בס"ד
ירא וכבד את ה'
כל אדם, יהודי ולא יהודי, מצווה לירא ולכבד את אלוהים.1 אנו רואים זאת בא לידי ביטוי באיסור על חילול הקודש, החל על כל האנושות. זה נאמר ב ויקרא כ"ד:15
| כל אשר מקלל את אלוהיו, ישא את חטאו. | אִישׁ אִישׁ כִּי-יְקַלֵּל אֱלֹהָיו, וְנָשָׂא חֶטְאוֹ. |
הפסוק העברי אומר: "“איכס איכס” (“כל גבר”") אשר מקלל את אלוהיו ישא חטאו. מדוע הביטוי הכפול של "“איכס איכס”" (מילולית: "“גבר, גבר”")? לכלול את כל האנושות, יהודים וגויים.23
הסיבה העיקרית לאיסור חילול הקודש היא החובה לכבד וליראת ה'. כל מעשה המחלל את שם ה' אסור. ידוע ביהדות שאין לבטא את שמות ה' המפורשים בשיחה יומיומית. עם זאת, בעת קריאת התנ"ך, המכיל את שמות ה', או במהלך תפילה, מותר לבטא אותם - למעט הטטגרמטון.
שימוש בשמות אלוקים במקומות לא מתאימים
אסור לומר שם מפורש של ה' בתפילה אם נמצאים במקום לא מכובד, כגון:
- חדר שירותים,
- מקום עם אלילים, או
- סביבה שבה אנשים לבושים בצורה לא צנועה.4
כתיבת שמות אלוקים
מה שפחות ידוע הוא שיש להימנע גם מכתיבת שמותיו המפורשים של אלוהים אלא אם כן הדבר הכרחי לחלוטין. זאת בשל הסיכון ששמות אלה יימחקו או ייהרסו, דבר שאסור בהחלט. השמדת שמות קדושים או כתבים היא חילול כבוד ה' ומחלל את שמו. באופן דומה אסור לכתוב שמות קדושים ללא סיבה מוצדקת.5
יחס מכבד לטקסטים קדושים
יש להתייחס תמיד בכבוד לטקסטים קדושים המכילים את שמותיו המפורשים של אלוהים. כאשר טקסטים כאלה אינם שמישים עוד, לא ניתן פשוט להשליך אותם. בבתי כנסת יש לעתים קרובות קופסאות מיוחדות בהן נאספים טקסטים אלה לטיפול נאות. אסור בהחלט להשליך אותם לפח.
אם גוי כותב בטעות שם מפורש של אלוהים ואינו יכול לגשת לאחת מקופסאות בית הכנסת הללו, מותר לקבור את הנייר במקום מכובד, כגון גינתו או יער. ישנה גם דעה המאפשרת לשרוף את הנייר.
אילו שמות נחשבים קדושים?
שמות אלוהיים הבאים נחשבים קדושים:
- הטטרגרמטון
- אדו-נאי
- א-לוחים
- א-לוה
- שא-דאי
- ציבה-אות
- אהה-יה
- י-אה
- כל צורת בעלות, כגון אלו-הכה
מה לעשות במצבים ספציפיים?
כפי שהוסבר לעיל, אסור לבטא את שמות ה' המפורשים במקומות שאינם מתאימים כמו שירותים. עם זאת, מכיוון שהיהדות דורשת גם כבוד לשמות ה' הכתובים, עולה השאלה: מה יש לעשות עם תנ"ך או ספר תפילה המכיל שמות אלה, למשל כאשר מבקרים בשירותים במסעדה או בבית חולים?
- בשירותים ציבוריים:
מותר לקחת עמך תנ"ך או סידור תפילה, ובלבד שהוא מכוסה בקפידה בכריכה נוספת שאינה שייכת לספר עצמו.6 לא מספיק לכסות אותו ביד או בבגדים שאתה לובש. - בשירותים פרטיים:
אסור לקחת תנ"ך או ספר תפילה. בסביבה פרטית, אין סכנת גניבה או חילול קודש, לכן יש להשאירו במקום מכובד מחוץ לשירותים.
סילוק ספרי תנ"ך נוצריים
נוצרים רבים עשויים לרצות להיפטר מספרי התנ"ך הנוצריים שלהם. שאלה נפוצה היא כיצד לעשות זאת, בהתחשב באיסור על השלכת טקסטים קדושים המכילים שמות מפורשים של אלוהים. על פי אגרות משה, יורה דעה א', קבע, מותר ומצווה לשרוף את ספרי התנ"ך הנוצריים גם אם הם מכילים שמות של אלוהים בכל שפה שהיא (אפילו באותיות עבריות).7
תַקצִיר
- לקחת ספר תפילה או תנ"ך לשירותים:
- בשירותים ציבוריים,8 אתה רשאי לקחת אותו איתך, בתנאי שהוא מכוסה בכיסוי נפרד.
- בשירותים פרטיים, זה אסור.
- סילוק תנ"כים נוצריים עם שמות מפורשים:
- טוב לשרוף אותם.
מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב טוביה סרבר על תגובתו
מקורות:
- ספר החיניך מצווה 432 ↩︎
- סנהדרין 56a ↩︎
- ראה למידע נוסף על 7 חוקי נח; הבנת שבע מצוות בני נוח - חלק 2 ↩︎
- למידע נוסף בנושא זה ראו את הקוד האלוהי מאת הרב משה ויינר, חלק א', נושא ו', ז'. ↩︎
- מנחת חינוך, מצווה ס"ט (בספרו "קומץ מנחה"), כותב כי המחיק את שם ה' אינו עושה עבירה פחותה ממי שמזכיר את שמו לשווא, ולכן שניהם אסורים בבירור לגויים. (התקנה האלוהית מאת רבי משה ויינר, מהדורה רביעית, חלק ב', הערת שוליים נ"ט, עמ' 218) ↩︎
- ישנן דעות שונות בין הרבנים האם צריך כיסוי אחד או שני כיסויים. הכל מבוסס על שולחן ערוך אורח חיים, מ"ג, ז', ועל פירושים. ↩︎
- אגרות משה, יורה דעה א 172, בהתבסס על ה- רמב"ם (הלכות יסודי התורה 6:8, ו גיטין 45ב) ↩︎
- ישנן דעות שונות בין הרבנים האם צריך כיסוי אחד או שני כיסויים. הכל מבוסס על שולחן ערוך אורח חיים, ל"ג ז ופרשנויות ↩︎
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.