בס"ד

מחשבה על פרשת תצוה 5785

ב שמות כ"ז:20-21 אנו קוראים על המצווה שניתנה לבני ישראל להביא שמן זית טהור למנורה, כדי שהנר ידלק ללא הרף.

20 וְצִוָּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִבִּיאוּ לְךָ שֶׁמֶן זִית טָהוֹר טְחוּט לַמָּאוֹר לְהַדְלִיק נֶר תָּמִיד׃.כ  וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית–לַמָּאוֹר: לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד.
21 באהל מועד, מחוץ לפרוכת אשר לפני העדות, ויערכו אתה אהרן ובניו להקטיר מערב עד בוקר לפני יהוה; חקת עולם היא לדרתם על בני ישראל.כא  בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת, יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרוֹן וּבָנָיו מֵערֶב עַד-בֹּקֶר–לִפְנֵי ד': חֻקַּד, בְּתוֹם. יִשְׂרָאֵל.

אבל מדוע היה אור זה כה חיוני? לא עבור אלוהים עצמו, אלא כעדות לישראל ולגויים.

אור שאינו נחוץ לאלוקים, אלא לעולם

אור זה לא היה הכרחי עבור אלוהים, כפי שאנו קוראים ב שבת כ"ב ב':

האם (אלוהים) באמת זקוק לאור (של המנורה)?... אלא, הוא משמש כעדות לכלל האנושות שהנוכחות האלוהית שוכנת בקרב ישראל.

אבל כיצד יכול אור זה להיות עדות לעולם, כאשר העמים לא יכלו להיכנס לבית המקדש? התשובה נמצאת ב מלכים א' ו':4 אשר מזכיר כי לבית המקדש היו חלונות:

4 וַיַּעֲשֶׂה לְבַיִת חַלּוֹנִים רְחָבִים מִבְּנִית וְצָרִים מִחוּצָא.ד  וַיַּעַשׂ לַבָּיִת, חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטוּמִים


חלונות אלה עוצבו באופן ייחודי. בדרך כלל, חלונות בנויים כך שיאפשרו לאור חיצוני להיכנס, כאשר החלק החיצוני צר יותר מהפנימי. עם זאת, במקרה של בית המקדש, העיצוב היה הפוך: החלונות היו צרים מבפנים ורחבים מבחוץ.

רש"י (מלכים א' ו', ד') מסביר כי לעיצוב זה הייתה משמעות עמוקה יותר. בית המקדש לא נזקק לאור חיצוני, שכן נוכחות ה' עצמה הייתה מקורו. המנורה הקרינה באופן סמלי את האור הזה כלפי חוץ, ושימשה כאות לכך שהנוכחות האלוהית שוכנת בקרב העם היהודי וכעדות לגויים.1

אור המנורה וחוכמת התורה

אור זה של המנורה נועד להאיר תמיד, עם דגש מיוחד בלילה, כפי שנאמר ב שמות כ"ז:כ"א

21 באהל מועד, מחוץ לפרוכת אשר לפני העדות, ויערכו אתה אהרן ובניו להקטיר מערב עד בוקר לפני ה' חקת עולם לדורותיהם, מטעם בני ישראל. כא  בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת, יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרוֹן וּבָנָיו מֵערֶב עַד-בֹּקֶר–לִפְנֵי ד': חֻקַּד, בְּתוֹם. יִשְׂרָאֵל.

הלילה נתפס לעתים קרובות כזמן המסוכן ביותר ביום. כפי שאנו קוראים ב  תהילים ק"ד:כ':

20 עֲשִׂיתָ חֹשֶׁךְ וְהָיָה לַיְלָה, שָׁם תִּרְצֹצֵא כָּל-חַיָּת הַיַּעַר.כ  תָּשֶׁת-חֹשֶׁךְ, וִיהִי לָיְלָה– בּוֹ-תִרְמֹשׂ, כָּל-חַיְתּוֹ-יָעַר.

מבחינה פיזית, הלילה הוא הזמן שבו אנו פגיעים ביותר. הוא מסמל את הזמנים בחיים בהם אנו עשויים להרגיש רחוקים מה' ומתורתו. לאורך ההיסטוריה, העם היהודי סבל סבל רב, דיכוי וגלות, אך אפילו בתקופות החשוכות ביותר, הם תמיד פנו לתורה לקבלת הדרכה. כפי שאנו קוראים ב בבא בתרא 25b: 

מי שמחפש חוכמה צריך לפנות דרומה.

