הרהורים על פרשת כי תשא תש"פ - האומץ לחזור

בס"ד

שילוב תורה בחיי האדם באמצעות התבוננות ושיחה יכול להיות חוויה מהנה ומרתקת להפליא. זהו מסע של גילוי, שבו חוכמה עתיקה ותורות נצחיות מתעוררות לחיים בחוויות היומיומיות שלנו. באמצעות התבוננות, יש לנו הזדמנות לצלול לעומק המארג העשיר של התורה, ולחלץ תובנות ושיעורים עמוקים שמהדהדים עם חיינו המודרניים. השמחה טמונה ברגעי ה"אהה", אותם מקרים שבהם פסוק או סיפור תורה מתחברים לפתע לאתגרים האישיים שלנו, לשאיפות ולערכים שלנו. וכאשר אנו מנהלים שיחות על תורה עם אחרים, זה הופך לחקירה אינטראקטיבית, שבה נקודות מבט ופרשנויות מגוונות משפרות את הבנתנו. דיאלוגים אלה מעוררים לעתים קרובות התרגשות וסקרנות אינטלקטואלית, מה שהופך את תהליך הלמידה למהנה ומספק כאחד. התורה הופכת לחלק תוסס ודינמי בחיינו, ומציעה לא רק הדרכה אלא גם מקור לקסם, חיבור וצמיחה אינסופיים.

הערה: אל תרגישו מחויבים לעבור על כל מקור או לענות על כל השאלות - אלא אם כן אתם רוצים. אפילו מקור אחד, או שאלה אחת, יספקו לכם שפע של חומר לדיון ומדיטציה. תהנו מזה!

כמה מחשבות על פרשת כי תשא

בעקבות חטא העגל, נראה כי הקשר בין אלוהים לישראל תלוי על חוט השערה. אלוהים מודיע למשה שלמרות שהעם עדיין יובא לארץ המובטחת, נוכחותו האלוהית הישירה לא תשכון עוד בקרבם. במקום זאת, מלאך יוביל אותם במסעם (שמות לג, ב'-ג').

ברגע זה, משה מבקש בקשה יוצאת דופן. הוא לא רק מבקש שהעם יימנע מעונש או שיותר לו להמשיך במסעם. הוא מתעקש שה' עצמו חייב להישאר עמם:

“"וַיֹּאמֶר לוֹ אִם לֹא תֵלֶּה לְפָנֶיךָ עִמָּנוּ אַל תַּעֲלֶה אֹתָנוּ מִכָּאן כִּי אִיךְ יָדַע כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אני ועמך הַלֹּא בְּלָכֶךָ עִמָּנוּ לְהַנִּי נִדַּל אֶת-נָּה אני ועמך מִכָּל-הָעָם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ" (שמות לג, טו-טז)

אלוקים מקבל את תחינתו של משה ומסכים שנוכחותו תישאר באופן ייחודי עם ישראל. נועזות בקשתו של משה בולטת. כיצד יכל לבקש קרבה כזו לאחר הכישלון הנורא של עגל הזהב? באותו רגע, העם הפגין חוסר אמונה עמוק. אפשר להניח שהם ויתרו על הזכות לקרבתו של אלוהים.

אך התורה מלמדת אחרת.

בהמשך התורה אנו מוצאים רגע שעוזר להאיר את חשיבתו של משה. כאשר נחנכה עבודת הכהונה לראשונה, היסס אהרון לגשת למזבח. משה אמר לו:

“"גָשׁוּ אֶל־הַמִּזְבֵּחַ וְהִקְרַבְתָּ אֶת־חַטָּאתְךָ וְעוֹלָתְךָ" (ויקרא ט', ז').

רש"י מסביר שאהרון התבייש להתקדם. משה ענה: מדוע אתה מתבייש? דווקא לשם כך נבחרת. ענוותו של אהרון לא פסלה אותו. היא הייתה חלק ממה שהפך אותו ראוי לתפקיד.

תובנה זו עוזרת לנו להבין את תעוזה של משה בפרשת כי תשא. אנשים מאמינים לעתים קרובות שיש נקודה שמעבר לה הם לא יכולים לחזור אל ה'. אדם עשוי לחשוב: אחרי מה שעשיתי, איך אוכל להתקרב? איך אוכל לבקש שוב קרבה?

מחשבה זו היא אחד הכלים החזקים ביותר של יצר הרע. ייאוש משכנע אדם שהריחוק מה' הוא קבוע.

התורה מציגה דרך שונה. היא מלמדת שתשובה תמיד אפשרית. חזרה אל ה' דורשת לפעמים תעוזה מסוימת - את האומץ לגשת שוב, גם לאחר כישלון. משה מדגים שענווה אמיתית אינה מובילה לייאוש. היא מובילה לקרבה מחודשת.

לנוכחותו המתמשכת של ה' בקרב ישראל יש השלכות על העולם כולו. כאשר משה מבקש שהנוכחות האלוהית תישאר עם ישראל, הוא מסביר שקשר ייחודי זה מבדיל את ישראל מכל שאר העמים. אך הבחנה זו משרתת גם מטרה אוניברסלית. באמצעות הברית והמשימה הרוחנית של ישראל, ידיעת ה' מתפשטת ברחבי העולם.

הנביא זכריה מתאר רגע עתידי שבו העמים עצמם יכירו בקשר זה:

“"כה אמר ה' צבאות: בימים ההם יתפסו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים בכנף בגדי יהודי לאמר: נלכה עמכם כי שמענו כי ה' עמכם" (זכריה ח', כג).

העמים אינם מתבקשים להפוך לישראל. במקום זאת, הם מכירים בכך שנוכחות ה' שוכבת עם ישראל וכי באמצעות קשר זה גם הם יכולים להתקרב אליו.

לכן, תחינתו של משה נושאת מסר לא רק לישראל אלא לכלל האנושות. אסור לאדם להתייאש מלחזור אל ה'. גם לאחר כישלון, גם לאחר ריחוק, הדלת נשארת פתוחה. הדרך חזרה דורשת ענווה, יושר ואומץ להתקרב שוב.

מי ייתן וכולנו נזכה בכוח לעולם לא להתייאש, ולחפש קרבה עם ה' בענווה, אומץ ותקווה.

כעת, הרהרו על השאלות הבאות:

1. משה מבקש באומץ שנוכחות ה' תישאר עם ישראל לאחר חטא העגל. מה מלמד אותנו זה על האפשרות לתקן מערכת יחסים פגומה עם ה'?
2. אהרון היסס לגשת למזבח בגלל בושה. מתי ענווה מועילה לצמיחה רוחנית, ומתי בושה מוגזמת עלולה לעצור אדם?
3. מדוע ייאוש עשוי להיחשב לאחד המכשולים החזקים ביותר לתשובה?
4. זכריה מתאר אומות המחפשות קרבה לאלוהים דרך קשרן עם ישראל. מה עשויה להיות לרעיון זה משמעות לגבי תפקידן הרוחני של אומות העולם?
5. כאשר אנשים חשים ריחוק מאלוהים בגלל מעשיהם, אילו צעדים מעשיים עשויים לעזור להם להתחיל את המסע חזרה אל הקרבה?

שבת שלום

מאת הרב תני ברטון

עוד שיעורים של הרב תני ברטון

 © כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.