בס"ד
שילוב תורה בחיי האדם באמצעות התבוננות ושיחה יכול להיות חוויה מהנה ומרתקת להפליא. זהו מסע של גילוי, שבו חוכמה עתיקה ותורות נצחיות מתעוררות לחיים בחוויות היומיומיות שלנו. באמצעות התבוננות, יש לנו הזדמנות לצלול לעומק המארג העשיר של התורה, ולחלץ תובנות ושיעורים עמוקים שמהדהדים עם חיינו המודרניים. השמחה טמונה ברגעי ה"אהה", אותם מקרים שבהם פסוק או סיפור תורה מתחברים לפתע לאתגרים האישיים שלנו, לשאיפות ולערכים שלנו. וכאשר אנו מנהלים שיחות על תורה עם אחרים, זה הופך לחקירה אינטראקטיבית, שבה נקודות מבט ופרשנויות מגוונות משפרות את הבנתנו. דיאלוגים אלה מעוררים לעתים קרובות התרגשות וסקרנות אינטלקטואלית, מה שהופך את תהליך הלמידה למהנה ומספק כאחד. התורה הופכת לחלק תוסס ודינמי בחיינו, ומציעה לא רק הדרכה אלא גם מקור לקסם, חיבור וצמיחה אינסופיים.
הערה: אל תרגישו מחויבים לעבור על כל מקור או לענות על כל השאלות - אלא אם כן אתם רוצים. אפילו מקור אחד, או שאלה אחת, יספקו לכם שפע של חומר לדיון ומדיטציה. תהנו מזה!
כמה מחשבות על פרשת ניצבים-וילך
“"לא בשמים הוא, כי תאמר: מי יעלה לנו השמים וייקח לנו, והשמיענו לנו, ונעשה?" (דברים ל', יב)
לקראת סוף נאומו האחרון של משה לישראל, הוא מדבר בגלוי על כישלון. ישראל יסטעו מאלוהים. ההשלכות המתוארות בברית יבואו עליהם, והם ימצאו את עצמם מפוזרים בין הגויים. אך כאן לא מסתיים הסיפור. משה אומר להם שמשם הם יכולים לחזור אל אלוהים. אלוהים יקבל את שיבתם וישיב אותם.
ואז משה אומר משהו יוצא דופן:
“"כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא מעבר לך ולא רחוקה היא. לא בשמים היא."”
איש אינו צריך לעלות השמיימה כדי להשיגו. איש אינו צריך לחצות את הים כדי לאסוף אותו.
“"אך קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשות זאת".”
לכן, התורה מבחינה חשובה בין האפשרות של ציות לבין חוסר האפשרות של כישלון אי פעם. אלה אינם אותו דבר. משה יודע בבירור שבני אדם יכולים להיכשל; הוא זה עתה תיאר את ישראל עושים זאת בקנה מידה קטסטרופלי. אך כישלון אינו מוכיח שציפיותיו של אלוהים היו בלתי אפשריות מלכתחילה, וגם ביצוע חטא אינו מעמיד אדם מעבר לאפשרות של חזרה.
חלק מהפרשנים הקלאסיים מבינים פסוקים אלה כמתייחסים ספציפית לתשובה. ספורנו מסביר את המילים "בפיך ובלבבך לעשות זאת" כתהליך החזרה עצמו. אדם חייב להכיר בליבו בעוול שעשה ולהכיר באלוהים שנגדו חטא. עליו להתחרט על מה שעשה ולהודות בכך בפיו.
אין זה אומר שחזרה בתשובה היא תמיד קלה. התמודדות עם מה שעשינו יכולה להיות כואבת. שינוי התנהגות מבוססת עשוי לדרוש מאמץ אדיר. חלק מההשלכות לא ניתנות למחיקה פשוטה. אבל חזרה בתשובה אינה בלתי נגישה. היא אינה דורשת הישג על-אנושי או מסע לגן עדן.
המלבי"ם מפתח נקודה זו בנסיבות שתיאר משה זה עתה. ישראל עלול למצוא את עצמו יום אחד בגלות ולתהות כיצד חזרה אפשרית בכלל. אין נביא זמין שיעלה אל ה' עבורם. הם רחוקים מהארץ, ללא כל המוסדות הדרושים לקיום מלא של התורה הלאומית. המלבי"ם מבין את משה כמי שמסיר את התירוץ הזה. מה שה' מבקש כעת כבר בהישג ידם: חזרה אמיתית של הלב והנשמה ורצון כנה לעשות רצונו.
