בס"ד

מחשבה על פרשת רעה 5784

בתחילת פרשת ראה, משה מציג בפני ישראל בחירה בין ברכה לקללה, ומדגיש את חשיבות הקיום על מצוותיהם מאלוהים אחד. בין היתר, הפרשה מדגישה את התפקיד המרכזי של עבודת האלוהים אחד, אוסרת על עבודת אלילים ומדגישה צדק חברתי.

בואו נתמקד ב דברים י"ג:ב'-ו'

2 אם יקום בקרבך נביא או חולם חלומות ונתן לך אות או מופת.,ב כִּי-יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא, אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם; וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת, אוֹ מוֹפֵת.
ג וְהָיָה הָאוֹת אוֹ הַמְּפָּתָא אֲשֶׁר דִּבֶר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נָלַךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְנַעֲבֹדָם׃;ג וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר: נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתָּם–וְנָעָבְדֵם.
 ד לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלומות ההוא כי ה' אלוהיך מבחין אתכם לדעת האהבים אתם את ה' אלוהיך בכל לבבכם ובכל נפשכם.ד לֹא תִשְׁמַע, אֶל-דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא, אוֹ אֶל-חוֹלֵם הַחֲלוֹם, הַהוּא: כִּי מְנַסֶּה ד' אֱלֹקִיכֶם, אֶתְכֶם, לָדַעַת אֶתְכֶם. אֱלֹקִיכֶם, בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם.

אמונה בני נח

בני נח מחזיקים באמונה בסיסית באלהים האחד, אלוהי ישראל, אשר בורא ומקיים את כל הקיום. עיקרון זה מקורו באדם הראשון, אדם הראשון. האיסור על עבודת אלילים בחוקי בני נח מחזק את הקבלה שהאל האחד הוא מעבר לכל צורה. כל דוקטרינה המצביעה על כך שהאל האחד יכול להיות אדם או ללבוש צורה פיזית סופית נחשבת לעבודה אלילית לפי אמות המידה שלו, כפי שאנו למדים בתורה.

קבלה זו של אחדותו המוחלטת של האל האחד קשורה באופן מהותי למצווה של בני נח נגד עבודת אלילים. המצווה להכיר ולהאמין באל האחד משתמעת באיסור בני נח נגד עבודת אלילים, בהתאם לעקרון התורה שבעל פה המוצהר בספר ספרי (דברים מו ודברים יא, יט):

“"מהשלילי, אתה מסיק את החיובי; ומהחיובי, את השלילי."”[1]

היכן ידוע בספר בראשית איסור עבודת האלילים של בני נח?

ב מסכת סנהדרין נה ע"ב נידונים יסודות חוקי נח. רבי יוחנן אומר שהם נרמזים בתקשורת המקורית של אלוהים לאדם כמצווה, ב...  בראשית ב':16-17:

טז וַיְצוֹן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם לֵאמֹר מִכָּל־עֵץ הַגָּן אֹכֹל׃;טז וַיְצַו ד' אֱלֹקים, עַל-הָאָדָם לֵאמֹר: מִכֹּל עֵץ-הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל.
17 ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות.’יז וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע–לֹא תֹאכַל, מִמֶּנּוּ: כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ–מוֹת תָּמוּת.

כפי שמציג הרב משה ויינר ב הקוד האלוהי, חלק ב', נושא 1:1,

ריבונו של עולם ציווה על אדם באיסור עבודת אלילים,[2] כפי שכתוב,[3] “"וַיְצַוָּה אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם...", כלומר ציווה ה' על האדם להיכנע לאלוהותו. חז"ל הסבירו שיש לכך שלוש משמעויות:

“"אני ה' אל תהחליפי אותי" – למרוד ולהחליפי באל אחר, וזהו איסור עבודה זרה.

“"אני ה' אל תקללני" – זהו איסור חילול שם ה', שכן לכבוד ה' אסור לחרפו ולחלל אותו.

“"אני ה' יראתי תהיה עליכם" – זוהי החובה לירא את ה'.

לאיסור עבודת אלילים שני פנים: הציווי להכיר ולהכיר את ה', והאיסור לעבוד אלילים.

אז באיזה הקשר אנו אומרים שיש רק שבע מצוות אלוהיות ללא יהודים? אלו הן שבע קטגוריות של עבירות הכוללות "חטאי מוות", שבגינן "מוזהרים" לא יהודים כי הם יהיו חייבים בעונש מוות מנח בני סמכות. בית דין. שאר חובותיהם כלפי אלוהים נובעות או משתמעות מאותן שבע מצוות, או מהיגיון אנושי אובייקטיבי ומוסר בהתאם לתורה.

