בס"ד

  1. דברים ד':ב'
לא תוסיף על הדבר אשר אנכי מצוך ולא תגרע ממנו למען תשמור את מצות ה' אלוקיך אשר אנכי מצוך.לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל-הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם ולֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת-מִצְוֶֺ אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶּם

2. דברים י"ג:א'

את כל הדבר אשר אנכי מצוך שמור אותו לשמרו לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו.אֵ֣ת כׇּל־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֹת֥וֹ תִשְׁמְר֖וּ לַעֲשׂוֹת לֹא־תֹסֵ֣ף עָלָו֔יו וְלֹרַֽא תִמִּגְעוֹת.  

3. רש"י, שם.

אסור להוסיף לזה: לדוגמה, 5 סעיפים ב תפילין, 5 מינים ב לולב, 4 ברכות בברכת הכוהנים (סיפרי)לא תוסף עליו. חֲמִשָּה טֹטָפוֹת, חֲמִשָּׁה מִינִין בַּלּוּלָב, אַרְבַּע בְּרָכוֹת לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים (ספרי)

4. ראש השנה כ"ח ע"ב

רב שמן העלה התנגדות: מאיפה אנחנו יודעים ש... כהן (כהן) שעולה לבמה (לברך את העם) לא יאמר, "כיוון שהתורה הסמיכה אותי לברך את ישראל, אוסיף ברכה נוספת משלי, כגון 'ה' אלוקי אבותיך ירבה אותך'"? הפסוק אומר, "לא תוסיף על הדבר..." (דברים ד', ב')מֵתִיב רַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא: מִנַּיִן לְכֹהֵן שֶׁעוֹלֶה לַדּוּכָן, שֶׁלֹא יֹאמַר: הוֹאִיל וְנָתְנָה לִי תּוֹרָה רְשׁוּת לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָף. מִשְׁלִי, כְּגוֹן: ״ה׳ אֱלֹקי אֲבוֹתֵיכֶם יוֹסֵף עֲלֵיכֶם״ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תוֹסִיפוּ עַל הַדָּבָר״.

5. דעת זקנים ד':ב':א'

לא תוסיף: כי כל תוספת גורעת (מהתורה). לכן, אם תניח חוט חמישי בתוך ציציות (ציציות טלית), פסלת אפילו את ארבעת הנדרשות; הן הופכות לכלום, כי לא קימת את המצווה בהתאם להנחיותיה. רש"י גם מפרש פסוק זה כך, "5 פרשיוט ב- תפילין, 5 מינים ב לולב…”לא תוסיפו. עליו שאם תוסיפו תגרעו דכל המוסיף גורע שאם תעשה חמשה ציציות גרעת גם הארבעה שהרי אינן כלום שלא עשית המצוה כהלכתה וכן פרש”י חמש פרשיות שבתפילין וחמש מינין שבלולב.

6. הרב נפתלי צבי יהודה ברלין ("הנציב"), העמק דבר, דברים ד':ב'

המילה דבר ("דבר") מתייחס לתורה שבעל פה, שכן אי אפשר ליישם שום היבט של התורה שבכתב שלא בהתאם לתורה שבעל פה.הוא תורה שבע״פ שא״א לשמור שום מעשה ע״פ תורה שבכתב אם לא ע״פ דברים שבע״פ

7. רבי יהודה לואו, המהר"ל מפרוג, גור אריה על התורה, לוק. cit.

אין לבלבל איסור זה עם העובדה שחז"ל [יצרו גדרות רבניות סביב המצווה המקראית עצמה כדי למנוע עבירה על המצווה המקראית עצמה], כגון הרחקת אנשים ממערכות יחסים אסורות, או קטגוריות של פעילות אסורה בשבת. שכן אם אלה מתערבבים, אז עלינו להניח ש"לא תגרע" כולל מקרים שבהם אדם אינו מקיים מצווה, וזה לא הגיוני; במקרה כזה זה פשוט אומר שהאדם לא קיים את המצווה, לא שהוא למעשה הסיר מצווה אחת מהתורה. "לא תגרע" פירושו "לא תוסיף על המצווה עצמה", כגון 5 זרמים ב... ציציות, וכו', וכל מצוות חז"ל, כגון הדלקת נרות חנוכה, אינן נועדו כתוספת לתורה, אלא פרסום הנס; זוהי אינה מצווה שנוספת למצוות התורה. כך הדבר לגבי כל גזירות חז"ל; הן אינן מצוות נוספות, שכן האיסור להוסיף הוא רק כאשר מה שנוסף נועד להיחשב שווה למצוות התנ"ך. אך יצירת גדרים כדי למנוע עבירה על המצווה התנ"כית עצמה אינה צורה של הוספה.שאין לפרש כמו שהוסיפו חכמים שניות לעריות, שבות לשבת, וכל איסור דרבנן, דאם כן “לא תגרעו” גם כן שלא יפחות מצוה אחת שלא יקיים אותה, דזה לא יתכן, דלא נקרא “תגרעו”, אלא נקרא זה שאינו מקיים המצוה, ודבר זה הזהיר עליו פעמים. הרבה לקיים המצות כולם, ולמה לי "לא תגרעו", אלא שלא יוסיפו על המצווה עצמה, לעשות ה' ציצית, או ה' בתים בתפילין. דאף על גב שלא כיון להוסיף, אפילו הכי כיון שד' ציצית הם מצוה, אם יעשה ה' ציצית הוא מוסיף עליהן. וכן אם מוסיף ברכה אחת בברכת הכהנים עובר משום 'בל תוסיף'. אבל אם ישן בסוכה אחר שעברו ימי סוכות, אין זה הוספה, כיון שנעשה עבר ימי החג, והוא לא מכוין להוספה. אבל אם מכוין להוספה, אפילו נמצא באמצע החורף בסוכה לשם מצוה, עובר משום 'בל תוסיף', שכיון להוסיף. וכל מצות דרבנן, למשל נר חנוכה, אין הכוונה להוסיף על התורה, רק לעשות זכר לנס, ואין הוספה על מצות התורה. וכן כל מצות דרבנן, אינן הוספה על התורה, דלא הוי "לא תוסיפו" רק כאשר מוסיף על התורה להיות שוה עם התורה, אבל לעשות גדרים וסייגים – אין זה תוספות, שלא ישוו עמהם.  