פרשנים אחרים מבינים את דברי משה בצורה רחבה יותר. רש"י מסביר שהתורה קרובה משום שהיא כבר ניתנה לישראל בכתב ובתורה שבעל פה. אין צורך לעלות השמיימה בחיפוש אחר הוראת ה'. ה' כבר גילה אותה.
הרב שמשון רפאל הירש פותח זאת בצורה יפה. התורה קרובה אלינו משום שנושא הלימוד שלה הוא עצמנו, ותוכנה הוא חיינו האנושיים הארציים. ענייני התורה אינם ממוקמים בעולם רוחני מרוחק כלשהו. הם נמצאים באופן שבו אנשים חיים, בוחרים, מדברים, עובדים, מחזיקים, נותנים, מגבילים את עצמם ומתייחסים זה לזה. ישראל צריך ללמוד את תורת ה', להבין אותה בשכל ובלב, ואז למלא את המילים האחרונות של הפסוק: "לעשות זאת".“
זה מציג תמונה שונה מאוד של חיים דתיים מזו שבה ה' דורש מצב של שלמות מוסרית מוחלטת שבני אדם רגילים אינם יכולים להשיג. התורה אינה מתייחסת לחטא הראשון כהוכחה לכך שהמיזם כולו נכשל. ואכן, חוקיה מתחשבים שוב ושוב בכשלון אנושי, ומספקים דרכים להכיר בעוולות, לתקן נזק, לקבל את התוצאות ולחזור אל ה'.
ההקשר המיידי של הברית כאן נוגע לישראל. אבל בני נח עובדים את אותו אלוקים וחיים באותה מציאות מוסרית. שבע מצוות בני נח אינן סטנדרט בלתי אפשרי שנועד להדגים שבני אדם אינם מסוגלים לציית לאלוקים. הן מצוות לחיי אדם ממשיים.
כל בני האדם נכשלים. התשובה אינה שאננות - "כולם חוטאים, אז זה לא משנה" - וגם לא ייאוש - "חטאתי, אז אין דרך חזרה". מערכת היחסים שיש לנו עם אלוהים היא הקרובה והחשובה ביותר שיש לנו. מעשים רעים חשובים דווקא משום שמצוות ה' חשובות. היכן שניתן לתקן נזק, תקנו אותו. היכן שהתנהגות חייבת להשתנות, שנו אותה. הכירו בטעות, התחרטו עליה, הודו בה בפני אלוהים, וחזרו למה שהוא מבקש מכם. וכפי שאנו יודעים מניסיון, מערכות יחסים הופכות עמוקות הרבה יותר כשאנחנו בודקים את גבולותיו של זה, ומתקנים את עונשו. חזרו אליו; הוא מחכה לכם.
אלוקים אינו דורש שבני אדם יהפכו תחילה ליצורים שמימיים. הוא פונה לבני אדם החיים חיים אנושיים על פני האדמה. אנו יכולים לציית. אנו יכולים גם להיכשל. וכשאנחנו נכשלים, אנו יכולים לחזור.
הדרך חזרה אינה בגן עדן. זוהי אחת המתנות הגדולות ביותר של אלוהים לנו.
כעת, הרהרו על השאלות הבאות:
- מדוע חשוב להבחין בין היכולת לציית לאלוהים לבין אי-חטא לעולם?
- מה עלול לגרום לאדם להאמין שחזרה אל ה' היא מעבר להישג ידו?
- ספורנו מתאר חזרה בתשובה במונחים של הכרה, חרטה, וידוי ופעולה. איזו מבין אלה קשה לך ביותר?
- הרב הירש מדגיש שהתורה נוגעת לחיינו הארציים בפועל. היכן בחיים הרגילים אתה הכי צריך לתרגם את מה שאתה יודע למה שאתה עושה?
- האם יש משהו שהתייחסת אליו כאל שבור לצמיתות, כאשר המשימה האמיתית היא להכיר בכך, לתקן את מה שניתן לתקן ולשנות כיוון?
- מה המשמעות בחייך שלך להאמין ש"הדרך חזרה אינה בגן עדן"?
שבת שלום
מאת הרב תני ברטון
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.