה בסביבה קדושה.

געגוע זה היה מתמשך וחזק.
לכן, לבן אומר:

“"כמהת, כמהת לבית אביך."”

מַשְׁמָעוּת:

• כבר התגעגעת אליה מההתחלה.
• עכשיו התגעגעת אפילו יותר חזק.

השיעור

הפרשה נקראת וייצַה — "והוא יצא."“
כשם שיעקב עזב את המקום שאליו לא באמת שייך, גם אנחנו חיים בסוג של גלות.

גלות אינה פירושה פשוט מגורים מחוץ לארץ ישראל.
גלות פירושה הסתרת נוכחותו של אלוהים.

אפילו בישראל, אפשר לחיות בגלות אם האלוקות מוסתרת.

הנביאים - ובמיוחד ישעיהו - מתארים את הזמן העתידי שבו אלוהים יתגלה בגלוי ו"כל בשר יראה" את נוכחותו.

כרגע, אנחנו לא רואים את זה.
אנו רחוקים מבחינה רוחנית מביתנו האמיתי - בדיוק כפי שיעקב היה רחוק מיצחק.

כדי לחיות כראוי בגלות, אדם חייב:

• יודע שהוא עושה לֹא באמת שייך לכאן,
• ולטפח כמיהה עמוקה לגילוי ה'.

לימוד על ביאת המשיח, על משמעותה של התגלות אלוהית, ועל המטרה שלשמה ברא אלוקים את העולם - לימודים אלה מעוררים געגוע עמוק בלב.

כל אחד מאיתנו יכול לחיות כך.
זה תלוי בבחירה פשוטה:
ללמוד על מטרת הבריאה,
ולהרגיש את הכמיהה לרגע שבו נוכחותו של אלוהים תתגלה כאן בעולם הזה.

שיחה מאת הרב טוביה סרבר


האמור לעיל הוא ייצוג של טקסט מדובר שהומר לטקסט כתוב.

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של 
מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.