דחיית נביאי שקר

בשיחות עם אנשים מדתות אחרות, הם נוטים לשאול כיצד ניתן לטעון שדתם שאינה תורה אינה נכונה, כאשר אנשים מסוימים ביצעו פלאים גדולים בשם אלוהיהם?

חוזרים לטקסט ב דברים י"ג:ב'-ו', אנו רואים שזה עוסק בתופעה של נביאי שקר המנסים להרחיק את העם היהודי מהאל האחד. רבי משה ויינר בספר הקוד האלוהי מספק את התיאור הבא של נביא שקר:

“"יהודי או גוי הטוען שאלוהים שלח אותו להוסיף, להסיר או לשנות מצווה מאלה שנתן ה' דרך משה (תרי"ג המצוות ושבע המצוות של בני נח), הוא נביא שקר. זה נכון גם אם הוא אומר שאלוהים שלח אותו להסביר את קיום המצווה בצורה שונה מהמסורת שהתקבלה ממשה, או שאלוהים שלח אותו עם מסר שאחת המצוות הללו נועדה רק לזמנים קדומים, אך כיום אלוהים שינה או ביטל אותה."”[4]

לסיכום, בעוד שאותות ומופתים שנעשו על ידי יחידים עשויים להיראות משכנעים, הם אינם מאמתים את טענותיהם אם הם חורגים מהמצוות שניתנו על ידי אלוהים דרך משה. האישור האמיתי של נביאים אינו בניסים שלהם, אלא בדבקותם במצוות התורה ובהתאמתם למסורת שהתקבלה ממשה. ביצוע מעשים שנראים פלאיים אינו גובר על תורותיו הבסיסיות של אלוהים, אשר נשמרו לאורך הדורות על ידי העם היהודי. לפיכך, דבקות בחוקי התורה נותרה המדד האמיתי לאמונה ולאותנטיות, המבטיח שנשאר איתנים במסירותנו לאל ישראל האחד ונעמוד בפני השפעתם של אלה המבקשים להוליך אותנו שולל.

מטרת הבחינה: צמיחה רוחנית באמצעות אתגרים ומחויבות

פסוק 4 לעיל מסביר כי נביאי שקר עשויים לבצע אפילו אותות ומופתים על-טבעיים. עם זאת, שום דבר לא קורה ללא רצון ה'; הוא מעניק להם את היכולת לבצע דברים אלה באמצעות כוחות דמוניים או כוחות של טומאה רוחנית. מטרת הדבר היא לבחון האם אנשים באמת מקבלים ואוהבים את ה' בכל לבם ונשמתם. המונח "לבחון" - מְנַסֶּ֞ה - פירושו גם "להרים". לכן, ניתן לפרש פסוק זה כ: "ה' בוחן אותך כדי לספק לך הזדמנות להגיע לרמה גבוהה יותר של ידע אלוהי".“

אבל מדוע אלוהים ינסה אנשים בצורה כזו, בידיעה שזה עלול להוביל חלק מהאנשים להטעות ולסטות ממנו, ואז לעבוד אלילים אחרים? מדוע הוא מתיר את קיומם של נביאי שקר שעלולים לפתות אנשים לסטות מדרך האמת?

התשובה טמונה במושגים של (א) צמיחה רוחנית באמצעות אתגר, ו-(ב) מתן בחירה חופשית לאדם ללכת בכיוון שהוא רוצה ללכת בו. כשם שכוח פיזי נבנה באמצעות התנגדות פיזית בחדר כושר, כוח רוחני מתפתח באמצעות התגברות על ניסיונות ופיתויים. כאשר כוח מנסה להרחיק אותך מאלוהים, הוא יוצר סוג של התנגדות רוחנית. עליך להתאמץ במיוחד להיצמד אליו (תִדְבָּקֽוּן - דבק - להישאר קרוב), מה שמחזק את אמונתך ומעמיק את מערכת היחסים שלך איתו.

קחו לדוגמה את האנלוגיה של חדר הכושר: אתם יכולים לחזק את השרירים שלכם רק אם יש התנגדות; ככל שתדחפו את עצמכם להתגבר על יותר התנגדות, כך השרירים שלכם יתחזקו. באופן דומה, השרירים הנפשיים והרוחניים שלכם יכולים להתחזק רק באמצעות אתגרים. אתגרים בצורת נביאי שקר יניעו אנשים צדיקים לאשר מחדש ולחזק את מחויבותם לאלוקים.

