שבועות – אישור שבע מצוות בני נח

בס"ד

מָבוֹא

לפני יותר מ-3,300 שנה, למרגלות הר סיני, התרחש אירוע יוצא דופן אשר ישנה את מהלך ההיסטוריה. בבוקר יום ו' בסיוון, עמד העם היהודי ביראת כבוד כאשר משה עלה להר כדי לקבל את התורה מה'. רגע מכונן זה סימן את מתן התורה, והצית את נשמות העם באמת האלוהית. אך הנסים לא נעצרו שם. התורה הדהדה ב-70 שפות, סמל למשמעותה האוניברסלית.

ספירת העומר

לאחר פסח, העם היהודי מתחיל לספור את העומר, ולאחר ספירת 49 ימים, או 7 שבועות, חג השבועות בעברית, העם היהודי חוגג את חג השבועות. על פי תורות מיסטיות, ספירה זו יכולה לשמש את העם היהודי לתיקון המידות / שיפור 49 התכונות הרגשיות. מתן תורה בן 50 הימים הוא רגע חשוב בזמן, כלומר ציון היום לפני יותר מ-3,300 שנה בו נתן ה' את התורה לעם היהודי על הר סיני דרך משה. זהו מנהג יהודי להישאר ער כל הלילה בשבועות וללמוד תורה.

חג השבועות נחגג מחוץ לישראל ב-6 וב-7 בסיוון, ובישראל רק ב-6 בסיוון. בשנת 2024, חג זה חל ב-12 וב-13 ביוני, בהתאמה.

בני נח וחג שבועות

בני נח יכולים לחגוג את שבועות משום שקבלת התורה בהר סיני הייתה חשובה לא רק לעם ישראל, אלא גם לעולם כולו. כפי שאנו קוראים בשבת פח א

אם ישראל יקבל את התורה ביום השישי של סיון, אתה תהיה קיים; ואם הם כן לֹא קבלו את זה, אני אחזיר אותך ל המצב הקדמון של כאוס ואי-סדר. לכן, הארץ פחדה עד שניתנה התורה לישראל, שמא תחזור למצב של כאוס. ברגע שעם ישראל קיבל את התורה, הארץ נרגעה.

ביום מיוחד זה, התרחש נס נוסף: התורה נשמעה ב-70 שפות. משמעות הדבר היא שקול ה' תורגם לכל 70 השפות המדוברות באותה תקופה. מלבד החשיבות הברורה של נס זה - שכל בני האדם בעולם יכלו לשמוע את המתרחש - יש לו גם משמעות עמוקה יותר. אפשר לחשוב שלא כל 613 המצוות מיוחדות כמו עשרת הדיברות. לכן, קול ה' חולק ל-70 שפות, כדי לציין שגם שבע מצוות בני נח - החוקים לגויים שדיברו את 70 השפות - הן חלק מהתורה בדיוק כמו עשרת הדיברות.

התורה ניתנה ב"יום השלישי", כמתואר בשמות י"ט, י"א.

רש"י מסביר ש"יום שלישי" זה היה היום השישי של סיון – נקרא גם מתן תורה:

ליום השלישי: שהוא השישי לחודש, ובחמישי [לחודש], בנה משה את המזבח למרגלות ההר, ואת שתים עשרה המצבות, כל הפרשה המוזכרת בפרק וְאֵלֶה הַמִּשְׁפָּטִים (שמות כ"ד), אך אין רצף של אירועים מוקדמים ומאוחרים בתורה. — ממכילתא]

כאשר ה' נתן את התורה בסיני, היא סימלה תקווה מחודשת לעולם. עדות לכך היא חזרה על חוקי בני נח בסיני.

בשמות כ"ד, ד', אנו קוראים שמשה כתב את דברי ה' יום קודם לכן - בה' בסיוון. אלה לא יכולים להיות דברי עשרת הדיברות, שכן הם ניתנו בו' בסיוון.

מה שכתב משה בה' בסיוון מתואר בפסוק הקודם, המתאר את מה שקרה בד' בסיוון. שמות כ"ד, ג' אומר את הדברים הבאים;

רש"י כתב:

וכל התקנות: שבע המצוות שנצטוו בני נח.