המנורה עמדה בחלקו הדרומי של בית המקדש ומייצגת את התורה, כפי שאנו מוצאים ב משלי ו':כג: 

23 כִּי נֶר הִיא מִצְוָה, וְאוֹר הִיא תּוֹרָה, וּתְעֲוָתֵי מוֹר, דֶּרֶךְ חַיִּים;כג  כִּי נֵר מִצְוָה, וְתוֹרָה אוֹר; וְדֶרֶךְ חַיִּים, תּוֹכְחוֹת מוּסָר.

ה רמב"ן מסביר שהמנורה, דרך התורה, היא סמל לנוכחותו הנצחית של אלוהים. לא משנה כמה חשוך הלילה, נוכחותו של אלוהים נשארת קבועה דרך תורתו.

זיתים ונתיב החיים של התורה

רבי יהושע בן לוי מלמד ב מנחות 53b שישראל היא כמו עץ הזית: כשם שעליו אינם נושרים לעולם, כך גם העם היהודי תמיד יחזיק מעמד. רבי יוחנן מוסיף שזיתים מניבים את שמן היקר שלהם רק כאשר הם נסחטים - כך גם העם היהודי חיזק את מחויבותו להשם ולתורתו דרך קשיים. במהלך ימי הביניים, למרות רדיפות, לימוד התורה פרח בספרד, צרפת ומזרח אירופה, והוציא ממנה כמה מגדולי החוקרים בהיסטוריה היהודית.

כשם ששמן עץ הזית משמש להדלקת המנורה, המסמלת את אור התורה, כך חוכמתו המתמשכת של העם היהודי האירה את העולם לאורך ההיסטוריה. אפילו בתקופות החשוכות ביותר, ידיעתו ואמונתו היו מגדלור של אור, כשם שלהבת המנורה זרחה בבהירות בבית המקדש. דוגמה חזקה לכך היא רבי משה בן מימון, שעבודותיו השפיעו על דמויות כמו הפילוסוף הנוצרי תומאס אקווינס ואפילו שליטים מוסלמים כמו הסולטן, שחיפשו את חוכמתו. זה מדגים כיצד הלימוד היהודי, תחת לחץ גדול, הקרין אור לעולם, והעניק השראה ליהודים וללא יהודים כאחד.

אור לגויים ולעולם

נחזור להסברו של רש"י, אשר מדגיש כי המנורה הקרינה אור באופן סמלי החוצה, ומשמשת כסימן לכך שהשכינה תמיד שכנה בקרב העם היהודי וכעדות לגויים.

זה מביא אותנו למושג ישראל כ"אור לגויים", כמתואר ב ישעיה מב:ו.2 

6 אנכי ה' קראתיך בצדקה ואחז בידך ושמרתיך ושמתי אותך לברית לעם לאור גויים;ו  אֲנִי ד' קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם–לְאוֹר גּוֹיִם.

במשך מאות שנים, יכלו העמים לראות שהנוכחות האלוהית תמיד הייתה עם העם היהודי, שכן הם גילו ללא הרף חוכמה ואמיתות חדשות בתורה, למרות - או אולי בגלל - הסבל שסבלו.

עדות זו צריכה לעודד גם את הגויים ללמוד את התורה. כי אור התורה אינו מיועד רק ליהודים. בסנהדרין נט, א, אנו קוראים:
“"גוי הלומד תורה כמו כהן גדול."”

כל אדם נתקל בקשיים אישיים בחיים, בין אם מדובר במחלה, בקשיים כלכליים או אתגרים אחרים המקשים עלינו להישאר ממוקדים בקב"ה או להמשיך ללמוד תורה. בזמנים כאלה, זה יכול להיות מכריע להישאר מחוברים לאמונתנו או למצוא משמעות בקשיים שלנו. עם זאת, העם היהודי הראה לנו שדווקא דרך ניסיונות אלה אנו יכולים לחוות למידה עמוקה וצמיחה רוחנית. המאבקים איתם התמודדו לאורך ההיסטוריה לא רק בחנו את סיבולתם אלא גם הובילו אותם לחוכמה ותובנות עמוקות יותר, ולימדו אותנו שאתגרים יכולים להיות טרנספורמטיביים אם נישאר מחויבים ללמוד ולגדול דרכם.

באמצעות לימוד התורה, ובמיוחד שבע מצוות בני נח, כשם שהיהודים מביאים אור לעולם, כך גם לא יהודים יכולים להאיר את העולם על ידי קיום שבע המצוות והשלכותיהן.

מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב טוביה סרבר על תרומתו ומשובו

מקורות

  1. ראה גם מנחות 86b:7 ↩︎
  2. ראו גם את ההסבר של מלבי"ם על פסוק זה. ↩︎

טקסטים מכון ממרא

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.