פרשת וישב - פירוש הרשב"ם למכירת יוסף

וישב (בראשית לז-מ)

בראשית, ל"ז:כ"ג-כ"ח: “"ויבא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את בגדיו ואת מעילו אשר עליו ויקחו אותו וישליכו אותו אל הבור והבור ריק אין בו מים וישבו לאכול לחם וישאו את עיניהם ויראו הנה שיירת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נושאים בשמים ובשר ולוטוס הולכים להביאם מצרים ויאמר יהודה אל אחיו מה התועלת אם נהרוג את אחינו ונכסה את דמו נלכה ונמכור אותו לישמעאלים ולא תהיה ידינו בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו ויעברו סוחרים מדיינים ויעברו" הֵם וימשוך ויוציא את יוסף מן הבור וימכר את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף, ויביאו את יוסף מצרים.

רש"י, לז:כט, דה: וימשכו: “בני יעקב וימשוך את יוסף מן הבור וימכר אותו לישמעאלים, והישמעאלים מכרו אותו למדיין, והמדיינים מכרו אותו למצרים.

רשב"ם, ל"ז:כ"ח: ויהי יושבין לאכול לחם, והיו רחוקים מאוד מן הבור לבלתי לאכול את האדם, והיו מחכים לישמעאלים אשר ראו, ולפני בואו של הישמעאלים, המדיינים עברו בדרך ההיא., והם ראו אותו בבור ומשכו אותו החוצה, ו המדיינים מכרו אותו לישמעאלים, ונראה שהאחים לא ידעו...

אירועי מכירת יוסף ידועים מאוד, אך מספר פירושים מוקדמים¹ לפרש את מה שקרה בפועל בצורה שונה באופן דרמטי מההבנה הרגילה. כולם מסכימים שהאחים תכננו בתחילה להרוג את יוסף, ואז, עקב טיעוניו של ראובן, הם נמנעו מלהרוג אותו באופן פעיל, ובמקום זאת הם השאירו אותו בבור, אולי כדי להשאירו למות מבלי שייפגע באופן פעיל. אולם, אז יהודה רואה שיירה של סוחרים ישמעאלים וטוען כי אין לתת לאחיהם למות, אלא למכור אותו. בנקודה זו, ההבנה הסטנדרטית, כפי שמוסבר על ידי רש"י, היא שהאחים משכו את יוסף מהבור ומכרו אותו לישמעאלים.²

לפי הקריאה הפשוטה של הפסוק, קריאה זו נתונה לתהיה. הפסוק קובע: "עברו סוחרים מדיינים ו..." הֵם עצר והוציא את יוסף מן הבור ומכר את יוסף לישמעאלים". רש"י מבין ש"הם" מתייחס לאחים, אולם הרשב"ם טוען שעל פי הפשט הבסיסי, המילה "הם" צריכה להיות על העם האחרון שהוזכר - כלומר המדיינים. לפיכך, הוא קורא את הפסוק ככאורה שהאחים החליטו למכור את יוסף, אך לפני שהספיקו לעשות זאת, המדיינים באו וראו את יוסף, משכו אותו בעצמם ואז מכרו אותו לישמעאלים. הרשב"ם מרחיב על המצב הכללי באותה תקופה. האחים ישבו לאכול רחוק מיוסף בגלל ההלכה לא "לאכול על הדם", שמשמעותה שאין לאכול לאחר שגזרו על אדם מוות. בזמן שאכלו, הם ראו את הישמעאלים במרחק ניכר והחליטו למכור להם את יוסף. מכיוון שהישמעאלים היו רחוקים, לאחים היה זמן ניכר לסיים לאכול ולהמתין שהישמעאלים יגיעו אליהם. אולם, בינתיים, הרחק מעיני האחים, המדיינים התקרבו הרבה יותר ליוסף ומשכו אותו. מתוך הבור. מאוחר יותר, כאשר ראובן הגיע, גילו שיוסף כבר לא היה שם, ואז גילו האחים שיוסף נמכר.³

הרשב"ם מתייחס לשאלה מתבקשת בנוגע לפירוש שלו: שנים לאחר מכן, כאשר יוסף מתגלה לאחים, הוא אומר: "אני יוסף אשר מכרתם למצרים".“⁴, ומרמז שהם אכן מכרו את יוסף. הרשב"ם מסביר שיש לקרוא זאת כך שיוסף אמר ש"מעשיכם גרמו לי למכור את מצרים", כלומר מעשיהם הובילו אותו למכירתו.