אלוקים מלמד את העם היהודי - ובהרחבה, את כל אלה המקיימים את חוקי נח - שיהיה להם קשר איתו על ידי יראתו (דברים י':כ') ולאהוב אותו (דברים יא:כב). יראת ואהבת ה' הן כלים בהם נוכל להשתמש כדי להגן מפני עבודת אלילים והשפעתם של נביאי שקר. יראת כבוד עוזרת לנו לדבוק במצוות האוסרות על פעולות מסוימות, בעוד שאהבה מעודדת אותנו לבצע מעשים חיוביים המחזקים את הקשר שלנו עם ה'.

לפיכך, מבחנים אלה מספקים הזדמנות לצדיקים לחוות מעורבות וצמיחה רוחנית עמוקות יותר. הם מאתגרים אותנו לחזק את אמונתנו, לבחור באופן מודע ללכת בדרך האמיתית שסימן ה' מתורתו, ולהתקרב אליו באמצעות מסירות פעילה והתגברות על מבחנים ואתגרים.[5]

שבע מצוות בני נח וחוק בני נח הרחב יותר

שבע מצוות נח כוללות שש מצוות לא תעשה (איסורים). מצוות עשה אחת, הקמת בתי דין צדיקים, כוללת איסור על מעשים הפוגעים בצדק, כגון שוחד לשופט או מתן עדות שקר. כפי שציינו קודם לכן, ממצוות לא תעשה ניתן להסיק את מקבילותיהן החיוביות, ולהיפך לגבי מצוות עשה:

·   איסור עבודת אליליםזהו היבט של המצווה החיובית הכללית להכיר ולהכיר את ה' האחד והייחודי, שהיא הבסיס לכל שאר המצוות הטובות והשליליות שציווה ה'.

·   איסור חילול הקודש (קללת שם ה')לפיכך, חייבים להיות יראת כבוד, יראה וכבוד כלפי ה' ושמו.

·   איסור הרצחלכן, קיימת חובה חיובית מקבילה להעריך, לשמר ולהגן על חיי אדם (כלומר, כל החיים חשובים).

·   איסור על יחסי מין אסוריםלפיכך, קיימת חובה חיובית לנהוג בצניעות ועל גברים ונשים לדבוק בבני זוגם המותרים בנישואין במקום לקיים יחסים מופרכים.

·   איסור הגניבהזה מלמד שאדם חייב לכבד ולשמור על רכושם של אנשים אחרים, ולנהוג בהגינות ויושרה באינטראקציות שלו עם אנשים אחרים.

·   איסור אכילת בשר שהוצא מבעל חיים חיזה מלמד חובות לפעול לפי שיטות שחיטה הומניות, להתייחס לכל היצורים בחמלה ולהימנע מאכזריות.

פחד ואהבה בתרגול בני נח

יראת ואהבת ה' חשובות בהכוונת מערכת היחסים שלנו עם ה'. יראת כבוד עוזרת לנו להימנע ממעשים אסורים ולשמור על גבולות, בעוד שאהבה מניעה אותנו לעסוק בהתנהגויות חיוביות ופרואקטיביות שרצויות בפני ה'.

ציטוט מהספר שבעה שערי ידע צודק מאת רבי משה ויינר, בשער הראשון, פרק ד',

על האדם להרהר... בכל מעשיו, תוך הכרה מודעת בכך שעינו הפקוחה של ה' שומרת עליו, וכי בידיעת-כל זו, ה' זוכר ושופט את כל מעשיו. במאמץ שכלי זה, יגיע האדם לברכת יראת ה'. מעשיו ודרכיו של אדם, ודרך דיבורו כשהוא עם משפחתו וחבריו, אינם זהים לכאורה כאשר הוא בקרבת מלך. קל וחומר, כאשר אדם לוקח ללב את העובדה שמלך כל המלכים, הקדוש ברוך הוא, שתפארתו ממלאת את העולם, עומד עליו ורואה את מעשיו. מיראת הבורא, הוא ישיג מיד יראה וענווה לפניו, והוא יתבייש תמיד בפניו.

זה בא לידי ביטוי בתהילים ט"ז: ח-יא, שאותם אנו מסבירים כך:

(ט"ז:ח) "אֶת-ה' שָׁמַעְתִּי לִפְנַי תָּמִיד כִּי יְמִינִי לֹא אֶמְדַּל". במילים אחרות, תמיד שָׁמַעְתִּי לִפְנַי את המציאות שֶׁה' עוֹמֵד לִצְדִּי וּבוֹדֵד אֶת-עֲדָמִים. לָכֵן לֹא אֶמְדַּל וְאֶאֱפֹל בְּחַטָּא וְאֶפֹל, וְלֹא אֶפֹל לַתְחַשְׁבָה שֶׁנִּי הוּא הַגּוֹרֵעַ אֶת-גּוֹרָי.

