הכלא

בס"ד

התורה מונה ומגדירה צורות רבות של ענישה לחוטאים ועבריינים, החל מקנסות פשוטים ועד מלקות ואפילו עונש מוות. עם זאת, בשום מקום היא אינה מציעה מאסר כצורת ענישה. הסיבה לכך היא שתכלית הקיום היא להקים מקום משכן לאל בעולם הזה, דבר המושג על ידי שימוש בכוחותינו ובכישרונותינו האישיים שניתנו על ידי אל למען עבודתו. בכל צורות הענישה האחרות (למעט עונש מוות), אשר, במקרים שנקבעו בתורה, הוא צורת הכפרה היחידה שיכולה להיות לעבריין), האדם סובל עונש, מתנקה מחטאו, וחוזר לחירות שם הוא צפוי לחדש חיים פוריים ולהפוך את העולם הזה למקום משכן לאל. כאסיר, לעומת זאת, נשללת ממנו החופש למלא את שליחותו האלוהית, כלומר, נשללת ממנו הסיבה לקיומו. לאפשר לאדם לחיות, ובתורו, לקחת את חייו, זה לא אנושי.

מאת הרב טוביה סרבר

מקורות:

אפליקציית בני נואג'

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.