פרשנות זו מעניינת מאוד, אך האם יש לקח מעשי שניתן ללמוד מהשלכותיה? הרב דוד פורמן מציע שכן: הוא מציין שככל שהאירועים הטרגיים התפתחו, תוכניות האחים התפתחו עם הזמן, והפכו בהדרגה לחמורות יותר. בתחילה, הם תכננו להרוג אותו באופן מוחלט (הרב פורמן מכנה זאת 'תוכנית א'). לאחר מכן, עקב שכנועו של ראובן, הם החליטו להשאירו למות בעקיפין בבור (תוכנית ב'). שלישית, בעקבות הצעתו של יהודה, החליטו שהשארתו למות גם היא חמורה מדי, ולכן החליטו למכור אותו לישמעאלים (תוכנית ג'). כפי שכתבנו לעיל, חלף זמן רב מהרגע שהאחים החליטו למכור אותו לישמעאלים המתקרבים, ועד לרגע שבו הישמעאלים יגיעו אליהם בפועל. למרבה הצער, בינתיים, המדיינים באו ומכרו את יוסף, אך, תוהה הרב פורמן, מה היה יכול לקרות אלמלא הגיעו המדיינים לזירה. במילותיו:

אבל אם תחשבו על זה, מה קורה כדי ליצור את תוכנית א', תוכנית ב' ותוכנית ג'? מלבד האנשים שיוצרים את התוכניות האלה, הזמן יוצר את התוכניות האלה. הזמן חולף, וככל שעובר הזמן אתה חושב על זה יותר, אתה מהרהר על זה יותר, הדחף הראשוני שלך פשוט להיפטר ממנו הופך פחות ופחות חמור. והשאלה הגדולה היא, מה היה קורה אילו הסוחרים המדיינים לא היו מגיעים לשם לפני האחים? אם לאחים באמת היה זמן, תחשבו על זה יותר במהלך ארוחת הצהריים, הסוחרים הישמעאליים נמצאים במרחק, הם בסופו של דבר יגיעו לכאן, האם הייתה יכולה להיות תוכנית ד'? איך הייתה תוכנית ד'? האם תוכנית ד' הייתה יכולה להיות שכאשר הם סוף סוף הגיעו לבור, אתם יודעים, והסוחרים הישמעאליים שם והאחים שם, האם הם באמת היו ממשיכים למכור אותו? או שכמו שתוכנית א' הוחלפה בתוכנית ב' וכמו שתוכנית ב' הוחלפה בתוכנית ג', האם תוכנית ג' הייתה מוחלפת בתוכנית ד'? האם היינו, אתם יודעים, מוציאים את יוסף מהבור, נותנים לו נזיפה ומספרים לו, אתם יודעים, זה מגוחך מה שקרה כאן ואנחנו צריכים לוודא שדבר כזה לא יקרה שוב. האם זה היה המצב ואולי בכלל לא הייתה מתבצעת מכירת יוסף. אבל היה... כי לאחים נגמר הזמן.

הרב פורמן מציין שככל שהזמן חלף, האחים דיללו את תוכנית הפעולה שלהם. ולו היה להם עוד יותר זמן, אולי היו נמנעים ממכירת יוסף. זה מזכיר לנו את החשיבות של הימנעות מפעולה אימפולסיבית. מעשים נוראיים רבים בוצעו באמצעות אימפולסיביות. כמו כן, סכסוכים הרסניים רבים החלו בגלל התנהגות פזיזה. רעיון זה רלוונטי ביותר בחברה המודרנית, שבה הטכנולוגיה מאפשרת לאנשים להעביר מסרים לכל מקום בעולם תוך שניות ספורות. הניסיון הוכיח שאימיילים אימפולסיביים, הודעות וואטסאפ או פוסטים בטוויטר גרמו לכאב רב ולפגיעה במערכות יחסים.⁵ בעבר, אם אדם רצה להעביר את רגשותיו, הוא היה כותב מכתב - אבל הזמן שלקח למישהו לכתוב את המכתב, להשיג בול ולשלוח אותו בדואר, נתן לכותב זמן להרהר בתקינות שליחתו.⁶ כיום, בלחיצת כפתור על כמה מקשים וכפתור שלח, אין זמן לאדם לשקול האם יהיה זה הגיוני לחשוב מחדש על מה שכתב. הצעה אחת שתעזור בכך היא לשמור הודעות חשובות בהגדרת 'טיוטה', להשאיר אותן שם לכמה שעות ולחזור אליהן מאוחר יותר כדי לבדוק אם מה שנכתב היה מתאים. גישה זו חסכה לאנשים הרבה סכסוכים וכאב מיותרים.

מאת הרב יהושע גפן

מי ייתן ונזכה ללמוד את החשיבות של לתת לזמן לעזור לנו לקבל את ההחלטות הנכונות.

הערות

1. נתמקד בדברי הרשב"ם, אך גישה זו מותאמת גם ע"י החיזקוני, ורבנו בחי'. וכן ראה דעת זקנים מבעלי התוספות.
2. אכן, נראה כי הבנה זו מבוססת על המקורות הרבניים.
3. זאת בניגוד לרש"י, לפיו האחים, מלבד ראובן, מכרו את יוסף בעצמם, וראובן, שהיה רחוק מהאחים, גילה את מעשיהם מאוחר יותר. לפי הרשב"ם, ראובן היה עם האחים כל הזמן, אך גילה שיוסף נמכר ראשון, אולי משום שניסה לשחררו לפני שיוסף יימכר.
4. בראשית, מה:ד.
5. אין בכך כדי להיכנס להיבטים המזיקים האחרים של היבטים רבים של הטכנולוגיה המודרנית.
6. ברוח זו, נמצא ברשותו מכתב חזק מאוד שכתב אברהם לינקולן לאחד הגנרלים שלו – המכתב מעולם לא נשלח. ככל הנראה, הוא חשב שעדיף לשלוח אותו.

פרשת השבוע,

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.