8. רמב"ם, ביורי המצוות, דברים יג, א

מאחר שלבית דין יש סמכות לגזור ולאסור את המותר, ולקיים את איסורו לדורות, ומכיוון שיש להם גם את הזכות להתיר איסורי תורה מסוימים לפי צרכי הזמן, מה פירוש התורה כשהיא מזהירה שלא להוסיף עליה ולא לגרוע ממנה? פירוש הדבר שלא להוסיף על דברי התורה עצמם ולא לגרוע מהם, ולקבוע לנצח מהי תורה, בין אם תורה שבכתב ובין אם תורה שבעל פה.הואיל ויש לבית דין לגזור ולא סור דבר המותר ויעמוד איסורו לדורות, וכן יש להם להתיר איסור תורה לפי שעה, מהו זה שהזהירה תורה לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו, שלא להוסיף על דברי תורה ולא תגדע מהם ולקבוע לעולם בדבר שהוא מן התורה, בין. השבכתב, בין בתורה שבעל פה

9. סידור, תפילת בוקר

אני מאמין באמונה שלמה שתורה זו לא תוחלף ולא תהיה תורה אחרת שניתנה על ידי הבורא ברוך שמו.אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֺא תְהֵא מֻחְלֶֽפֶת וְלֺא תְהֵא תוֹרָה אַחֶֽרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. 

10. ליטורגיה, יגדל

אלוקים לא יחליף ולא יחליף את תורתו לעולם באחרת.לא יַחֲלִיף הָאֵל וְלָא יָמִיר דָּו, לְעוֹלָמִים לְזוּלָתו.

11. רמב"ם, פירוש על המשנה, סנהדרין י', א'

העיקרון התשיעי: מסירה אמינה של התורה. משמעות הדבר היא שתורה זו הועברה על ידי הבורא ברוך שמו, ולא על ידי אחר. לפיכך, אסור להוסיף עליה או לגרוע ממנה - לא על התורה שבכתב ולא על התורה שבעל פה, ככתוב בפסוק "לא תוסיף עליה ולא תגרוע ממנה" (דברים יג, א).היסוד התשיעי
ההעתק והוא כי התורה הזאת מועתקת מאת הבורא הש”י לא מזולתו ועליה אין להוסיף וממנה אין לגרוע לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה שנאמר לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו.

12. רבי אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מווילנא, אדרת אליהו, ואתחנן ד.

לא תוסיף על הדבר אשר אנכי מצוך ולא תגרע ממנו: כי לאדם מאתים וארבעים ושמונה איברים, שהם מאתים וארבעים מצוות עשה, ואם אדם מוסיף מצווה אחת, ואומר שיש למעשה מאתים וארבעים ותשע מצוות עשה, מרמז הדבר שחסר חלק מהאנטומיה הרוחנית שלו. לכך הכוונה כאשר הפסוק אומר "לא תוסיף על הדבר אשר אנכי מצוך" - כדי ש-"לא תגרע ממנו", כלומר, שלא תחסר בגללו.לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו. יובן בס”ד כי האדם יש בו רמ”ח איברים כנגד רמ”ח מצות עשה והנה אם יבא אדם להוסיף מצוה אחת בתורה ולומר שהם רמ”ט מצות עשה הנה בזה נותן גרעון באיבריו נמצא לפ”ז הוא חסר אבר וז”ש לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם. כדי שלא תגרעו ממנו ותגרעו קאי על עצמו ר”ל שלא תהיו אתם נגרעים ממנו.

מאת הרב תני ברטון

 © כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.