בס"ד

בן זומא אומר: "מי חכם? הלומד מכל אדם, שנאמר 'מכל מורי למדתי' (תהילים קי"ט, נט). מי גיבור? כובש את יצרו, שנאמר: "טוב ארך אפיים מאיש כוח גופני". (משלי ט"ז, לב). מי עשיר? שמח בחלקו, שנאמר: 'כי תאכל פרי עמלך ושמחת וטוב לך' (תהילים קכח, ב). 'שמחה' - בעולם הזה; 'טוב לך' - בעולם הבא. מי מכובד? מכבד הבריאה, שנאמר: 'כל מכבדי יכבדו' (שמואל א' ב', ל'). (אבות ד', א').

משנה זו מגלה לנו נוסחה פשוטה להשגת התכונות שרוב האנושות מחפשת. אם יש משהו "שם בחוץ" שאתה רוצה, הכר בכך שכדי להשיגו, עליך להתחיל בשינוי עצמך.  

אפשר היה לחשוב שחוכמה מסומנת על ידי עשרים וחמש שנות לימוד לתארים מתקדמים, תעודת ליגת הקיסוס, או לפחות שמונים שנות ניסיון חיים על פני כדור הארץ. אבל, לדברי בן זומא, חוכמה היא אוריינטציה שיש לאדם, ותהליך מתמשך. שימו לב שהמשנה מתארת אדם חכם כ"מי שלומד", בזמן הווה. אדם חכם אינו מישהו שלמד, אלא מי שכבר אינו מעורב בלמידה. אלא, זהו מי שלומד, עכשיו. בהקשר של לימוד יהודי, ישנם אנשים שהיו רוצים להפוך לתלמידי תורה, להפוך למה שנקרא... תלמידי חכמים ("תלמידי חכמים"). אבל, מה המשמעות של "להיות" תלמיד חכםפירוש הדבר הוא ללמוד – לא להגיע לרמה מסוימת ולעצור שם. אחרי הכל, למרות שהמונח שמור לאלו שלמדו תורה, פירושו המילולי הוא "תלמיד חכם". יתר על כן, אדם חכם הוא זה שלומד מכולם, לא רק מהאליטה, מהמשכילים או מהנודעים. חוכמה נמצאת בכל מקום, בתוך כל אחד.

המילה לעוצמה בעברית היא גבורה, שמשמעותו למעשה "איפוק". באופן כללי, כשאנו שומעים את המילה "עוצמה", אנו חושבים על כוח פיזי, הפגנת כוח. כאן, לעומת זאת, עוצמה מוגדרת כיכולת להתאפק, או, במונחים פסיכולוגיים, לדחות סיפוקים. מי שמרסן את כוחותיו יצר, או יצרו הרע, הוא זה שהוא אדיר. כפי שמעיד הפסוק התומך, ה- יצר הרע מתבטא לרוב כדחף לכעס, ולכן, מאחר שכולנו מתמודדים עם אתגר תהפוכות החיים על בסיס יומי, יש לנו שפע של הזדמנות להפעיל את כוחנו.

כשמסתכלים על גרפי המניות, אפשר להיתקל במחשבה על כמות הכסף הקיימת בחוץ, וכמה רחב הפער בין הנכסים האישיים לבין כמות העושר העצומה האפשרית. לפי משנתנו, זה מפספס לחלוטין את הנקודה. האם אתה חפץ בעושר? שמח במה שיש לך. ישנם אנשים שבבעלותם אחוזות בגודל של פיל, אך אין להם שמחה למלא אותן. ארמון של עשרים חדרים, שהדיירים משתמשים בהם לכל היותר ארבעה, הוא נכס שרק עשרים וחמישה אחוז ממנו נהנים ממנו. מצד שני, יכול להיות מישהו שיש לו מעט מאוד, אך רואה בכל מה שיש לו מתנה שלא יסולא בפז מה', ורואה בכל פיסה קטנה סיבה לשמחה. תהנה ממאה אחוז ממה שה' נותן לך, ותהיה עשיר.

מי שרוצה כבוד צריך להעניק כבוד לאחרים. התפיסה המקובלת לגבי כבוד היא שהוא חץ המצביע כלפי עצמו. אך משנתנו מלמדת אותנו שההפך הוא הנכון, כפי שכתוב בפסוק "כל מכבדני יכבדו". כבוד הוא נטייה, גישה המאפשרת לאדם להסתכל על העולם ועל כל יושביו בהערכה וביראת כבוד. לדברי בן זומא, זוהי התגשמות הפסוק "כל מכבדני"; כבוד הבריאה דומה לכבוד מי שברא אותה. כאשר אנו נוקטים בעמדה זו, אנו מפעילים תהליך שבו אחרים מתחילים לראות את הערך והמשמעות של הקיום, וכבודנו שלנו מובטח. כבוד מוליד כבוד. זה רלוונטי במיוחד לחגיגת ל"ג בעומר הקרובה, כאשר, במסורת היהודית, יש דגש על מצוות "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח). אם כל אחד מאיתנו היה מפסיק לחשוב (רק) על עצמו ומעורב לחלוטין בצרכים של אחרים, היינו מוצאים שגם אנחנו מטופלים. מי ייתן ונזכה לחוות את האהבה, האכפתיות והחמלה השופעים שטרם יצאו לחופשי בעולם הזה.

שבת טובה! שבת שלום!

מאת הרב תני ברטון

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.