בס"ד
... ועוינות מערבית כלפי ישראל
עמלק נתפס כהתגלמות של כל אדם אתאיסטי, במיוחד אלו העוסקים בגלוי בסכסוך עם אלו הדתיים, ובתקופת יציאת מצרים, היה התגלמות הרשע שתוקף את ישראל ובכך תוקף את אלוהי ישראל. אנשים טיפשים ותוקפניים שלמרות שהם עדים לכל הנסים במצרים, חושבים שהם יכולים להביס את ישראל ואת אלוהי ישראל.
עם זאת, חז"ל מתארים את עמלק כחסר זהירות, ולא כמשוגע או טיפש. הוא לא היה אתאיסט, אלא מישהו שהאמין באלוהים ונכנס במודע לקרב. כיצד אנו יודעים שעמלק האמין באלוהים? הוא האמין שכאשר ה' אמר לאברהם שצאצאיו ישרתו כעבדים במצרים, נבואה זו תתגשם. עמלק בחר במודע לא להילחם נגד בני יעקב משום שהאמין שנבואה זו תועבר אליו (כצאצא של עשו) ולצאצאיו. אך הוא גם ידע שה' הבטיח את ארץ ישראל לאברהם, ועכשיו, כשהעם עוזב את מצרים, זה היה, לדעתו, הרגע המושלם להשמידם, שכן אז ההבטחה שנתן ה' לאברהם לרשת את ארץ ישראל תחול עליו ועל צאצאיו.
מדוע עמלק היה חסר זהירות? כיצד נוכל לומר שלא? העולם היה עד לכל הניסים והאותות שעשה ה' כדי לשחרר את עמו. כיצד יכול אדם שפוי לחשוב שהוא יכול להשתתף בקרב כזה ולהאמין שהוא יכול לנצח? רש"י בדברים כ"ה, י"ח מסביר:
רש"י על דברים כ"ה, י"ח
כיצד פגש אותך בדרך: קָרְכָ, ביטוי המציין מקרה מקרי (מִקְרֶה)... הסבר נוסף: ביטוי המציין חום וקור (קוֹר). הוא קירר אותך וגרם לך להיראות פושר, לאחר שהיית לוהט, כי הגויים פחדו להילחם בך, [כמו שאנשים חוששים לגעת במשהו רותח]. אבל זה, [כלומר, עמלק], יצא קדימה והתחיל והראה את הדרך לאחרים. ניתן להשוות זאת לאמבט מים רותחים שאף יצור חי לא יכול לרדת לתוכה. בא אדם חסר אחריות וקפץ לתוכה בראש! למרות שנכווה, הוא [הצליח] לגרום לאחרים לחשוב שזה קריר יותר [ממה שזה באמת היה]. — [תנחומא ט]
כל הבעיה עם עמלק הייתה שהוא לא ירא את ה'. כשם שכל אדם רציונלי לא קופץ לאמבטיה חמה, לכל אדם יש ירא טבעי את ה'. אבל דוגמתו של עמלק מובילה אנשים למחשבות שגויות והוא יכול ללכת מרצונו בעקבות דוגמתו של עמלק, להפחית את יראתם את ה' וללכת במודע נגד רצונו. ירא ה' יכול לדעוך אצל אנשים עד כדי כך שהם אפילו לא יודעים מה ה' רוצה אלא מתמקדים רק ברצונם שלהם ובאמת המומצאת שלהם.
אנו רואים זאת כיום. עמלק היה צאצא של עשו, וצאצאיו של עשו קשורים לנצרות במסורת היהודית. אני רוצה להרחיב זאת לעולם המערבי של ימינו. העולם המערבי מכיר את הנסים והסיפורים מהתנ"ך, מכיר את אלוהי ישראל, ומכיר את ההבטחות שה' נתן לעמו. אך העולם המערבי זועם על ישראל במאבקו ברשע שמבצע חמאס. הוא מכחיש את הסבל ועוצם עין מכל הראיות שישראל מספקת על חמאס ואונר"א (חלק מהאו"ם) בנוגע לרצונם להשמיד את כל ישראל ואת כל היהודים מהעולם, בדומה לעמלק. העולם המערבי מטפח שנאה עמוקה כלפי ישראל, כמעט כאילו היא מושרשת בדנ"א שלו, להשמידה. אחרי הכל, העולם הנוצרי, עם התאולוגיה המחליפה שלו, רואה את עצמו כעם ה' ורוצה לתפוס את מקומו, כשם שעמלק רצה לתפוס את מקומו של עם ה' ולהיכנס לארץ המובטחת. העובדה שהם אפילו לא ייכנסו לארץ בעצמם, אלא יקריבו אותה לאסלאם, היא נתון שהם מתעלמים ממנו.
נקודות למידה
- חוסר זהירות לעומת רציונליותלמרות שראה ניסים אלוהיים, עמלק מתואר כפזיז בהתקפתו על ישראל. דבר זה עומד בניגוד לרציונליות המצופה מאנשים להכיר במציאותו של אלוהים ולציית לרצונו.
- פחד מפני אלוהים ואובדן שלוהטקסט מדגיש את חשיבותה של יראת אלוהים בריאה כהיבט יסודי של מודעות דתית. הוא מצביע על כך שהשפעתן של דמויות כמו עמלק יכולה לגרום לאנשים לאבד את הפחד הזה, ולגרום להם להתרחק מרצון ה'.
- הקבלות מודרניותהטקסט משווה בין עמלק לאתגרים מודרניים, ובמיוחד לעוינות של חלקים מסוימים בעולם המערבי כלפי ישראל. הקבלות אלו משמשות כאזהרה מפני אובדן הכבוד לאל ולהבטחותיו, אפילו בהקשרים עכשוויים.
מאת אנג'ליק סייבולטס
מקורות:
עשו, אביה של רומא
פורים: ניסיו ומצוותיו מאת הרב חיים פנחס שיינברג ושלמה פירסט, חלק ראשון: עמלק, פשעו ועונשו
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.