בס"ד

רבי ישמעאל היה אומר: היה נאמן למנהיג, חביב לבעלי שיער שחור, וקבל כל אדם בשמחה. (אבות ג', יב)

            במשנה זו שני נושאים לכאורה סותרים זה את זה: מצד אחד, תחושת היררכיה וסמכות, ומצד שני, מושג של אוניברסליות ושוויון. איזו מהן היא הדרך הנכונה, המתאימה ביותר למסורת התורה? חקירה מסוג זה חייבת להוביל אותנו להבנת מושגים מנקודת מבטה של התורה; המסקנה היחידה יכולה להיות כזו המקבלת את הפרדוקס. רבי ישמעאל מודיע לנו כאן כי גם היררכיה וגם שוויון מתקיימים יחד כמכלול של משמעות.

            רש"י (שם) מציע לנו מספר הסברים למשנה זו. על האדם להיכנע למנהיג, דהיינו, להקדיש את עצמו לקיום רצון בוראו בצעירותו, על מנת שזה יהיה חלק טבעי ונוח מחייו בזקנתו. עלינו למנף את מרץ נעורינו כדי ליצור תנופה בחיינו הרוחניים שתישא אותנו לכל אורך הדרך. זה דומה למי שעובד וחוסך את רווחיו, משקיע מחדש את הדיבידנדים ומנצל את כוחה של ריבית דריבית, כך שכאשר הוא פורש, הוא לא יחווה שינוי באורח חייו, מלבד העובדה שהוא יכול כעת להיות מושקע במלואו במה שהוא נהנה ממנו, ואינו צריך ללכת לעבודה כדי להשיג זאת.  

יש סיפור ששמעתי לאחרונה על צדיק מבוגר שהשווה רעיונות על נעורים לזקנה. הוא ציין שעבור אנשים מסוימים, נעורים הם זמן לספק את תשוקותיו וליהנות מהנאות העולם הזה - דבר שאפשרי יותר כאשר המצב הפיזיולוגי של האדם אופטימלי לדברים אלה - בעוד שזקנה חוששת כזמן של ייאוש שקט ללא תבלין החיים. עבור בעלי אוריינטציה רוחנית, לעומת זאת, נעורים הם הזמן שבו עינינו וליבנו מוסחים כל כך על ידי משיכות החיים הפיזיים עד שנדרש מאמץ עצום להישאר במסלול, ואילו כאשר האופוריה הזו דועכת, האדם למעשה הופך חופשי לשקוע בפעילויות המהנות ביותר, כגון למידה מעמיקה ותפילה אקסטטית. כדי לחוות זאת, על האדם לשמור על סדרי עדיפויות ישרים ולעבוד קשה כדי לעבוד את ה' במהלך נעוריו.

מה אם כבר מרגישים "זקנים"? יש עוד עצה שרבי נתן זצ"ל מציע לנו: אסור לנו לחשוב מיום ליום. משמעות הדבר היא שחייבים להתעלות מעל רעיון הזמן הליניארי כדי לחוות רגע הווה שבו הכל אפשרי. בדרך זו, ניתן לחזור להתחלה ולהשיב לעצמו את נעוריו, ניתן להתחיל מחדש ולהניע תאוצה רוחנית שתאפשר לו להמריא שוב.

כאשר אדם חוזר למצב צמיחה זה, היררכיה הופכת לחשובה. היררכיה היא כלי המאפשר לנו להעריך את המסע שעברנו ולהעריך את הדרך קדימה. ישנם אנשים שהגיעו לרמות מעל שלנו, ואחרים שעדיין מטפסים כדי להגיע למקום שאליו הגענו. רבי ישמעאל מורה לנו לגלות כבוד לראשונים ולנהוג בגישה עדינה וקלה כלפי האחרונים. מצד אחד, לאותם אנשים היושבים בפסגה גבוהה יותר יש פרספקטיבה רחבה יותר, והיא מציעה לנו הצצה אל מה שאפשרי, אל מה שניתן להשיג. לאותם אנשים שמביטים למעלה אל הרמה שלנו זקוקים לעידוד וביטחון כדי לטפס גבוה יותר.  

מה שאוניברסלי לכולם, לא משנה היכן הם נמצאים בסולם הזה, הוא הצורך להכיר בקיומו. הפסוק קובע: "כמים, פנים יענו פנים, כן לב אדם אל רעהו" (משלי כ"ז, יט). כשאנו מביטים בהשתקפותנו בכוס מים, הפנים שאנו רואים יהיו בדיוק אלה שאנו יוצרים. לבבות הם באותו אופן; אנשים מתייחסים זה לזה בהתאם לאופן שבו הם מושיטים יד. לכן, אומר לנו רבי ישמעאל, עלינו לקבל את כולם בשמחה.  

הגמרא קובעת, "פנינה מפי רבי: 'היו שקופים ביראת כבוד, דברו לאנשים ברכות, ענו בחום, והזרי שלום בין אחיכם ואהוביכם, כל בני האדם, כולל הגויים בשוק, למען תהיו אהובים למעלה, וחביבים למטה, ומקובלים על ידי כל הבריאה'" (ברכות יז ע"ב).

מי ייתן ונזכה להשיב לעצמנו את כוחנו ולחיות בשלום ובשמחה עם אלוהים ואדם.


שבת טובה! שבת שלום!

מאת הרב תני ברטון

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.