בס"ד

דיבור אחראי: מתי ואיך?

דיבור על אחרים - במיוחד באור שלילי - הוא נושא רגיש. בנסיבות רגילות, הוצאת דיבה (לשון הרע) אסור, כפי שצוין ב ויקרא יט:טז:

“"אל תתרכל בעמך".”

עם זאת, שתיקה יכולה לפעמים להיות מזיקה באותה מידה. אותו פסוק ממש ממשיך:

“"אל תעמוד בחיבוק ידיים כשדם רעך נשפך".”

זה מלמד אותנו שבעוד רכילות אסורה, ישנם מקרים בהם יש צורך להביע את דעתו כדי למנוע נזק או לתקן עוול. מושג זה ידוע בעברית כ “"טולס" (לתועלת)—דיבור מתוך מטרה בונה.

מתי מותר או אפילו נדרש לדבר?

ישנם שלושה מצבים נפוצים שבהם דיבור על מישהו לא רק מותר, אלא לפעמים חובה:

1. הגנה על המאזין

ייתכן שיהיה צורך להזהיר מישהו או להגן עליו מפני פגיעה:

2. הגנה על עצמך

לעיתים, דיבור על חוויות שליליות הוא הכרחי לרווחה אישית:

עם זאת, הכוונה חייבת להיות תמיד בונה ולא סתם פורקן תסכול או פגיעה במוניטין של מישהו.

3. הגנה על האדם עליו מדובר

לפעמים, דיבור על מישהו יכול להיות קריטי לרווחתו האישית:

שבעת התנאים לדיבור בונה

כדי להבטיח שהדיבור יישאר אתי ולא יסתחרר לנזק מיותר, הרב ישראל מאיר קגן, בספרו חפץ חיים (חפץ חיים), הוקם שבעה תנאים על כך שדיברו על אחרים.

1. היו בטוחים בעובדות

עליך להיות בעל ידע ממקור ראשון על המצב או לקבל מידע ממקור אמין באמת.

מידע לעיתים קרובות מעוות באמצעות “"אפקט הטלפון השבור",” כאשר סיפורים משתנים מעט עם כל סיפור מחדש. אם אתם מנסים לעזור למישהו להשיב לעצמו אובדן (למשל, נזק למכוניתו), עליכם להיות בטוחים שהאירוע התרחש. עם זאת, אם אתם מזהירים מישהו מפני סכנה פוטנציאלית, מקובל לומר, “"לא ראיתי את זה ממקור ראשון, אבל שמעתי את זה ממישהו אחר."”

2. להבין מה אתה רואה

לא מספיק להיות עד לאירוע; צריך להבין מה באמת קרה.

לדוגמה, אם אתם רואים אדם מטפס על סולם ונכנס לבית דרך החלון, עליכם להתקשר למשטרה מכיוון שייתכן שהוא פורץ. עם זאת, כדי לתייג אותו כפורץ ולהורות לאנשים להתרחק ממנו על סמך מה שראיתם - מה אם הוא פשוט עזר לחבר שננעל בחוץ?

דוגמה קלאסית מגיעה ממקור ישן אַפּוֹטרוֹפּוֹס פרסומת בעיתון: נראה שגבר דוחף אישה מבוגרת באלימות, אך כאשר המצלמה מתקרבת, אנו רואים שהוא למעשה הציל אותה מפסולת נופלת. לפני שמתייגים מישהו בצורה שלילית, עליכם לוודא שאתם מבינים את הסיטואציה במלואו.

3. התעמתו עם האדם תחילה (אם אפשר)

אם הבעיה נוגעת לטעות מהעבר, עליך לפנות תחילה ישירות לאדם.

לדוגמה, אם אתם יודעים שמישהו גרם נזק לרכב, תנו לו את ההזדמנות לקחת אחריות לפני הפצת המידע.

אוּלָם, זה לא חל כאשר מתריעים על נזק עתידי. אם מישהו מהווה איום אמיתי, עימות מולו עשוי רק ללמד אותו להיות דיסקרטי יותר בהתנהגותו המזיקה. במקרים כאלה, יש צורך בפעולה מיידית.

