פרשת וישב תש"פ - לצאת מהעולם שלנו

בס"ד

וישב (בראשית לז-מ )

לקראת סוף הפרשה, יוסף מוצא את עצמו במצב חסר סיכוי, לאחר שהיה בכלא במשך עשר שנים ללא כל סיכוי לחופש. לאחר מכן יוסף מפרש את חלומותיהם של שרי פרעה, ומתחיל את תהליך עלייתו המטאורית לתפקיד המשנה למלך על כל מצרים.

ישנו פסוק אחד שקל להתעלם ממנו, המסמן את תחילתה של עלייה דרסטית במזל יוסף. לאחר ששני השרים חלמו את חלומותיהם, הם היו במצוקה רבה משום שלא ידעו את משמעותם. יוסף ראה את פניהם האומללות ושאל: "מדוע אתם נראים מדוכדכים היום?" (1) שאלה זו, שנראית חסרת משמעות, הובילה לפירוש החלומות, שבסופו של דבר הביאו לשחרורו של יוסף ועלייתו המדהימה לשלטון. אילו יוסף לא היה שואל אותם מדוע הם כועסים, סביר להניח שלעולם לא היו מתוודים בפניו וההזדמנות הפז לחופש הייתה הולכת לאיבוד. מעשה ההתחשבות הקטן שלו אולי לא נראה ראוי לציון במיוחד, אך האמת היא די יוצאת דופן בהתחשב במצבו באותה תקופה - הוא חי בתנאים מחרידים במשך עשר שנים ללא תקווה ריאלית לחופש. הייתה לו כל זכות להיות שקוע לחלוטין במצבו שלו ולא לשים לב להבעות הפנים של הסובבים אותו. יתר על כן, הוא הוטל לשרת את שני השרים שהיו אנשים חשובים מאוד במצרים - סביר להניח שהם התייחסו אליו כנחות ולא נתנו לו שום תשומת לב. אך הוא התגבר על כל הגורמים הללו והביע דאגה ממראהם העגום.

ישנו פיתוי גדול לחיות חיים כה שקועים בחיינו עד שאיננו מכירים בצרכים של אחרים. אחד המפתחות להיות נותן אמיתי הוא להתגבר על ההסתבכות העצמית שלנו ולהבחין בעולם סביבנו. לפעמים זה אפילו דורש מאיתנו להתעלם מצרכינו שלנו למען אחרים.

הדוגמה הבולטת ביותר לכך נמצאת מוקדם יותר בפרשה, כאשר תמר נלקחת להישרף על המוקד. הייתה לה כל הזדמנות להציל את חייה בכך שחשפה שהחפצים שברשותו היו של יהודה. עם זאת, היא הדגישה יותר את המבוכה שיהודה יספוג אם תעשה זאת ולכן שמרה על שתיקה.(2) התלמוד לומד מכאן שאדם חייב לוותר על חייו לפני שיביך מישהו אחר.(3) זה מלמד אותנו שישנם מקרים בהם אנו מחויבים לתת עדיפות גדולה יותר לרגשותיהם של אחרים אפילו מאשר לשלנו.

צדיקים גילמו את היכולת להתעלם מצרכיו האישיים ולהתמקד בצורכי הזולת. רבי משה פיינשטיין נלקח פעם במכונית על ידי תלמיד מישיבתו. כשהרב פיינשטיין נכנס למכונית, התלמיד סגר את הדלת על אצבעותיו, אך הוא נותר דומם לחלוטין כאילו דבר לא קרה. צופה מבולבל שאל אותו מדוע אינו צועק, והוא ענה שהתלמיד ירגיש מבוכה עצומה על כך שגרם לו כאב ולכן הרב פיינשטיין שלט בעצמו ושתק. זהו סיפור ידוע אך ראוי למחשבה; הרב פיינשטיין הדגים את היכולת להתעלם מרגשותיו כדי לחסוך מכאבו של חברו היהודי.

לא רק בזמנים של כאב עלינו להתמקד באחרים. רבי אהרן קוטלר ובנו רבי שניאור הלכו לרבי איסר זלמן מלצר (חותנו של רבי אהרן) כדי להיפרד זמן קצר לפני שעזבו את ישראל לחתונת רבי שניאור. רבי איסר זלמן עצר באמצע המדרגות בדרך למטה במקום ללוות אותם עד לרחוב. הם שאלו אותו על כך והוא הסביר, "לרבים מהאנשים שגרים כאן בסביבה יש נכדים שנרצחו על ידי הנאצים, יימח שמם. איך יכולתי לרדת לרחוב ולחבק את נכדי, להתהדר בשמחתי בפומבי, כשאנשים אלה לא יכולים לעשות את אותו הדבר?!" (4)

הדגמות על-אנושיות אלה של חוסר אנוכיות יכולות לשמש לנו השראה. ישנן דוגמאות רבות בהן אנו יכולים להתגבר על ההתעסקות העצמית שלנו ולהראות מודעות לצרכים של הסובבים אותנו. כשאנו הולכים ברחוב אנו נוטים להיות עסוקים במחשבות שלנו, אך כדאי להיות מודעים לאנשים סביבנו - ייתכן שיש מישהו שנושא משא כבד ויעריך יד עוזרת. (5) ישנם מקרים רבים בהם אנו אולי לא חווים שמחה או כאב גדולים, אך אנו עדיין נוטים להתמקד בחיינו תוך הדרת אחרים.

ישנן דוגמאות רבות למעשים קטנים של מחשבה שיכולים להאיר את חייהם של אנשים. ואנו למדים מיוסף שלעולם איננו יכולים להיות בטוחים בתוצאות של מעשה חסד אחד. הזקן מסלובודקה זצ"ל אומר שלעולם איננו יכולים לדעת כמה גמול אנו מקבלים על מעשה חסד קטן. הוא דן מתי יעקב הסיר את האבן מפי הבאר כדי שכולם יוכלו לשתות את המים. מעשה חסד קטן זה לא נראה כמדורג גבוה בין המצוות הרבות שיעקב קיים לאורך חייו. עם זאת, זהו למעשה מקור לזכות גדולה עבור העם היהודי. בכל שנה אנו מתפללים תפילה מיוחדת לגשם - תפילה גשם. בתפילה זו אנו מזכירים כמה מהמעשים הגדולים של האבות, כמו התגברותו של יעקב על מלאכו של עשו. עם זאת, אנו מזכירים גם את הסרת האבן על ידי יעקב: "וַיְקַדֵּם לִבְוָו וַיְגַל אֶבֶן מִפִּי בַּר מַיִם - למענו אַל תַּעֲכֹר מַיִם". כל מעשה של חסד שנעשה בטהרת הלב הוא בעל ערך לאין שיעור. מי ייתן ונלמד כולנו מאבותינו ונהיה נותנים אמיתיים.

מאת הרב יהושע גפן

1. ויישב, מ':ז'.
2. ויישב, 38:25.
3. בבא מציעה, 58ב.
4. קפלן, השפעה גדולה, עמ' 53.
5. זה קשור קשר הדוק למצוות של ‘פריקה’ (פריקת בהמה ממשא הכבד שלה) ולמרות שזה אולי לא מהווה קיום טכני של המצווה הזו, זה בהחלט משקף קיום של רוח המצווה - דאגה לאי הנוחות של מישהו אחר.

פרשת השבוע,

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.