דברים, לא:יב: “"הִקְבַּצְתָּ אֶת הָעָם אֶת הָאֲנָשִׁים הַנָּשִׁים הַטֶּבֶל וְאֶת הַגָּר אֲשֶׁר בְּעָרֶיךָ וְשָׁמְעוּ וְלָמַד וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל-דְבָרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת"”
רש"י, לא:יב, דה: וחטף: “"למה הביאו אותם [את הילדים הקטנים]? כדי לתת פרס לאלה שמביאים אותם.".
כל שבע שנים, כל העם מצווה לבוא לבית המקדש ולשמוע את המלך קורא מכל התורה בטקס המכונה "הקהל". התורה מדגישה שיש להביא גם ילדים קטנים, למרות שהם צעירים מכדי להבין את המתרחש. רש"י כותב שמטרת הבאת הילדים הייתה לקבל שכר. עם זאת, אם לא הייתה תועלת בהבאתם, מדוע שיהיה שכר על הבאתם?
רבי ירוחם לבוביץ טוען כי אכן יש תועלת בהבאתם. למרות שילדים קטנים צעירים מדי מכדי ללמוד באופן מודע ממה שקורה, בכל זאת, ברמה עמוקה, תת-מודעת, הילדים הקטנים מושפעים מנוכחותם באירוע רוחני כה משמעותי. הוא מביא הוכחה לכך מסיפורו של רבי יהושע בן חנניה. המשנה בפרשת אבות מספרת שרבי יוחנן בן זכאי העניק שבחים שונים לתלמידיו הגדולים. לגבי רבי יהושע בן חנניה, השבח היה "אשרי יולדתו" - ראוי לשבח מי שילד אותו.1
הברטנורא, בפירוש השני שלו לחלק זה של המשנה, מסביר שרבי יוחנן התכוון לשבח את אמו של רבי יהושע על האופן שבו גידלה אותו. הוא מצטט את הירושלמי.2 שכאשר תהיה בהריון איתו, היא תלך לכל בתי המדרש בעירה, ותבקש מהלומדים שיתפללו שתינוקה יגדל ויהיה תלמיד חכם. יתר על כן, מיום לידתו, היא מעולם לא הוציאה את עריסתו מאולם המדרש, כך שהצלילים היחידים שנכנסו לאוזניו היו דברי תורה. עולה השאלה איזו השפעה חיובית יכולה להיות לכך על תינוק שאינו מבין מילה אחת ממה ששמע? קדושת ציון3 מסביר שדרך שמיעת קול התורה, קדושת התורה הושפעה מנשמתו למרות שלא הבין אותה. דבר זה עשה עליו רושם כה עמוק עד שעזר לו מאוד להתגדל בתורה כשגדל.
גישה זו יכולה גם להסביר את התועלת שבהבאת ילדים צעירים להיכל – שמיעת קול התורה והשהייה בסביבה של יראת שמים יכולים להשאיר רושם עמוק על נשמת הילד, שיהיה בעל תועלת ארוכת טווח.
מצוות הקהל מלמדת גם את החשיבות הבסיסית של תפקיד ההורים בגידול הילד כדי לתת לו את ההזדמנות להיות תלמיד חכם גדול. ההורים צריכים לעבור את אי הנוחות של לקיחת ילדיהם למסע ארוך וקשה כדי להגיע לבית המקדש. נכונות זו לעבור מאמץ רב כדי להבטיח שהילד יגדל בצורה אופטימלית היא חיונית לאורך כל גידולו. לא מספיק רק לתת לו חינוך תורני ולהסתמך על בית הספר שילמד אותו תורה. אלא, על ההורה לעשות מאמצים רבים כדי לתת לילדו כל הזדמנות לגדול בתורה.
ברוח זו, מסופר סיפורה של אם שחיה בעוני רב באירופה, ובקושי היה לה מספיק כסף לשים אוכל על השולחן, אך היא הייתה נחושה שבנה יקבל חינוך תורני אופטימלי. באותם ימים, הדבר דרש לימוד אישי עם מורה תורה. לפיכך, היא השקיעה חלק ניכר מכספם בלימודי התורה של בנה. אולם, זה הגיע לנקודה שבה לא הייתה לה דרך להמשיך לשלם למורה, עד שהחליטה לבצע מעשה של הקרבה עצמית שקשה לתפוס. אירופה בחורף הייתה קרה באופן בלתי נסבל, וההפוגה היחידה הייתה כבשן. האם החליטה למכור את הכבשן ולסבול את הקור העז, כדי להמשיך ולממן את לימודי התורה של בנה. ילד זה גדל להיות הרידבז המפורסם, תלמיד חכם גדול ומחבר פירוש על התלמוד הירושלמי, והוא היה מרבה לספר את סיפורו, תוך שהוא מציין שבזכות אמו הוא גדל להיות תלמיד חכם.
מיותר לציין שההקרבה העצמית שהביעה אמו של הרדבז היא הרבה מעבר להישג ידנו, אך היא נותנת מושג למה עלינו לשאוף כדי לגדל את ילדינו להיות בין יראי ה' וללמד את בנינו בתורה. לדוגמה, ייתכן שיהיה יקר יותר לשלוח את ילדינו לבתי ספר שיאפשרו להם לצמוח בתורה בצורה הטובה ביותר, אך אם אדם מבין שמערכת היחסים שלו עם ה' חשובה יותר מכל דבר אחר, אז יהיה קל הרבה יותר לראות בהוצאת כסף נוסף לא כנטל אלא כהשקעה מצוינת.
מצוות הקהל מלמדת אותנו שהצורך להשקיע מאמץ וזמן רבים עבור ילדינו מתחיל בלידה, ונמשך לאורך כל חייהם.
מאת הרב יהושע גפן
הערות:
- ניתן לתרגם זאת גם כ"בר מזל הוא זה שילד אותו". נשתמש בפירוש לעיל.
- ירושלמי, יבמת, א', ו'.
- ה הרבי מבובבר, צוטט ב דרכי אבות, חלק 1, עמ' 279.
פרשת השבוע,
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.