פרשת יתרו – הערכת עולם אלוקים

יתרו (שמות י"ח-כ')

סִדרָה: האור המנחה

המשנה הראשונה במסכת ראש השנה מודיעה לנו על "חדשים" שונים. אלו הם זמנים בשנה הנחשבים לתחילת הלוח השנתי ביחס לדינים שונים. ראש השנה לאילנות הוא היום החמישה עשר של חודש שבט, הידוע יותר בשם "ט"ו בשבט". יום זה נחשב ליום חג, ולכן תפילת... תחנון (תחינה לסליחה) אינה נאמרת. יתר על כן, קיים מנהג אוניברסלי לברך ולאכול מגוון פירות. המוקד הכללי של היום הוא להודות לאל על מתנת העצים לעולם ולהכיר בפלאי הטבע.

הרב יעקב ויינברג שואל, מדוע אין מושג דומה של יום חגיגי ל"יום הולדת" של ירקות? יש גם תאריך לשנה החדשה עבור ירקות שיש לו השלכות הלכתיות. בהתחשב בכך, מדוע אין חגיגה ב"יום הולדת" שלהם?(1) הוא מסביר שישנם היבטים יוצאי דופן רבים בטבע, הראויים להרהור בפלא הבריאה. "ניסים" רבים מתרחשים הן בירקות והן בעצים. לדוגמה, השתרשות זרע והתפתחותו לעץ, שיח או ירק היא באמת נס - רק סדירותו היא שמפחיתה את פליאתנו מהאירוע המדהים הזה. יתר על כן, תהליך הפוטוסינתזה המאפשר לחיי הצמח להשתמש באנרגיה מהשמש הוא נס נוסף המדגים את מורכבותו של הטבע.

עם זאת, ישנו נס נוסף המצוי ספציפית בעצים. תהליך ההזנה של ירק הוא פשוט יחסית; הוא נמשך ישירות מהאדמה אל הירק עצמו. לעומת זאת, תהליך ההזנה של עץ מורכב הרבה יותר. העץ צריך להיות מסוגל לקחת את ההזנה מהאדמה, למשוך אותה כל הדרך במעלה הגזע לענפיו, ואז אל הפרי. הרב ויינברג מסביר שכל שלב בהתפתחות הצמח הוא נס, לכן אנו מתבקשים להיות אסירי תודה על מתנותיו הרבות של ה' בתחום זה. מכיוון שעצים נתונים ליותר ניסים מירקות, ראוי ש'יום הולדתם' ייחשב ראוי לחגיגה יותר מזה של הירקות.

הסברו של הרב ויינברג מזכיר לנו את החשיבות של התמקדות בפרטי הבריאה - קל מאוד להתעלם מההיבטים הפלאיים הרבים של כל עולם הטבע. ט"ו בשבט מעורר אותנו לחשיבות של הערכת מתנות ה', במיוחד בצורת פירות. ראוי להציע דוגמה קטנה לכך, כדי לעורר אותנו לשים לב לניסים הרבים המקיפים אותנו.

כאשר אדם אוכל אפרסק, הוא כמעט ולא שם לב לגלעין הקשה הנמצא מתחת לפרי הטעים. אולם, הרב אברהם כץ שליט"א מלמד אותנו על המשמעות הרבה של היבט טבעי זה, שנראה תפלה. כמו כל פרי, לאפרסק יש בעיה גדולה - כלומר, כיצד להבטיח את המשכיותו. מכיוון שהוא נייח לחלוטין, אין לו דרך להפיץ את זרעיו כדי שיוכל להתרבות. לכן, זרע האפרסק מפתח בשר טעים המקיף אותו. זה יגרום לבני אדם ובעלי חיים לאכול את האפרסק, ובכך להעביר אותו למקומות אחרים שבהם הוא עשוי להכות שורש. עם זאת, נותרה הקושי כיצד הזרע לא ייאכל על ידי האוכל שלו יחד עם שאר הפרי. לפיכך, זרע האפרסק מקיף את עצמו במעטפת קשה מאוד שלא ניתן לשבור אותה גם על ידי השיניים החזקות ביותר.

בדרך זו, הזרע היקר בטוח. אף על פי כן, הבעיות אינן מסתיימות בכך. אם המעטפת כה חזקה, כיצד יוכל הזרע להימלט כדי שיוכל להכות שורש? התשובה המדהימה לכך היא שהמעטפת מרופדת בתפר הנמשך לאורכה, אשר מוקף בדבק רב עוצמה. אפילו פטיש מתכת לא מסוגל לפצח אותו. ובכל זאת, כאשר המכל נופל על הקרקע, יש אנזים מיוחד באדמה שממיס את הדבק ומאפשר לזרע לצאת מהמעטפת שלו! זרע ארצי זה הוא מושא לניסים רבים, ואם אחד מהם לא היה מתרחש, אז האפרסק היה יחדל להתקיים. זוהי רק דוגמה אחת לעדות לפלאי בריאתו של אלוהים.

בט"ו בשבט אנו נוטלים פירות רבים ומברכים עליהם לפני שאנו אוכלים אותם. מנהג זה יכול לעזור לנו להתמקד במעשי החסד הרבים שה' עושה עבורנו על מנת להבטיח את יצירתם של פירות נפלאים אלה. כשאדם עובר את שגרת יומו, קל לו מאוד לעצום את עיניו מבלי משים אל מול הפלאים סביבו. האנלוגיה ניתנת על אדם המבקר בגלריית האמנות של הלובר ומתלונן שכל הציורים נראים כמו יוגורט. לאחר זמן מה, הוא מוריד את משקפיו, רק כדי לגלות שיש עליהם יוגורט! הוא לא היה מסוגל להעריך את יופיים של הציורים מכיוון שראייתו הייתה חסומה. כך גם אדם יכול לחיות את החיים כאשר הפתגם 'יוגורט' חוסם את ראייתו, וגורם לו להיות עיוור לפלאים הרבים המקיפים אותו. ט"ו בשבט נותן לנו את ההזדמנות לפקוח את עינינו ולהעריך כמה ממתנותיו הנפלאות של אלוהים.

פרשת השבוע,

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

הערות
1. ראש השנה של הירקות חל במקרה בראשון בתשרי, היום הידוע בעיקר כראש השנה. לכן, אפשר לענות ש"יום הולדת" של הירקות מאפיל לחלוטין על ידי רצינותו של ראש השנה. אף על פי כן, נראה שלא במקרה לא נעשית חגיגה ספציפית בנוגע לירקות.

2. לקוח ממאמר המבוסס על תורתו של הרב ויינברג, שנכתב על ידי הרב ירמיהו בניוביץ.

3. זה מגיע מספרו המדהים, "עולם המעצב", הדן בפלאים רבים של הטבע. הקטע על גרעין האפרסק נמצא בעמודים 7-13.

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.