בס"ד
אושר בעבודת השם
.
מקורות מקראיים
- “"יען לא עבדת את ה' אדוניך בשמחה ובלב טוב בטוב" (דברים כח, מ"ז)
- “"עבדו את ה' בשמחה" (תהילים ק', ב')
- “"אשבח את האושר" (קהלת ח', ט"ו)
מקורות רבניים
- תלמוד שבת ל' ע"ב
– "אשבח את האושר" – אושר המצווה - רמב"ם (הלכות לולב ח', ט"ו)
– האושר שיש לאדם בקיום מצוות ה' והאהבה שציווה, היא עבודה גדולה לה'. - רבינו בחיי (דברים כ"ח, ל"ז)
– על האדם להיות מאושרת בעת קיום המצוות, והאושר עצמו הוא מצווה בפני עצמו, בנוסף לגמול על המצווה, יש גמול על האושר. - מגויד משנה (הלכות לולב ח, טו)
– העיקר הוא שהאדם לא יקיים את המצוות כי הן חובה והוא צריך לעשות אותן, אלא שיעשה אותן בשמחה.
למה זה כל כך חשוב? ספר האיקרים (3:33)
● מה שממלא את העיקרון להשגת המטרה הרצויה הוא שמחה...
- פעולה בשמחה V → סגולה
- פעולה עם עצבות → פגם
- האם השם יכול להעניש על אי-עבודה בשמחה? זה לא הגיוני... כי נהיה פטורים מלעבודתו אם לא תהיה לנו שמחה... לכן, שמחה מעניקה סיפוק למצוות
- אבל... עבודת השם חייבת להיות ביראה... או בשמחה?
- אם אדם ירא את מה שאסור לו, או לא ירא את מה שאמור לו לפחד, הוא "חולה" מבחינה רוחנית. כאשר אדם ירא את השם, הוא ישמח בעובדה שהוא מלא בעבודתו את השם ("בריא" מבחינה רוחנית).
- כאשר אדם מבין את גדולתו של השם, הוא ירא אותו (תוך הכרה בשפלותו) וישמח בפחד עצמו, כי הוא הבחין במה שהוא צריך לפחד ממנו באמת. זה מצביע על שלמות בנפש ועבודה מלאה להשם.
דיכאון מוביל לאי-עבודת השם
- לפעמים היצר הרע מטעה אותך באומרו לך שעברת על איסור חמור, כשלמעשה זוהי רק דרך של קפדנות (צ'ומרה) או שלא עברת כלל, במטרה אחת ויחידה לדכא אותך ולא לשרת את השם עוד.
- אעבוד את השם בשמחה, כי הכלל הגדול הוא שעבודתי את השם היא רק כדי להביא לו סיפוק. לכן, גם אם לא הייתי קפדן או חטאתי, לא אפסיק לעבוד את השם.
קצת יותר עמוק…
● “"וַיַּשְׁאֲבוּ מַיִם בְּשִׂמְחָה מִמְּעֵינֵי יְשׁוּעָה" (ישעיהו י"ב, ג')
- – בכל יום: יין נמזג על המזבח
- – סוכות: גם מים נשפכו על המזבח
● מי שלא ראה את שמחת שאיבת המים (בסוכות), לא ראה שמחה בחייו (תלמוד סוכה ה ע"א)
יין מול מים
● יין: יש לו טעם
– מייצג הבנה. מייצר שמחה.
● מים: אין להם טעם
– מייצג משהו לא רציונלי. מייצר שמחה?
● מקור השמחה
– שכל, הבנה
● — מוגבל למה שהאדם מבין
– מהות, חיבור
● — ללא הגבלה…
● אם השמחה מוגבלת להישגים אישיים, כי תמיד יחסר לך משהו, אז לעולם לא תהיה לך שמחה מלאה.
● שמחה אמיתית אינה בהישגים אישיים, אלא בעצם היכולת למלא את רצון השם.
מה הבעיה?
● “"וַיַּעֲשֶׂה יְהוָה אֶת־הָאָדָם יָשָׁר וַיִּחְשְׁקוּ רַבָּה מַחֲשָׁבוֹת" (קהלת ז', כט)
שמחה היא תכונה טבעית (נכונה) בבני אדם
● – –הבעיה היא ה"חישובים" שכל אדם עושה:
● – – הייתי צריך לדעת/לדעת את זה או את זה
– לאחר יש/יודע יותר
דרישות ותחומי עניין "מוזרים" מבלבלים את ערכי החיים האמיתיים ויוצרים דיכאון.
איך אני פותר את זה?
● הדרך להשגת שמחה היא ביטול השם (ביטול).
● "וְעָנְוִים יוֹסִיפוּ שִׂמְחָה לַה'" (ישעיהו כט, יט)
– שמחה: התרחבות, תחושה, התרגשות
ענווה: התכווצות, ניתוק מעצמך, רוגע
● כאשר אדם מכיר באמת, הוא באמת מאושר.
כל מה שיש לך (תכונות אישיות ורכוש) אינו שלך וגם לא מגיע לך.
- תפסיק להרגיש את עצמך
מאת הרב טוביה סרבר
שיעורים נוספים של הרב טוביה סרבר
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.