הוא מצביע על סנהדרין 56b

הגמרא שואלת בנוגע לרשימת מצוות בני נח: האם צאצאי נח נצטוו להקים בתי משפט של שיפוט? אבל האם זה לא נלמד ב- ברייטה: העם היהודי קיבל פקודה להתבונן עשר מצוות כשהם היו במרה: שבעה אשר קיבלו עליהם בני נח, ו אלוקים נוסף להם המצוות הבאות: דין, ושבת, וכבוד של אחד אבא ואמא.

למרות שהעם שמע את המילים בד' בסיוון, הן ניתנו מוקדם יותר, כלומר כאשר העם היהודי היה במרה. עם זאת, שבע חוקי נח ניתנו, כמובן, הרבה יותר מוקדם, על פי הרמב"ם שש לאדם ושביעית לנח. על פי רש"י/תוספות, כל שבע חוקי נח ניתנו לאדם.

אולם, אלוהים ראה שהגויים לא רצו לציית לחוקים אלה, וכביכול, ביטל אותם מהם. אנו קוראים את הדברים הבאים בעבודה זרה ב', ב':

הגמרא שואלת: ומאיפה אנחנו לְהָפִיק שלא קיימים אותם? כפי שמלמד רב יוסף בהסבר הפסוק: “"עומד וירעי ארץ, רואה וירעיד גויים"ויאטר]” (חבקוק ג', ו'): מה עשה אלוקים רואה? הוא ראה ה שבע מצוות שצאצאי נח קיבלו על עצמם, ו הוא ראה שהם לא קיים אותם. מאחר שהם לא קיימים אותם, הוא קם וביטל אותם [וייטירן] המצווה לקיים מצוות אלו.

זה יהיה נרחב מדי להסביר יותר בבלוג הזה, אבל בקצרה, העמים עדיין היו מחויבים לקיים את שבע מצוות בני נח, אבל הם לא יקבלו עוד גמול בעולם הבא.

אישור שבע מצוות בני נח

חשוב עבור גוי לקבל את חוקי בני נח מתוך כוונה לקיים אותם, משום שאלוהים אישר מצוות אלו בסיני באמצעות משה.

משנה תורה, מלכים ומלחמות ח', י"א אומר:      

כל המקבל על עצמו את קיום שבע המצוות הללו ומדייק בקיומן, נחשב לאחד מ'חסידי הגויים' ויזכה לחלק לעולם הבא.
זה נכון רק כאשר הוא מקבל אותם ומקיים אותם, משום שהקב"ה ציווה אותם בתורה והודיע לנו דרך משה רבנו שצאצאיו של נח נצטוו לקיימם קודם לכן. אולם, אם הוא מקיים אותם מתוך שכנוע אינטלקטואלי, אינו זוכה לחלק בעולם הבא.

אישורו של אלוהים את שבע מצוות בני נח בד' סיון הופך את זה לזמן מתאים עבור בני נח להרהר במצוותיהם, לקרוא אותן מחדש וללמוד אותן. בני נח אינם צריכים להישאר ערים כל הלילה בשבועות כמו יהודים, אך זה מהווה דוגמה טובה ללימוד שבע מצוות בני נח בסביבות ד' סיון או בימים אלה.

למרות שבני נח יכולים להתחייב בפני השם במילותיו שלו בכל עת לקיים את שבע מצוות בני נח, רבים חשים צורך לעשות זאת באופן רשמי יותר. ניתן לעשות זאת על ידי וידוי פומבי של הצהרת האל. אין צורך לעשות זאת מול בית דין, אך עבור רבים יהיה ערך נוסף ביכולת לעשות זאת מול שלושה רבנים יהודים אורתודוקסים.

תעודה לוכדת את הרגע הזה בזמן שממנו ניתן לשאוב תמיכה בזמנים שבהם החיים מציעים אתגרים.

