בס"ד
- רמב"ם, פירוש המשנה, סנהדרין י', א'
| היסוד החמישי, שהוא שהוא, יהי רצון, הוא אשר ראוי לשרתו, לשמוחו, להודיע את גדלותו ולקיים את מצוותיו - וכי אין לעשות כן עבור דבר הנמוך ממנו שקיים, בין אם מלאכים, כוכבים, כוכבי לכת, היסודות וכל מה שמורכב מהם. כי כל הדברים הללו מתוכננים ואין להם שיפוט או בחירה על מעשיהם. רק הוא לבדו [יש לו יכולת זו], יהי רצון. לפיכך, אסור לשרת דבר שמתחתיו אפילו כמתווך כדי לקרב את עצמו אליו. אלא, על האדם למקד את מחשבותיו בו בלבד ולהתעלם מכל דבר אחר. ועיקרון חמישי זה נרמז לאורך התורה בנוגע לאיסור עבודה זרה. | היסוד החמישי שהוא יתברך הוא הראוי לעבדו ולגדלו ולהודיעו גדולתו ולעשות מצותיו ושלא יעשו כזה למי שהוא תחתיו במציאות מן המלאכים והכוכבים והגלגלים והיסודות ומהורכב מהם לפי שכולם מוטבעים ועל פעולתם אין משפט ולא בחירה אלא לו לבדו. הש”י וכן אין ראוי לעבדם כדי להיות אמצעים לקרבם אליו אלא אליו בלבד יכוונו מחשבות ויניחו כל מה שזולתו וזה היסוד החמישי הוא שהזהיר על ע”ז ורוב התורה מזהרת עליו: |
2. ת"ב תענית 2א
| ומהיכן אנו יודעים שאפשר להתפלל לגשם (ב...) אמידה תפילה)? כפי שנלמד, הפסוק קובע "לאהוב את ה' אלוקיך ולעבוד אותו בכל לבבך" (דברים יא, יג). איזו היא העבודה שבלב? יש לומר תפילה. הפסוק הבא (יא, יד) אומר "ונתתי מטר ארצך בעתו..."“ | וּמְנָא לַן דְּבִתְפִלָּה — דְּתַנְיָא: ״לְאַהֲבָה אֶת ד׳ אֱלֹקִיכֶם וּלְע״בְדוֹ בְּכ״ל לְבַבְכֶם״, אֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדָה עֲבוֹדָה אֶת ד׳ אֱלֹקִיכֶם וּלְעֶ״בְדוֹ בְּכ״ל לְבַבְכֶם״, אֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדָה עֲבוֹדָה אֶת ד׳ אֱלֹקִיכֶם וּלְעֶ״בְדוֹ בְּכ״ל לְבַבְכֶם״, אֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדָה עֲבוֹדָה אֶת ד׳ אֱלֹקִיכֶם וּלְעֶת; תְּפִלָּה. וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ". |
3. טקסט של אני מאאמין
| אני מאמין באמונה שלמה שזה ראוי רק להתפלל לבורא יתברך שמו, וכי אין זה ראוי להתפלל לכל דבר או מישהו מלבדו. | אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו לו לבדו ראוי להתפלל ולא ראוי להתפלל לזולתו. |
4. שמות כ':ג'
| לא יהיה לך אלהים על פניי. | לֹֽ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ֗יַ |
5. מלבי"ם, מקום. עיר
| הרמב"ם כתב, "וכל מי שחושב שיש אל אחר מלבדו [של ה' עצמו], אותו אדם עבר על איסור, כפי שכתוב בפסוק 'לא יהיה לך אלהים אחרים מלבדי'. וזהו כופר לגבי העיקר [של התורה], עיקרון שעליו תלוי הכל". לכן, חז"ל אומרים ש'אני ה' אלוקיך' ו'לא יהיה לך אלהים אחרים מלבדי' נאמרו בו זמנית באמרה אחת. כי מצוות אלו, אחת חיובית ואחת שלילית, נובעות זו מזו. האמונה באחדות ה' [ולכן שיש לעבוד אותו לבדו] נובעת מהאמונה בקיומו ההכרחי של ה', כפי שהוכיח הרמב"ם בדבריו... מדריך למבולבלים. מצוות עשה להאמין בקיומו של ה' כוללת את האיסור לעבוד כל אל אחר, והאמונה בייחודיותו כוללת את האמונה