(ט"ז:ט) "לכן ישמח לבי ותהלל נפשי, וגם בשרי ינוח בבטחה". מתוך מחשבה זו, שה' תמיד לימיני, אני שמח ובטוח, וחשתי תמיד שלווה ובטוחה בלב ובנפש שלא אטעה. גופי ובשרי נחים בביטחון, כי אני יודע שממעשה יבוא רק טוב... מודעות מתמדת זו, שבאמצעותה אדם מתחבר לה', אינה שוכנת רק בידע השכלי שלו. אלא, אם היא תופנם באמת, היא תתפשט גם לליבו, להרגיש את ה' בליבו - להתגעגע אליו ולאהוב אותו וליראתו.

בעוד שחוקי נח מדגישים איסורים, הם כוללים גם חובות חיוביות המגלמות גם פחד וגם אהבה. פחד שומר על גבולות ומבטיח דבקות ברצון האל האחד, בעוד שאהבה מעודדת פעולות פרואקטיביות המקדמות צדק, צדק ורווחה חברתית.

לפיכך, חוקי נח מספקים מסגרת מקיפה המשלבת גם יראה וגם אהבה לאל האחד, ומבטיחה גישה שלמה במערכת היחסים האישית של האדם עמו.

העמקת הקשר שלנו עם אלוקים אחד

כאשר אנו מעמיקים את הבנתנו את שבע מצוות נח ומחזקים את דבקותנו בהן, אנו מחזקים את הקשר שלנו עם ה' ונעשים פחות פגיעים לנביאי שקר ולעבודת אלילים. חיבור עם ה' כרוך בהתאמת עצמנו למידותיו. לדוגמה, כשם שהתורה מספקת דוגמאות כיצד ה' מלביש עירומים ומבקר חולים, עלינו לשאוף לעשות את אותו הדבר.

דרך נגישה לשפר ולפתח את תכונותינו ואת ידיעתנו את ה' היא על ידי הקדשת זמן ייעודי ללימוד כתבי מוסר.[6] וחסידות הרלוונטיות לחוק בני נח. נוהג זה כרוך בגישה פרואקטיבית לצמיחה אישית, בניגוד להימנעות גרידא מנביאי שקר או התנהגויות המרחיקות אותנו מה'.

אימוץ גישה אקטיבית כרוך ביצירת קשר עם אלו שיכולים להוביל אותנו קרוב יותר לאלוהים ולעזור לנו לחדד את תכונותינו. יצירת קשר עם רב אישי ומנטור שבחרתם בקפידה, רבנים אורתודוקסים המלמדים את בני נח על פי ההלכה הנכונה, והדרכים שהראו חכמינו, יכולים לספק תמיכה ותובנות חשובות. על ידי חיפוש הדרכה מקצועית וטיפוח קשרים אלה, נוכל ליישר קו בצורה יעילה יותר עם רצון ה' ולצמוח מבחינה רוחנית.


מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לד"ר מיכאל שולמן על התשומות והמשוב
בתודה לב. יאניגר על ההשראה והעבודה איתי על הספר של נסיבוס שלום מאת הרב שלום נח ברזובסקי

מקורות:

[1] ספרי דברים ל"ו על דברים יא, יט; ראה הקוד האלוהי מאת הרב משה ויינר, חלק א', נושא א':ה' מהדורה רביעית, עמ' 44.
[2] מַסֶכֶת סַנהֶדרִין 56ב; סיפרי במדבר טו:כג; רמב"ם, חוקי מלכים 9:1.
[3] בראשית ב', ט"ז.
[4] הצופן האלוהי מאת הרב משה ויינר מהדורה רביעית עמ' 53-54
[5] ראה "השער השישי" ב שבעה שערי ידע צודק מאת הרב משה ויינר, הוצאת שאל נח אינטרנשיונל.
[6] מוסר ה תנועת מוסר (גַם תנועת מוסר) הוא א יְהוּדִי אֶתִי, תנועה חינוכית ותרבותית שהתפתחה בליטא של המאה ה-19, במיוחד בקרב אוֹרתוֹדוֹקסִי יהודים ליטאים. ה- עִברִית מוּנָח מוסר (מוּסַר), אומץ מה- ספר משלי (1:2) תיאור התנהגות מוסרית, הדרכה או משמעת, חינוך עצמי כיצד יש לנהוג בצורה הולמת (ויקיפדיה, כולל רשימה שם של מספרות מוסרית קלאסית).

טקסטים מכון ממרא


© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.