בס"ד

ולא תימכר הארץ לעד כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמי (ויקרא כה, כג)

אמר רבי אלעזר מברתותא: תן לו את אשר לו, כי שלו אתה וכל אשר לך, כדברי דוד המלך (דברי הימים א' כט, יד): "כי ממך הכל יצא, וממך נתנו לך" (אבות ג, ח).

הפרשה עוסקת בחוקים הנוגעים יובל, "שנת היובל", שהיא מושג מעניין ביותר. לאחר שצפינו בשבעה שמיטה מחזורי (שנת שבתון), ארבעים ותשע שנים בסך הכל, השנה החמישים לא רק כוללת את אותן מגבלות חקלאיות כמו שמיטה, אלא מבנה משפטי שבו כמעט כל רכוש הקרקע מוחזר לבעליו המקוריים, ולמעשה כל העבדים משוחררים. זה דומה למונה שעון שבלחיצת כפתור ניתן לאפס אותו.  

התפיסה הנורמטיבית שלנו לגבי רכישה סותרת רעיון זה; אם אנו קונים משהו, אנו רואים בו את עצמו כשלנו לנצח. המונח "נותן אינדיאני", הנחשב כיום כגנאי, נבע מדיון תרבותי דומה בנוגע לאופי הבעלות על אדמה. שבטים אינדיאנים מסוימים היו מחכירים אדמות למתיישבים אירופאים במהלך חודשי החורף בציפייה שהאדמות יוחזרו להם עם שובם של חודשי הזריעה והקציר. לרוע המזל, המתיישבים ניצלו לעתים קרובות הבנה זו כדי פשוט לכבוש את האדמות לצמיתות, ולפגוש את הבעלים המקוריים בהגנה מזוינת עם שובם. לפיכך, אדם שנתן הבטחה כזו ולאחר מכן חזר בו כונה "נותן אינדיאני", אך הכינוי למעשה יושם על המתיישבים הלבנים, ולא על האינדיאנים.

ונראה כי האינסטינקט הטבעי של בני האדם הוא התיישבות קבע. אך למרות זאת, "לי הארץ". רש"י (השווה ויקרא כה, כג) קובע: "אל תקמצן בה, כי לא לך היא". 

תפיסה בסיסית זו מהדהדת בדבריו של רבי אלעזר איש ברטוטה בפרק השבוע של פרקי אבות. "תן לו אשר לו" (אבות ג', ז'); רבי עובדיה מברטנורה, בפירושו למשנה, קובע: "אל תמנע מעצמך להתעסק בעניני שמים, בין אם זה דורש [את כוח] גופך ובין אם [את כוח] כספך, כי אתה וכספך לו" (שם). אחד הצרכים האנושיים הבסיסיים ביותר הוא שליטה על גופו של האדם. תפיסה זו אינה באה לסתור את האוטונומיה כשלעצמה, וגם לא לשלול את פרטיות עושרו של האדם. אף על פי כן, כשמדובר בעבודת ה', עלינו להיות מודעים לעובדה שכל מה שיש לנו - בין אם כוח, כישרון, עוצמה, אינטליגנציה או כסף - מגיע ממנו מלכתחילה; יש לנו אותו משום שהוא מעניק לנו אותו. מסיבה זו, דברי רש"י חלים: "אל תהיו קמצים בו". זה נכון לגבי עולם המצוות בן אדם למקום (בין אדם לאלוקים), ומצוות בין אדם לצ'אברו (בין אדם לחברו).

בנוסף, רעיונות אלה מעודדים אותנו להמשיך ולהגיע גבוה יותר כשאנו חיים חיים של רוחניות וקדושה. הפוטנציאל שלנו גדול בהרבה ממה שאנו מבינים: לחסד, לנדיבות, לאומץ לב, לעבודת ה'. מי ייתן ונזכה לתת בשפע מהמשאבים שניתנו לנו.


שבת טובה! שבת שלום!

מאת הרב תני ברטון

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.