תפילין – מה בקופסה

בס"ד

תפילין (תְּפִלִּין), הידועים גם כתפילין, הם סט של שתי קופסאות עור שחורות המכילות מגילות כתבי קודש עבריים ספציפיות. אחת מהקופסאות הללו עונדים על הראש (תפילין של ראש), והשנייה קשורה לזרוע (תפילין של יד). מנהג זה הוא חלק בלתי נפרד מחיי התפילה היהודיים, המסמל את הקשר בין האדם היהודי לאלוקים.

הטקסטים בתפילין

התפילין מכילות ארבעה פסוקים חשובים מהתורה, המחולקים כדלקמן:

1. קדש (שמות י"ג:1-10)

2. והיה כי יביעכה (שמות י"ג: יא-ט"ז)

3. שמע (דברים ו':4–9)

4. וַיָּה (דברים יא: 13–21)

– קדש ו והיה כי יביעכה להדגיש את חובתו של העם היהודי לזכור תמיד את השחרור מעבדות מצרים ואת החובה ללמד את מצוות ה' לדורות הבאים.

– שמע מכריז על אחדות ה' ומצווה עלינו לאהוב ולירוא אותו.

– וַיָּה מבטיח גמול על קיום מצוות התורה.

טקסטים אלה יחד עוסקים בנושאים יסודיים של האמונה היהודית: אחדות האל, גאולת מצרים וקיום מצוותיו. הם מהווים את ליבת הזהות היהודית והפרקטיקה הרוחנית.

תפקידו של החמור בטקסטים

ראוי לציון, וחיה כי יביעכה (שמות י"ג:11-16) כולל את מצוות פדיון הבכור, הכוללת כלל ייחודי הנוגע לפדיון בכור חמור באמצעות טלה. הקטע הספציפי על החמור אומר:

זה מעלה את השאלה מדוע דין זה על החמור הוא חלק בלתי נפרד מהטקסטים שבתפילין ומדוע הוא נחשב ביסודיות של האמונה היהודית.

המשמעות העמוקה יותר של גאולת החמור

1. סמליות של גאולה וקידוש

   – חוק פדיון חמור בכור באמצעות טלה מסמל מושגים רחבים יותר של גאולה (פדיון) וקדושה (קדושה). הבכורים נחשבים קדושים מכיוון שהם מזכירים לעם היהודי את גאולתו ממצרים, שם נהרגו בכורי המצרים, אך בכורי ישראל ניצלו. החמור, בהיותו חיה טמאה, נגאל על ידי חיה טהורה (הטלה), תוך הדגשה שגם מה שנראה טמא יש לו פוטנציאל קדוש וניתן לגאול אותו באמצעות מה שטהור וקדוש.

2. הכרה בריבונותו של אלוהים

   – חוק זה מזכיר לעם היהודי שכל אשר לו שייך בסופו של דבר לאל. טקס פדיון החמור הבכור באמצעות טלה מכיר בכך שחיים ורכוש ניתנים על ידי אל. הוא מדגיש את הצורך להכיר ולכבד את ריבונותו והשגחתו של אל בכל תחומי החיים.

3. זיכרון יציאת מצרים

   – גאולת החמור הבכור קשורה ישירות לזיכרון יציאת מצרים, נושא מרכזי באמונה היהודית. הצלת בכורי ישראל במהלך המכה העשירית מסמלת את כוחו ורחמיו של אלוהים. על ידי ציות לחוק בנוגע לחמור הבכור, יהודים שומרים על זכרו של אירוע מרכזי זה בהיסטוריה היהודית בחיים.

החמור כסמל לגסות ולטרנספורמציה חומרית

לבחירת החמור יש גם משמעות סמלית עמוקה יותר. בעברית, המילה "חמור" (חֲמוֹר) קשורה למילה "חומר" (חומר). זה מצביע על הצורך לרומם ולשנות אפילו את ההיבטים החומריים הגסים ביותר של החיים. היהדות מלמדת שלכל דבר בעולם, אפילו היומיומי והטמא לכאורה ביותר, יש פוטנציאל להתרומם למשהו קדוש ובעל ערך.[1]

אין משמעות לתפילין עבור בני נח

בני נח, או המאמינים הלא יהודים של שבע מצוות בני נח, מוזמנים להעריך ולכבד את עקרונות היסוד של האמונה היהודית והתורה. עם זאת, הם אינם מורשים לקיים את המצוות והטקסים היהודיים.

על פי "הקודש האלוהי", כרך א', מוסבר כי בני נח אינם מורשים לקיים מצוות יהודיות בעלות קדושה או סמליות ספציפית עבור העם היהודי, כגון הנחת תפילין.

 “"אם גוי רוצה לעשות אחת מהמצוות האחרות שבתורה [מעבר לשבע מצוות בני נח] כדי לקבל תועלת מעשית [לעצמו או לחברה] (אך לא כמצווה ישירה), [אין למנוע ממנו] לעשות זאת, אפילו לפי חוקיה הנכונים [כפי שיהודי צריך למלא] - לדוגמה, אם הוא רוצה להעשיר צדקה מכספו או מתוצרתו, הדבר מותר...