ב' כקיום הראשון. כאשר הפסוק מוסיף "לפני" או "מלבדני", זה כדי לעזור לאדם לא לעשות את הטעות של דור אנוש. הם היו אומרים שהקדוש ברוך הוא נתן מכבודו לכוכבים ולמזלות, כמו מלך המעניק סמכות לשריו ולעבדיו. על כך, הפסוק אומר על פני, "מלבדני", כלומר, "אני נמצא בכל מקום". באופן דומה, אין לכבד יועציו ועבדיו של מלך בנוכחות המלך, שכן הדבר ייחשב למרד בכס המלוכה, כפי שנאמר על אוריה, שהיה צפוי לעונש מוות משום שכינה את יואב "אדוני" בנוכחות דוד. | לא יחיה לך. כתב הרמב”ם ז”ל וכל המעלה על דעתו שיש אלוה אחר חוץ מזה עובר בל”ת שנאמר לא יהיה לך אלהים אחרים, וכופר בעקר שזה העקר הגדול הכל תלוי בו, וע”כ אמרו שאנכי ולא יהיה לך בדבור אחד נאמרו, כי שתי מצות אלה יעשו ול”ת נמשכו זה. מזה, שעם האמנה שהוא מחויב המציאות נמשך אמונת האחדות כמו שבאר במו”נ ח”ב במופתים, ובכל המ”ע נכלל שהוא אחד בכלל הל”ת נכלל המ”ע שיש מצוי ראשון, ובמה שהוסיף על פני בא להוציא מטעות דור אנוש שהיו אומרים שהקב”ה חלק לכוכבים. ומזלות מכבודו כמלך שחולק מכבודו לשריו ולעבדיו, ע"ז משיב על פני שאני נמצא בכל מקום, וגם במלך ב"ו אין לחלק כבוד לשריו ועבדיו במעמד המלך שזה מורד במלכות, כמ"ש שאוריה נתחייב מיתה מפני שקרא את יואב אדוני לפני דוד, |
6. תהילים קכ"א:1-2
| שיר עליות: אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי? מאת ה' בורא שמים וארץ יבוא עזרי. | שִׁ֗יר לַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶשָּׂ֣א עֵ֭ינַי אֶל-הֶהָרִ֑ים מֵ֝אַ֗יִן יָבֹ֥א עֶזְרִֽי׃ עֶ֭זְרִי מֵעִ֣ם דְמַש עֹֽֽם׃ |
7. מצודת דוד, שם.
| “"אשא עיני": זוהי דרכו של אדם המחפש אחרים שיעזרו לו לטפס על הר, להטיל את עיניו למרחק ולראות מהיכן יבואו. "עזרתי": כלומר, אך מצאתי עזרה רק מה'. | אשא עיני. דרך המצפה על העוזרים לעלות על ההרים ונושא עיניו למרחוק לראות מאין יבואו: עזרי. ר״ל אבל לא מצאתי עזר רק מה׳ וגו׳: |
8. שמואל ב' יא:יא
| וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל-דָּוִד הַארון וְיִשְׂרָאֵל וְיְהוּדָה יֹשְׁבִים בָּאָהלים, וְאדְנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדְנִי חוֹנִים עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה. | וַיֹּ֨אמֶר אוּרִיָּ֜ה אֶל-דָּוִ֗ד הָ֠אָר֠וֹן וְיִשְׂרָאֵ֨ל וִיהוּדָ֜ה יֹשְׁבִ֣ים בַּסֻּכּ֗וֹת וַאדֹנִ֨י יוֹאָ֜ב וְיָפֱבְדֳנִי. הַשָּׂדֶה֙ חֹנִ֔ים וַאֲנִ֞י אָב֧וֹא אֶל-בֵּיתִ֛י לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּ֖וֹת וְלִשְׁכַּ֣ב עִם-אִשְׁתִּ֑י חַיֶּ֙ךָ וְחֵ֣י נַפְשֶׁ֔ךָ אֱבֽם. הַזֶּֽה׃ |
9. שבת טב"ק 56a
| מדוע לא היה דוד אחראי למותו של אוריה? משום שמרד בכס המלוכה, כי אמר "ואדני יואב ועבדי אדני חונים על השדה". | מַאי טַעְמָא — מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת הֲוָה. דַּאֲמַר לֵיהּ: "וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים". |
מאת הרב תני ברטון
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.