מחיר היושרה

בס"ד

פוסט זה בבלוג הוא סיכום של שיעור רב עוצמה על פרשת חיי שרה. בהחלט שווה לצפות בשיעור המלא ביוטיוב לקבלת תובנה מעמיקה יותר. כאן, נשתף כמה רעיונות מרכזיים ושיעורים מעשיים כיצד נוכל להשתמש בדיבור שלנו בחיי היומיום כדי לבנות במקום להרוס.

אמונה, יושרה והעיסוק הקדוש של אברהם

האם אי פעם הוצע לך משהו שבאמת היית צריך בחינם? בית, חלקת אדמה או טובה שיכולה לשנות את חייך? רובנו היינו אומרים, "תודה לאל. איזו ברכה". אבל אברהם, אבי האמונה, הגיב אחרת. הוא אמר, "לא, תן לי לשלם על זה".“

אברהם סירב למערה חינם. הוא התעקש לשלם 400 שקלים כסף.

מדוע אדם, לו ה' כבר הבטיח את כל ארץ כנען, יתעקש לרכוש חלקת קבורה שכבר הייתה שלו בזכות אלוהית? התשובה מדברת ישירות על הארכיטקטורה המוסרית של הציוויליזציה ועל האיסור של בני נח על גניבה.

אנחנו חיים בעולם מלא באותיות קטנות - חוזים עבים יותר מרומנים. כמה פעמים לחצנו על "אני מסכים" בלי לקרוא את 400 העמודים, רק מתוך רצון להשתמש בשירות? חוכמה ללא מצפון אולי תוביל אותנו קדימה, אבל היא שוחקת אמון. אמון הוא תשתית בלתי נראית. היא מחזיקה כלכלות, נישואים ואומות יחד. כאשר אמון קורס, הכל קורס.

גניבה ותכנית האב של האנושות

בראשית ו', פסוק א' מספר לנו: "ותמלא הארץ חמאס."רש"י מסביר ש חמאס פירושו גניבה. אלה היו גניבות קטנות, קלות מכדי להעניש עליהן בנפרד, אך יחד עם זאת הן הפכו לגורם למבול. הישרדות האנושות מתחילה בגבולות מוסריים.

עשרה דורות לאחר מכן, מופיע אברהם - "נגד המבול". הוא מכנה את עצמו גר וגר, עניו בפני בני אדם ומעוגן באלוקים. כאשר החיתים מציעים לו את מערת המכפלה כמתנה, הוא היה יכול לקבל. במקום זאת, הוא מתעקש בבראשית כ"ג, ג':

“"אני אתן לך כסף עבור השדה. קח אותו ממני."”

בעלות הופכת לאחריות. העסקה של אברהם מבטיחה שאף אחד לא יוכל לטעון שצאצאיו גנבו את הארץ. זה היה מכוון; כפי שציין רבי יצחק, יום אחד העמים יאשימו את העם היהודי בלכידת הארץ בכוח. יושרתו של אברהם התייחסה לטענה זו באופן מקדים.

אפילו עפרון, החיתי, הציע בתחילה את המערה בחינם, אך לאחר מכן העלה את המחיר כאשר אברהם התעקש. אברהם שילם במלואו. מבחינתו, שום סכום לא היה גדול מדי לקדושת המעשה הזה. מה שעפרון הרוויח באופן זמני בכסף, הרוויח אברהם לנצח ברוח. השדה יהפוך למקום קבורתם של האבות והאימהות הגדולים ביותר של העם היהודי.

עקרונות הבעלות והיושרה

מדוגמתו של אברהם, נוכל להפיק מספר עקרונות מרכזיים:

1. אלוקים הוא הבעלים האולטימטיבי. הכל שייך לו כי הוא ברא אותו.
2. בעלות אנושית קיימת באמצעות האצלת סמכויות מוסרית. לקחת את מה שאינו שלנו זו צורה של מרד נגד אלוהים. גניבה אינה רק הפרה חוקית; היא מטאפיזית.
3. שקיפות, הוגנות וגבולות יוצרים ציוויליזציה. התנהגות ביושרה אינה רק נימוסים טובים - היא משקפת את הבורא.
4. יושרה היא תיקון הבריאה. כל עסקה הוגנת, כל מעשה כנה, בונה מחדש את העולם.

ישנן צורות רבות של גניבה: גניבת זמן, גניבת אשראי, גניבת מידע, גניבה רגשית. כל אחת מהן פוגעת באמון ומסתכנת בפתיחת הסדקים שהובילו למבול. בחירתו של אברהם לשלם במלואו הפכה את המסלול הזה.

יושרה ככוח יצירתי

אברהם היה יכול לתבוע את הארץ בזכות הבטחה אלוהית בלבד. אבל הצעד הצדדי שלו - בחירת צדק על פני זכאות - מדגים צורה נעלה יותר של יצירתיות. בעלות הופכת ליצירה משותפת. הזמן, ההשפעה והכישרונות שלנו יכולים לשמש פלטפורמות לצדק.

הרמב"ם ב הלכות דעות (5:13) מורה:

“"פעלו בכנות כה רבה עד שאנשים יאמרו 'ברוך אלוקי האדם הזה'."‘

אמונה ללא יושרה היא זיוף. יושרה ללא אמונה אינה שלמה. מערת המכפלה - שעדיין נגישה בחברון כיום - היא עסקת העסקים הרוחנית הראשונה, חוזה קדוש שנכתב בכסף.

ציוויליזציה ומצפון

לפני המבול, המוסר היה מטושטש: שלי שלי, שלך גם שלי. באה כאוס. לאחר המבול, האנושות למדה לכבד את מה שאינו שלה. אברהם קידם את המוסר עוד יותר: הוא קידש את מה שהיה שלו באמצעות מעשים נכונים. הציוויליזציה מתקדמת לא באמצעות טכנולוגיה, אלא באמצעות מצפון.

חותמו של אלוהים, חתימת הבריאה, הוא האמת. כספו של אברהם היה יותר מכסף - הוא היה מראה. כששקל את המתכת, כך שקלו השמיים את אופיו. האנושות הפכה מקבלה לאמון.

כל מעשה לא ישר מחזיר את השיטפון פנימה. כל מעשה כן אוטם את העולם. אמונה היא תשלום מחיר מלא. הכרזת האמת. בחירת צדק על פני זכויות. העולם טבע פעם אחת משום שאנשים טשטשו את הגבול בין שלי לשלך. גאולה מגיעה כשאנחנו מציירים את הגבול הזה ביראת כבוד.

בפעם הבאה שאתם חותמים על חוזה, מפרסמים באינטרנט או עושים החלטה, עצרו רגע. שאלו את עצמכם: האם אני משלם מחיר מלא על מה שאני לוקח? ייתכן שההפסקה הזו היא הפולחן האמיתי ביותר שלך היום.

כפי שמלמד משלי ט"ז 8:

“"מוטב מעט בצדק מאשר הכנסה רבה בעוול."”

מי ייתן ונביא את צדקתו של אברהם לכל שיחה, ונהפוך לתלמידי אמונה ויושרה עד שהאמון ישלוט שוב, ומערת המכפלה תעמוד לא רק כקבר אלא כעדות לכך שאמונה ויושרה יכולות לשכון יחד עלי אדמות.

מאת הרב תני ברטון

עוד שיעורים של הרב תני ברטון

 © כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.