בס"ד


הקשר של סוכות עם העמים ותובנות על סליחה

זהו סיכום קצר של דרשה חסידית מאת הרבי, רבי מנחם מנדל שניאורסון, משנת 1965. דרשה זו מתמקדת בהבנת הקורבנות במהלך חג הסוכות בבית המקדש, אשר ייצגו רווחה וברכות לאומות העולם. במבט ראשון, נראה כי למנהגי חג הסוכות אין קשר לגויים. עם זאת, התלמוד מציע תובנות עמוקות לגבי 70 הקורבנות שהובאו בבית המקדש במהלך חג הסוכות. כל קורבן ייצגה אומה, המסמלת את ברכת ה' חלה על כל אומות העולם. בעוד שסוכות מדגיש בעיקר את הקשר בין ה' לעם היהודי, יש לו גם היבט אוניברסלי המדגיש את הקשר עם אומות לא יהודיות.

הרבי הזקן וניצוצות האלוהות

הנאום מתייחס לרעיונותיו של הרבי הזקן, מייסד חב"ד, המבוססים על תורתו של האריז"ל, הטוען כי ישנם ניצוצות של אלוהות בכל הבריאה, כולל בכל בני האדם. עם זאת, לא תמיד אנו רואים ניצוצות אלוהיים אלה, שכן הם "נבלעים". דבר זה מודגם על ידי סיפור חלומו של פרעה על הפרות הרזות שאוכלות את הפרות השמנות אך נשארות רזות בעצמן. מתוארות שתי רמות של זיקוק: (1) הוצאת טוב מרע ודחיית רע, ו-(2) הפיכת רע לטוב. כל אדם יכול להיות "זוקק" על ידי העלאת תכונותיו הטובות ואיבוד הרע, או על ידי הפיכה לעבודת אלוקים בעצמו.

שמחת האומות

פסוק מספר תהילים הנדון (117:1-2) אומר "הללו את ה' כל הגויים וכו' כי גדול חסדו עלינו" (הכוונה לעם היהודי). זה מעלה שאלות מדוע לא יהודים ישבחו את ה' על טובו כלפי יהודים. הרבי מליובאוויטש מסביר את פסוק המזמור הזה על ידי קישור לסוכות ול-70 פרים שהוקרבו לגויים, תוך הדגשת השמחה והאוניברסליות של חגים אלה.

עם זאת, כדי להבין זאת, עלינו להתחיל עם יום כיפור ו-13 מידות חסד ה'.

13 מידות החסד והקשר של סוכות

13 מידות החסד מתוארות בשמות לד:6-7, שם אלוהים מגלה את אופיו למשה וחולק את תכונותיו החסד: שמות לד:6-7:

6 וַיְעָבַר יְהוָה לְפָנָיו וַיִּקְרָא יְהוָה יְהוָה אֱלֹהִים רחום וחנון ארך סבלנות ורב חסד ואמת;ו  וַיַּעֲבֹר ד' עַל-פָּנָיו, וַיִּקְרָא, ד' ד', קאֵל רַחוּם וְחַנּוּן–אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת.
7 שומר חסד לאלף דור, סולח עון ופשע וחטאת; ולא יזכה אשם; פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שליש ועל רביעי.’ז  נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה–פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָּנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים.

תכונות אלו נועדו לסלוח ללא כל סבל. הן בולטות במיוחד ביום כיפור, היום בו אלוהים סולח על חטאי העם היהודי ללא עונש. זוהי הזדמנות ייחודית עבור הקהילה היהודית לטהר את עצמה ולהתחבר מחדש למורשתה הרוחנית.

במהלך יום הכיפורים, הכהן הגדול נכנס אל קודש הקודשים והקריב קטורת שהפיקה ריח גדול. עָנָן של עשן שעלה אל הגג. מחשבת החסידות מסבירה שעשן זה מסמל, במובן רוחני, את גג הסוכה (שכן, למעשה, גג הסוכה מסמל את עננים (הכבוד שסובב את העם היהודי במסעו במדבר). זה מדגיש את הקשר ההדוק בין הסליחה המתרחשת ביום כיפור לבין השמחה שחווים במהלך סוכות.

זיקוק העמים יכול להתחיל רק לאחר שחטאי העם היהודי ייסלחו ביום כיפור. לאחר שהעם יטוהר, התרוממות העמים יכולה להתחיל בסוכות, מה שמוביל להכרה ולשבח האל על ידי כל העמים. זה מושג באמצעות הקרבת 70 פרים לאורך סוכות.

התלמוד מסביר שביום הראשון הוקרבו 13 פרים, ביום השני 12, וכן הלאה, עד שביום האחרון נותרו רק 7 פרים. ירידה הדרגתית זו בקורבנות מסמלת את הצורך המצטמצם בכפרה ואת הקשר הרוחני הגובר עם אלוקים.

המדרש מקשר את 70 הפרים לסיפור על מלך המזמין 70 נסיכים לחגוג עמו סעודה גדולה.

אולם, כעת אנו מגיעים לשאלה מעניינת שהרבי מעלה. כיצד ייתכן שסוכות מדבר על הזמנת 70 מלכים בעוד שהוא מזכיר גם (בזוהר) את שבעת האושפיזין – שבעת האורחים – הנכנסים לסוכה? נראה כי זו סתירה. אולם, הוא מראה שהאושפיזין – אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד – כולם היו אנשים אשר בדרך כלשהי רוממו את אומות העולם. קחו לדוגמה את אברהם, אשר היה ידוע באירוחו ובתפקידו כגשר בין אלוהים לגויים. הוא הזמין זרים לאוהלו והעניק להם השראה לשבח את ה'.

לפיכך, גם 70 הפרים, גם הזמנת 70 הנסיכים וגם 7 האורחים, כולם משמשים להרמת העולם.

מַסְקָנָה

סוכות הוא אפוא חג המדגיש את הקשר בין העם היהודי לאומות העולם. זהו לא רק זמן של שמחה עבור ישראל, אלא גם תקופה לתיקון 70 האומות, כלומר העולם. גם אבותינו היהודים וגם 70 האומות – המיוצגות כשבעים הנסיכים – נוכחים בתהליך זה, והעלאת הניצוצות הקדושים מהעולם הכאוטי היא נושא חשוב בתקופה זו. יום כיפור וסוכות קשורים זה בזה כדי להביא לגאולת העולם.

זה מוביל לשמחת העמים, ששמחים שה' סלח לעם היהודי ביום כיפור, והעם היהודי שמח שבסוכות הם הצליחו להעלות את הניצוצות הקדושים מהעולם ולהביא אותם אל ה'. 

לסיכום, ניצוצות הקדושה בתוך 70 האומות וכך העולם כולו משתנים ומועלים לקדושה. במילים אחרות, העם היהודי אינו דוחה או משמיד את 70 האומות, אלא להיפך, הוא מזקק ומרומם אותן.

ביחסי גומלין מושלמים, ה' וישראל הבטיחו שהעולם יהפוך למקום בו ה' יכול לשכון. יחסי גומלין מושלמים אלה נחגגים בשמיני עצרת, שם ה' ועמו חוגגים יחד את שיאו של תהליך זה.

מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב טוביה סרבר על השיעורים מעוררי ההשראה, המשוב והתרומה

מקורות:

יוטיוב של רבי טוביה סרבר: שבחו את ה' כל הגויים 5627 חלק 1

יוטיוב של רבי טוביה סרבר: שבחו את ה' כל הגויים 5627 חלק 2


טקסט למכון ממרe.org


© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.