בס"ד
בפרשת תורה זו אנו לומדים על המרגלים שיצאו לסייר בארץ ישראל המובטחת. משה שלח לרגל את הארץ ומטרתו הייתה חיובית: הוא רצה שהעם ישתמש בשכלו האנושי כדי לתכנן כיצד ליישב את הארץ, ולעורר בהם התרגשות לקראת המסע שלפניו. שימוש בשכלנו כדי למצוא שיטות מעשיות ויעילות להפצת צדק, חסד וכנות בחיי היומיום שלנו הוא בדיוק מה שה' רוצה מאיתנו. לכן עולה השאלה: המרגלים השתמשו בשכלם שלהם כדי להבין את ארץ ישראל, מדוע הם נענשו?
משה ביקש מהם לאסוף מידע על הארץ ועל יושביה. הוא לא ביקש מהם להחליט האם הבטחת ה' ניתנת לקיום. במקום זאת, המרגלים השתמשו בשכלם כדי לשנות לחלוטין את משימתם. הם הסיקו בטעות שלא ניתן לכבוש אותה וליישב אותה! הם הביטו בערים המבוצרות ובענקים המאכלסים את הארץ, ובאמצעות היגיון אנושי, הסיקו: "לא נוכל להיכנס לארץ". הם חרגו הרבה מעבר לתחום משימתם. הם השתמשו בשכלם לא כדי לבצע את רצון ה', אלא כדי לערער עליו. המרגלים לא נענשו על השימוש בשכלם. הם נענשו על כך שאפשרו להנחותיהם הסובייקטיביות לגבור על המשימה האלוהית שניתנה להם.
עיקרון זה חל על כל המצוות האלוהיות. עבור לא יהודים, הוא מוצא ביטוי מעשי בשבע מצוות בני נח. כאשר אנו מסתמכים אך ורק על שכל אנושי, אנו ניצבים בפני סכנה פסיכולוגית משמעותית. התודעה האנושית מתכופפת בקלות כדי לשרת את נוחותנו, את מעמדנו החברתי או את תשוקותינו הפיזיות. הבורא אינו מצפה מבני אדם לשרתו בעיוורון. הוא חנן אותנו בשכל מתוחכם. כאשר אנו מבינים מדוע אנו עושים מעשה טוב, כאשר אנו מבינים את ההיגיון הפנימי של שבע מצוות בני נח, אנו באופן טבעי ממלאים את שליחותנו האלוהית בהתלהבות, שמחה ותשוקה רבה יותר.
כיצד אנו מגנים על עצמנו מליפול למלכודת המרגלים? התשובה טמונה באוריינטציה שלנו. עלינו לזכור שאנו משתמשים בתבונתנו האנושית אך ורק משום שה' רוצה בכך. שבע חוקי נח אינם תלויים בשאלה האם התודעה האנושית מוצאת אותן נוחות או הגיוניות. הם מחייבים משום שהם ביטוי של הרצון האלוהי.
הברירה היא: האם אנו מחפשים את הדרך הטובה ביותר לבצע את רצון ה'? או שאנו משתמשים בתודעתנו כמו המרגלים כדי לחפש תירוץ מתוחכם להתחמק ממנה? על ידי מיקוד האינטלקט שלנו באמת אלוהית מוחלטת ולא בסדר יום אנושי סובייקטיבי, אנו מבטיחים שאנו פועלים על פי רצון ה'. כאשר האינטלקט מעוגן במטרה אלוהית, הוא הופך לאחד הכלים הגדולים ביותר להבאת קדושה, צדק וטוב לעולם.
מאת הרב משה ברנשטיין
מקור: מספרים יג:2. ליקוטי שיחות, כרך. 23, עמ' 92–95.
אם אתם רוצים עוד שאלות למחשבה, ראו את הבלוגים האחרים של הרב משה ברנשטיין
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.