בס"ד
- פּוּלחָן, יגדל
| הוא נותן חסד לאדם לפי מעשיו, ונותן רעה לרשע לפי רעתו. | גּומֵל לְאִישׁ חֶסֶד כְּמִפְעָלו, נותֵן לְרָשָׁע רַע כְּרִשְׁעָתו. |
2. רמב"ם, פירוש על המשנה, סנהדרין י', א'
| העיקרון האחד עשר הוא שהשם יתברך נותן שכר לעושה מצוות התורה ומעניש את העובר על איסורה, ושהשכר הגדול הוא העולם הבא, ושהעונש החזק נכרת. וכבר אמרנו על כך, מה שיספיק. והפסוק המצביע על עיקרון זה הוא שנאמר (שמות לב, לב) "ועתה אם תסיר את חטאתם, ואם לאו, מחקני נא", וענה לו השם יתברך (שמות לב, לג) "את החוטא לי אמחק מספרי" - זוהי הוכחה שהוא מכיר את העבד ואת החוטא לתת שכר לזה ועונש לזה. | היסוד אחד עשר כי הוא הש”י נותן שכר למי שע מצות התורה ויניש למי שעובר על אזהרותיה וכי השכר הגדול בעולם הבא והעונש החזק הכרת וכבר אמרנו בזה הענין מה שיספיק והמקרא המורה על היסוד הזה מה שנא' (שמות ל״ב:ל״ב) ועתה תשא חטאתם ואם אין אם. מחני נא והשיב לו הש’י מי אשר חטא לי אמחנו מספרי ראיה שיודע העובר והחוטא לתת שכר לזה ועונש לזה |
3. ליטורגיה, אני מאאמין
| אני מאמין באמונה שלמה שהקדוש ברוך הוא מעניק טוב לשומרי מצוותיו, ומעניש את העוברים על מצוותיו. | אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְ֒רֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְ֒רֵי מִצְוֹתָיו. |
4. שמות לב:לב
| וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא אֶת-חַטָּאתָם, וְאִם-לֹא מַחְנִי נָא מֵן-הַסֵּפֶר אֲשֶׁר-כָּתַבְתָּ. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה אֲשֶׁר-חָטָא לִי אֶמְחָנָהּ מִסְפֶּרִי. | וְעַתָּ֖ה אִם-תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם-א֕יִן מְחֵ֣שֶׁי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃ וַיֹּ֥֥אמר ה' אֶל-מֻרְךָ. חָֽטָא־לִ֔י אֶמְחֶ֖נּוּ מִסִּפְרִֽי׃ |
5. מלבי"ם, שם.
| “"אך ה' אמר: 'מי שחטא לי': במילים אחרות, איני מקבל את מנחתו של אדם אחד להסרת חטא של אחר, או את מות הצדיק כמחליף לרשע, אלא רק 'מי שחטא, אותו אמחק מספרי'."“ | ויאמר ה' מי אשר חטא, ר”ל אני איני מקבל כופר נפש תחת נפש וצדיק תחת רשע, רק מי שתמא אותו אמחה מספרי |
6. רמב"ן, שם.
| לדעתי, כאשר משה אמר "ועתה אם תסלח חטאתם בחסדך, ואם לאו, מחני נא", כלומר מספר החיים, "ואשא חטאתם", בדומה למה שכתוב (ישעיהו נ"ג, ה) "והוא נפצע מעוונותינו, נשא עונש לשלומנו, ובפצעיו נרפאנו". והקב"ה ענה: "את החוטא אמחק מספרי, ולא אתה, כי לא חטאת". | ולפי דעתי, כי משה אמר ועתה אם תשא חטאתם, ברחמיך, ואם אין מחני נא תחתם מספר החיים ואסבול אני ענשם, כענין שאמר הכתוב (ישעיה נג ה) והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו, והקב”ה השיבו, החוטא אמחה. מספרי, ולא אותך שלא חטאת |
7. רש"י על ישעיהו נג, ג
| “"בוז ונידוי היה על ידי אחרים": כלומר, הוא היה. דרכו של הנביא ישעיהו להתייחס לכלל ישראל כאילו הוא מתייחס לאדם יחיד. לדוגמה, "אל תירא עבדי יעקב" (מד:ב); "ועתה שמע עבדי יעקב" (מד:א); אפילו במקרה זה, בנוגע לבית יעקב, "עבדי יצליח" (נב:יג). | נבזה וחדל אישים. היה, כן דרך הנביא הזה מזכיר כל ישראל כאיש אחד אל תירא עבדי יעקב ואף כאן ישכיל עבדי בבית יעקב אמר ישכיל להצלחה הוא כמו ויהי דוד לכל דרכיו משכיל (שמואל א י״ח:י״ד) |
8. דברים כ"ד:ט"ז
| הורים לא יומתו על חטאי בניהם, ובנים לא יומתו על חטאי הוריהם. אדם יומת על חטאי עצמו. | לֹֽא־יוּמְת֤וּ אָבוֹת֙ עַל־בנִ֔ים וּבָנִ֖ים לֹא־יוּמְת֣וּ עַל־אָב֑וֹת אִ֥ישׁ בְּחֶטְא֖וֹ יוּמֽתוּ׃ |
9. רש"י, שם.