תוכלו לקרוא בבלוג כיצד בני נח יכולים לבצע את האישור:

מסע של מחויבות – אישור נח

שבע חוקי נח

שבע חוקי בני נח הם:

• 1 איסור עבודת אלילים – אמונה באלוהים
• 2 איסור חילול הקודש – ברכו את ה' (אל תקלל את ה')
• 3 איסור רצח ופגיעה – שמרו על קדושת חיי אדם
• 4 איסור אכילת בשר שהוצא מחיה חיה – כבדו את חיי בעלי החיים ואל תהיו אכזריים
• 5איסור הגניבה – כבדו את הבעלות והרכוש של אדם אחר
• 6 איסור יחסי מין אסורים – כבוד לחיי משפחה
• 7 החובה לחוקים ולבתי המשפט - למנוע עוול.

אם אתם רוצים ללמוד עוד על 7 חוקי נח, אנו ממליצים בחום על החוברת 'לך בשבילך'. תוכלו למצוא אותה באתר שלנו. דף הספר באתר האינטרנט.

תוספות אפשריות ליום חגיגי

מסופר שכאשר היהודים קיבלו את התורה בהר סיני, היא התכסתה לפתע בפרחים וירק יפהפיים, למרות שבדרך כלל היה הר צחיח וסלעי. זה היה סימן לאהבתו ודאגתו של אלוהים לעמו, וזה הפך למנהג יהודי לקשט בתי כנסת ובתים בירק ופרחים. בני נח יכולים לאמץ מסורת זו ולקשט את בתיהם ואת מקומות ההתכנסות שלהם בצורה יפה אם הם מוצאים בכך משמעות.

סקירה כללית של ששת הימים הראשונים של סיון

סקירה זו היא ציר זמן כרונולוגי הממחיש את ההתקדמות לקבלת התורה ביום ו' בסיוון וממקמת את אישור שבע מצוות בני נח ביום ד' בסיוון בהקשר של הימים שקדמו להם. היא אינה מרשם לשמירה דתית.

• סיון ו': קבלת עשרת הדיברות.
• סיון ה: כתיבת, בין היתר, שבע המצוות.
• סיון ד': אישור שבע מצוות בני נח על ידי ה', לאחר שהעם הבטיח לקיים אותן.
• סיון ג': משה עולה שוב להר סיני, מדווח לה', מקבל את הוראותיו הבאות ויורד כדי להעביר את תשובות העם היהודי לה'.
• סיון ב': משה עולה לראש הר סיני כדי לקבל הוראות מה', ולאחר מכן יורד. ה' אומר למשה שהוא לא רק רוצה לתת את התורה ליהודים, אלא גם רוצה להפוך אותם לעמו הנבחר והקדוש אשר יקיימו את מצוותיו. היהודים מסכימים בכל ליבם, ועונים: "כל אשר דיבר ה' נעשה".“
• סיון א' (ראש חודש): היהודים מגיעים לסיני וחונים למרגלות ההר.

נקודות למידה

קבלת התורהלפני 3,300 שנה, נתן ה' את התורה על הר סיני, ועיצב את הזהות היהודית לנצח.

משמעות חג השבועותשבועות, לציון מתן תורה, הוא זמן ללימוד והרהור.

נס השפותהתורה נשמעה ב-70 שפות, תוך הדגשת חשיבותה האוניברסלית.

תקווה מחודשתאלוקים אישר את חוקי בני נח, והציע תקווה לעולם טוב יותר.

אישור בסיניהחזרה על חוקי בני נח מדגישה את חשיבותם.

שבע חוקי נחחוקי מוסר בסיסיים לכלל האנושות, המסמלים אתיקה אוניברסלית.

חוגגים את שבועותבני נח יכולים לחגוג את שבועות, ולהרהר במצוותיהם.

מסורת דקורטיביתאימוץ המנהג של קישוט חללים בירק ופרחים. (ישנן קהילות שאינן עושות זאת, בגלל פסיקת הגר"א מוילנה, משום שזה דומה למה שעושים לא יהודים בחגיהם.).

מאת אנג'ליק סייבולטס

מקורות

[1] משניות רבי אליעזר על מדרש שלשים ושתים מידות. מהדורה: HG Enelow. הוצאת בלוך, ניו יורק, 1933

ציר זמן שאל את נוחציר זמן לשבע מצוות בני נח שניתנו בהר סיני

טקסט: Sefaria.org

ראו גם את הבלוג: פרשת משפטים - היכן אנו מוצאים את שבע חוקי נח?

בתודה לרב תני ברטון על המשוב

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.