פרשת ויצא – סוד ההישרדות היהודית

וישלח (בראשית לב:4-לו:43 )

בפרשת השבוע, יעקב נלחם על הישרדותו עם מלאך עשו. יעקב מצליח להתגבר על התקפתו, אך המלאך מצליח לפצוע אותו בירכו. כתוצאה מפגיעה זו, התורה אוסרת לאכול מגיד הנשה (עצב השת) של בהמות כשרות, הנמצא בירך הבהמה.

השאלה המתבקשת שעולה היא, דווקא משום שמלאך עשו הצליח לפגוע ביעקב באזור הירך, מדוע יהיה איסור נצחי לאכול מאזור זה על בהמה? ספר החינוך מסביר כי הסיבה למצווה זו היא לרמוז לעם ישראל שגם אם יחוו צרות רבות בגלותו מידי גויים, עליהם לזכור בביטחון שהם לא יושמדו. העם היהודי יהיה קיים לנצח, ובסופו של דבר יבוא גואל ויציל אותם מצורריו. הרמז הוא שמלאך עשו, שנאבק עם יעקב, רצה להשמידו ולהסיר את העם היהודי מן העולם. הוא לא הצליח אך הצליח לפצוע אותו על ידי נגיעה בעצב השת שלו. אנו למדים מכאן שכך יהיה לאורך ההיסטוריה - הגויים ינסו להשמיד אותנו והם יפגעו בנו משמעותית, אך אנו נשרוד, ובסופו של דבר תהיה ישועה כפי שהיה עם יעקב, כפי שנאמר "וַאֲרַח לוֹ שֶׁמֶשׁ", ופצעו נרפא לחלוטין.

תמיכה נוספת לרעיון שעצב השת מייצג את סבלנו מידי העמים מוצעת על ידי הפרשנויות, המבוססות על הזוהר.¹ המקורות הרבניים מלמדים ש-365 המצוות השליליות מתאימות ל-365 גידים בגוף. בנוסף, הן מתאימות גם ל-365 ימי השנה. איזה יום מתאים לאיסור אכילת עצב השת? הזוהר מלמד שזה לא אחר מאשר תשעה באב, היום שבו אויבינו הצליחו לגרום לנו את הנזק הרב ביותר. אולם, באותו אופן שיעקב ניצח ופצעו נרפא בסוף הקרב, אנו בטוחים באופן דומה שבאחרית הימים נשרוד את כל תלאותינו ונצא שלמים, ותשעה באב יהפוך ליום שמח.

הסיפור הבא, המעניין מאוד, שסיפר רבי ישכר פרנד על רבי מתתיהו סלומון². ... ממחיש את הרעיון שבסופו של דבר, אנו נשרוד בעוד שאויבינו יאבדו. רבי שלמה למד בישיבת גייטסהד המפורסמת, הממוקמת בצפון אנגליה, קרוב מאוד לסקוטלנד. וולסנד היא עיירה באנגליה, כעשרה מיילים מגייטסהד. משמעות העיר ומקור שמה נובעים מהעובדה שהקיסר הרומי, אדריאנוס, כבש את כל אנגליה כשהיה קיסר רומא, אך באותה תקופה סקוטלנד הייתה מדינה עצמאית. כדי למנוע מהסקוטים לתקוף, הרומאים שכבשו את אנגליה בנו חומה שנודעה כחומת אדריאנוס. חומת מגן זו, שאדריאנוס בנה כדי להרחיק את הסקוטים, הסתיימה בעיר זו. זו הסיבה שהיא נקראה וולסנד. כיום, וולסנד היא אטרקציה תיירותית משום שהיא השריד האחרון של החומה שאדריאנוס בנה. החומה עצמה היא רק ערימת אבנים מכוסות טחב, אך אנשים הולכים לשם כדי לראות את הממצא בעל המשמעות ההיסטורית של האימפריה הרומית.

עיתונאי יהודי אמריקאי נסע פעם לוולסנד כדי לכתוב כתבה. באמצע היום, הוא הבין שהוא... יארצייט לאביו באותו יום (היארצייט הוא יום השנה למותו של אדם). למרות שלא היה שומר מצוות, יהודים רבים שאינם שומרי מצוות מקיימים את יום הוריהם’ יארצייט ואמירת קדיש. האיש שאל מסביב, "האם יש מקום שבו אוכל למצוא מניין באמצע שום מקום?" והוא קיבל מידע על ישיבת גייטסהד. הרב פרנד מספר:

“"הוא נכנס לבית המדרש בגייטסהד וראה - כמקובל בישיבה - שהחברותא מתווכחים זה עם זה. חברותא אחד צעק לשותפו ללימודים, "רבי עקיבא טוען בדיוק ההפך!" העיתונאי האמריקאי הזה זיהה את השם רבי עקיבא. הוא ידע שהיה פעם אדם כזה. פתאום הכה בו: איך מת רבי עקיבא? הוא הוצא להורג על ידי הרומאים. אילו רומאים? אדריאנוס! אדריאנוס היה הקיסר הרומי שהרג את רבי עקיבא. מה נשאר מהדריאנוס? ערימת אבנים שהיא כלום היום. הן מכוסות טחב. ומה לגבי רבי עקיבא, שאותו אדריאנוס הרג? אלפיים שנה מאוחר יותר, אנשים עדיין מדברים על תורתו של רבי עקיבא, ועדיין מבלים זמן איכות בניתוח כל אמירה ודעה שלו. כשהעיתונאי חזר לאמריקה וכתב את המאמר שלו, הוא כתב: "האדריאנוס האדיר, שהוביל צבאות עצומים לניצחונות גדולים, לא נותר ממנו דבר מכל ניצחונותיו וכיבושיו מלבד ערימת אבנים שהייתה פעם חומה." לעומת זאת, תורתו של רבי עקיבא, שאותה ביקש אדריאנוס למגר, נחקרת ונדונה כמעט אלפיים שנה לאחר מותו של רבי עקיבא.“

זהו המסר של ה- גיד הנשה. הם ינסו להביס אותנו. הם ינסו להשמיד אותנו. אבל העם היהודי הוא לנצח. אנחנו עלולים לסבול. אנחנו עלולים לצלוע. אבל בסופו של דבר, אנחנו נשרוד.<br>

מאת הרב יהושע גפן

הערות:

1. זוהר, וישלח, 172.
2. המשגיח של ישיבת לייקווד.

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.