| “"לא יומתו הורים על בניהם": בגלל עדות בניהם, ואם תאמר שזה מתייחס לחטאי בניהם, [סוף הפסוק] כבר אומר "אדם יומת על חטאיו".סיפרי; סנהדרין 27ב) | לא יומתו אבות על בנים. בְּעֵדוּת בָּנִים, וְאִם תֹּאמַר בַּעֲוֹן בָּנִים, כְּבָר נֶאֱמַר. איש בחטאו יומתו (ספרי; סנהדרין כ”ז) |
10. ירמיהו לא:29-30
| בימים ההם לא יאמר איש "ההורים אכלו חמצמצים ושיני בניהם קהו?!" אלא אדם ימות על חטאיו; כל אדם האוכל חמצמצים, שיניו קהו. | בַּיָּמִ֣ים הֵ֔ם לֹא-יֹאמְר֣וּ ע֔וֹד אָב֖וֹת אָ֣כְלוּ בֹ֑סֶר וְשִׁנֵּ֥י בָנִ֖ים תִּקְהֶֽינָה׃ כִּ֛י אִם-אִו֥י כׇל־הָֽאָדָ֛ם הָאֹכֵ֥ל הַבֹּ֖סֶר תִּקְהֶ֥ינָה שִׁנָּֽיו׃ |
11. מצודת דוד, שם.
| “"לא ייאמר עוד": לא ימחו עוד, "הנה, אבות אכלו בורות ושיני בניהם קהו?! הלא ראוי שכל האוכל בורות קהו שיניו?!" במילים אחרות, אם ההורים חוטאים, מדוע הילדים ייענשו? ראוי יותר שהחוטא ייענש על חטאיו! כך, הפסוק קובע, (יחזקאל יח, ב) "מה אתם אומרים את הפתגם הזה על אדמת ישראל, אבות אוכלים בורות ושיני בניהם קהו"? | לא יאמרו עוד. לא יתרעמו עוד לומר הנה האבות אכלו בוסר וכו׳ והלא נכון מי שאכל הבוסר יקהו שיניו ר״ל האבות חטאו והנה הבנים מקבלים העונש הלא נכון שהחוטא יקבל בעצמו העונש וכן נאמר שאמרו כמתרעמים אבות יאכלו בוסר וכו׳ (יחזקאל י״ח:ב׳) |
12. דברים ל':יט
| אנכי מעיד בכם היום את השמים ואת הארץ: נתתי לפניך את החיים ואת המוות, את הברכה ואת הקללה. בחר בחיים למען תחיה אתה וזרעך. | הַעִדֹ֨תִי בָּכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֒רֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַתִּי לְפָנֶ֔יךָ בָּרָכֻּבָּֽהּ. בַּחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּֽחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ׃ |
13. דברים רבה ד', ג'
| פירוש נוסף, 'הנה נתתי לפניך' - אמר רבי אלעזר: מאחר שהקדוש ברוך הוא אמר את הדברים האלה בסיני, באותו רגע ממש, הוא ככתוב באיכה ג', ל"ח: 'הלא מפי עליון גם רע וגם טוב יצאו?' פירוש הדבר, שרק ממנו באה צרה על העושים עוול, ושגשוג על העושים טובים. פירוש נוסף, אמר רבי חגי: לא רק שנתתי לכם שתי דרכים, אלא שחרגתי מקו המשפט המחמיר ואמרתי לכם, כמו דברים ל', יט: 'ובחרת בחיים'.‘ | דָּבָר אַחֵר, רְאֵה אָנֹכִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִשֶּׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַדָּבָר הַזֶּה בְּסִינַי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (איכה ג, לח): מִפִּי עֶלְיוֹן. תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב, אֶלָּא מֵאֵלֶיהָ הָרָעָה בָּאָה עַל עוֹשֵׂי הָרָעָה, וְהַטּוֹבָה בָּאָה עַל עוֹשֵׂי הַטּוֹבָה. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי חַגַּי וְלֹא עוֹד שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם שְׁתֵּי דְרָכִים, אֶלָּא שֶׁנִּכְנַסְתִּי לִפְנִים מִשְּׁוּרַת הַדְּבָרִים וְאָמַרְתִּים: וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים |
מאת הרב תני ברטון
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.