4. דברו אמת בלי הגזמה

קל להגזים כשמספרים סיפור, אבל כשמדברים על מישהו, דיוק הוא חיוני.

לדוגמה, אם מישהו גנב $1,000, אל תגיד, “"הם גונבים כל הזמן"” אוֹ “"הם גנבו אלפים."” היצמדו לעובדות. באופן דומה, אל תניחו מניעים, כמו למשל לומר, “"הוא עשה את זה כי הוא אדם רע."” התמקדו רק במה שאתם יודעים שהוא נכון.

5. היו בעלי כוונות טהורות

המוטיבציה העיקרית שלך לדבר חייבת להיות לעזור, לא לפגוע מתוך כעס או נקמה.

זה יכול להיות מאתגר מכיוון שלעתים קרובות אנו יודעים מידע שלילי על מישהו מכיוון שנפגענו באופן אישי. עם זאת, אם המטרה שלך היא בעיקר נקמה רגשית ולא הגנה, זה לא מוצדק.

לדוגמה, גבר שאשתו קיבלה את הפאה שלה בחזרה פגומה ממספרה רצה להזהיר את הקהילה כולה. האם הוא עשה זאת מתוך דאגה אמיתית לאחרים, או פשוט משום שהיה נסער? אישה שגילתה שחברה לשעבר יוצא עם אישה אחרת במשך שלוש שנים, תוך חפיפה למערכת היחסים שלה. היא רצתה להזהיר את החברה השנייה. האם מטרתה הייתה להגן על האישה השנייה, או שמא זו הייתה בעיקר נקמה?

אמנם זה אנושי להרגיש כעס, יְסוֹדִי המוטיבציה לדיבור חייבת תמיד להיות מניעת נזק, לא גרימת נזק.

6. חפשו פתרון חלופי

לפני שאתם מדברים בצורה שלילית, שקלו אם יש דרך אחרת להשיג את אותה התוצאה מבלי לדבר בצורה שלילית, או למזער את כמות הדיבורים, על האדם.

אם קיימת אפשרות שממזערת את לשון הרע, עליך לבחור בדרך זו.

7. ודאו שההשלכות פרופורציונליות

ההשפעה של דבריך לא צריכה להיות חמורה מדי בהשוואה למעשיו הרעים של האדם.

לדוגמה, דמיינו מדינה שבה גניבה פעמיים מובילה ל... לאבד יד. רוב מערכות המשפט יראו בעונש זה חמור מדי.

באופן דומה, השמצה פומבית של מישהו על טעות קטנה עלולה לגרום נזק בלתי הפיך. לפני שאתה מדבר, שאל את עצמך: האם ההשלכות של דבריי יהיו חמורות בהרבה מהעוול עצמו? אם כן, עדיף לשתוק או למצוא דרך אחרת לטפל בבעיה.

סיכום שבעת התנאים

  1. היו בטוחים בעובדות האם ראית את זה ממקור ראשון או אישרת שזה נכון?
  2. להבין מה אתה רואה האם יש לך את התמונה המלאה?
  3. התעמת עם האדם קודם (אם אפשר) האם נתת להם הזדמנות לתקן את הטעות?
  4. דברו אמת בלי הגזמה – בלי שקרים, בלי הגזמות, בלי הנחות מיותרות.
  5. בעלי כוונות טהורות האם אתה מדבר כדי להגן או כדי לנקום?
  6. חפש פתרון חלופי האם תוכל להשיג את מטרתך עם פחות לשון הרע?
  7. ודא שההשלכות הן פרופורציונליות האם דבריך יגרמו נזק לא פרופורציונלי?

על ידי ביצוע הנחיות אלה, נוכל להבטיח שהדיבור שלנו יישאר אתי ואחראי. כאשר אנו מדברים עם המטרה הנכונה, ללא הגזמה, ועם כוונות טהורות, דברינו יכולים לשמש ככוח להגנה וצדק בתוך הקהילה.

שיחה מאת הרב מנחם סלסניק


האמור לעיל הוא ייצוג של טקסט מדובר שהומר לטקסט כתוב.

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.