אולם, אם גוי מקיים מצוות יהודיות מהתורה כחובה דתית (גם אם הוא עושה זאת מתוך רצון לקבל גמול רוחני), הדבר אסור על סמך איסור הוספת מצווה, ואין מכך גמול רוחני.

גוי אינו רשאי לקיים מצוות הדורשות קדושת יהודי, כגון כתיבת ספר תורה או תפילין או מזוזה. גם גויים אינם רשאים לשים תפילין כלל.

הכלל הוא שכל מצווה יהודית בין אדם לחברו, או בין אדם לאלוקים, שיש לה סיבה ותועלת הגיונית לאדם או לחברה, מותרת לגויים לקיים. אך אין הדבר חל על מצווה שאין לה תועלת הגיונית וטבעית, אלא היא סימן ליהודים, כגון ציצית, מזוזות או תפילין, או שהיא חוק אלוקי ליהודים ללא סיבה או תועלת המובנים לאדם [באשר לאופן שבו הטקס יביא תועלת כלשהי]. יש למנוע מגוי לקיים מצוות [קטגוריה זו של יהודיות] וללמדו כי אסור לו לקיים אותן.” [2]

הערכה לערכים יסודיים יהודיים על ידי בני נח

למרות שבני נח עשויים שלא לקיים מצוות יהודיות כמו תפילין, הם יכולים להרהר בערכים הבסיסיים המסומלים על ידי טקסים/מצוות אלה.

1. קדש (שמות י"ג:1-10) – למרות שבני נח לא שוחררו ממצרים, הם יכולים להרהר כיצד אלוהים הציל את העם היהודי ממצב לכאורה חסר סיכוי. לבני נח יש לעתים קרובות חוויות משלהם של גאולה מעולם פגאני, ומועיל להכיר בידו ובחסדו של אלוהים בחוויות אלו.

2. והיה כי יביעכה (שמות י"ג: יא-ט"ז) – מהמשמעות הסמלית של החמור, בני נח יכולים ללמוד שגם הם חייבים לרומם ולשנות את ההיבטים החומריים של חייהם ולעורר השראה בסביבתם ללכת בעקבותיהם.

3. שמע (דברים ו', ד'-ט') – בני נח מאמינים באחדות ה', אשר נופלת תחת איסור עבודת האלילים. איסור זה וההיבט החיובי שלו של אמונה ב' הם הבסיס לקוד בני נח. הוא מקיף את האחריות לאל האחד עבור כל בני האדם, ללא קשר לנורמות חברתיות או להעדפות אישיות. זוהי ההבנה שכולם אחראים לאל האחד כסמכות העליונה ומקור כל הברכות, ושכל ישות אחרת (אמיתית או מדומה) שסוגדת לה ככוח עצמאי הופכת לאליל.[3]

4. וַיָּה (דברים יא:יג-כא) – על פי התלמוד, ובפרט בסנהדרין קה ע"א, ל"אומות העולם" (הגויים/נחים) יש חלק בעולם הבא, בתנאי שהם צדיקים (חסידים). התלמוד קובע כי גוי המקיים את שבע מצוות נח נחשב ל"מחסידי אומות העולם" (צדיק הגויים) ובכך זוכה לשכר בעולם הבא.

עם זאת, ישנם ניואנסים בתגמול המבוססים על המוטיבציה העומדת מאחורי שמירה על חוקים אלה:

   – צו אלוהי: אם גוי מקיים את שבע המצוות מתוך אמונה שהן ניתנו ואושרו על ידי משה בסיני, הוא מקבל גמול מלא בעולם הבא ונחשב ל"מחסידי עמוס העולם".“

   – ברית נח: אם גוי מקיים את החוקים הללו המבוססים על הברית המקורית עם אדם ונח, הוא מקבל גמול, אך בסדר גודל נמוך יותר, ואינו נחשב ל"מחסידי עמוס העולם".“

   – בסיס מוסרי או לוגי: לא יהודים המקיימים את החוקים על סמך היגיון אישי או אמונות מוסריות זוכים לשבחים על התנהגותם האתית אך אינם מקבלים את אותו גמול בעולם הבא כמו אלו המקיימים את החוקים כמצוות אלוהיות.

על ידי הערכת ערכים אלה, בני נח יכולים ליישר קו בחייהם עם העקרונות הבסיסיים המגולמים באמונה היהודית, גם אם אינם משתתפים בטקסים/מצוות היהודיות.

מאת אנג'ליק סייבולטס

הערות שוליים/מקורות

– בלוג: שמות י"ג:י"ג – כלל נפרד לחמורים?

טקסטים: מכון ממרה

[1] לִרְאוֹת תורת מנחם, 5748, כרך 3, עמ' 90.

[2] ראה: הצופן האלוהי מאת הרב משה ויינר, מהדורה רביעית, עמ' 69-74

[3] המאמר AskNoah: איסור עבודת אלילים 

בתודה לרב וו. ואן דייק על השאלה והמשוב מעוררי ההשראה ולרב טאני ברטון על משובו.

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.