בס"ד

  1. עלייה, עמידה וירידה
  1. ברכות 32b
הצדיקים הראשונים היו מחכים שעה (לפני התפילה). מנין אנו שואבים זאת? אמר רבי יהושע בן לוי, שנאמר (תהילים פ"ד, ה'), "אשרי יושבי ביתך". ואמר רבי יהושע בן לוי, המתפלל חייב להמתין שעה לאחר תפילתו, שנאמר (תהילים ק"מ, יד) "אכן יודו צדיקים לשמך וישרים ישבו לפניך". בריאתה מלמד: המתפלל צריך להמתין שעה לפני תפילתו, ושעה אחרי תפילתו. מנין שעליו להמתין שעה לפני תפילתו? ככתוב "אשרי יושביו וכו'". ומנין שעליו להמתין שעה אחרי כן? ככתוב "אכן יודו צדיקים לשמך וישרים ישבו לפניך".חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת: מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָמַר קְרָא: "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵּיתֶךָ". וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ לִשְׁהוֹת שָׁעָה אַחַת אַחַר תְּפִלָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמוּךָ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ״. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁהֶא שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם תְּפִלָּתוֹ, וְשָׁעָה אַחַת אַחַר תְּפִלָּתוֹ. קוֹדֶם תְּפִלָּתוֹ, מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵּיתֶךָ". לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ מִנַּיִן? — דִּכְתִיב: ״אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ״.

2. הרב לורד ג'ונתן סאקס ז"ל

אם נלמד את הליטורגיה בקפידה נגלה שלעתים קרובות יש לה מבנה סימטרי בן שלושה חלקים, ABA, אשר צורתו היא הבאה: (א) עלייה, (ב) עמידה בנוכחות, (ג) ירידה

II. סדר התפילה בן שלושת החלקים

3. רמב"ם, משנה תורה, הלכות תפילה וברכות כהנים א', ב'

טבעה של מצווה זו הוא כדלקמן: על אדם להתפלל ולהתחנן בכל יום, ולהשמיע את שבחי הקדוש ברוך הוא. לאחר מכן, יבקש את צרכיו כבקשה ותחינה. לאחר מכן, עליו לשבח ולהודות לה' על הטוב אשר חנן אותו, איש איש ככוחו. חיוב מצוה זו כך הוא שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה ואחר כך נותן שבח והודיה לה׳ על הטוב שהשפיע לו כל אחד לפי כחו:

ג. שבח

4. ספרי, דברים (דברים) 343:1

ויאמר (משה): ה' מסיני ויצא להם משעיר": הכתובים (בזאת) מספרים שמשה לא פתח בצורכי ישראל עד שפתח בשבח ה'. למה ניתן להשוות זאת? לעומד עורך דין על הדוכן, לאחר שנשכר על ידי אדם לדבר בעדו, ואינו פותח בצורכי אותו אדם עד שפתח תחילה בשבח המלך - "מה נשא מלכנו! מה נשא אדוננו! זרח עלינו השמש! זרח עלינו הירח!", כולם משבחים עמו - לאחר מכן הוא פותח בצורכי אותו אדם, ולאחר מכן הוא מסיים בשבח המלך. משה רבנו, גם הוא, לא פתח בצורכי ישראל עד שפתח בשבח ה', דהיינו: "ה' מסיני ויצא משעיר", לאחר מכן הוא פתח בצורכי ישראל, דהיינו: (שם. 5) "והוא היה מלך בישורון (ישראל)", ולאחר מכן סיים בשבח ה', דהיינו (שם. 26) "אין כאלוהים ישורון".“ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר, מגיד הכתוב שכשפתח משה לא פתח בצרכם של ישראל תחילה עד שפתח בשבחו של מקום משל ללוטייר שהיה עומד על הבמה ונשכר לאחד לדבר על ידיו ולא פתח בצרכי אותו האיש תחילה עד שפתח בשבחו של מלך אשרי. עולם ממלכותי עולם מדיינו עלינו זרחה חמה עלינו זרחה לבנה והיו אחרים מקלסים עמו ואחר כן פתח בצרכו של אותו האיש וחזר וחתם בשבחו של מלך אף משה רבינו לא פתח בצרכי ישראל עד שפתח בשבחו של מקום שנאמר ויאמר ה' מסיני בא. ואחר כך פתח בצרכם של ישראל ויהי בישורון מלך חזר וחתם בשבחו של מקום אין כאל ישורון,  

5. סנהדרין 92b

חכמים לימדו ב- ברייטה: ברגע שנבוכדנצר הרשע השליך את חנניה, מישאל ועזריה לתוך כבשן האש, אמר הקדוש ברוך הוא ליחזקאל: לך והחיה את המתים שבנחל דורא. יחזקאל החיו אותם, העצמות באו והכו נבוכדנצר, הרשע הזה אָדָם, בפניו. נבוכדנצר אמר: מה טיבן של אלה? משרתיו אמר לו: חברם של אלה שלושה, חנניה, מישאל ועזריה, מתעורר לחיים ה מת בעמק דורה. נבוכדנצר פתח ואמר: "מה גדולים אותותיו ומה אדירים נפלאותיו; מלכותו מלכות עולם ושלטונו מדור לדור".“ (דניאל ג':33). רבי יצחק אומר: זהב מותך ישוכן לפיו של הרשע אדם. יש לחתום את פיו במהלך מוות יוצא דופן; מתוך כבוד למלכות, הציע רבי יצחק שישתמש בזהב לביצוע משימה זו. הסיבה היא שאם לא היה בא מלאך והכה אותו על פיו כדי למנוע ממנו להמשיך בשבחיו, הוא היה ביקשו להאפיל על כל השירים והשבחים שדוד אמר בספר תהילים. (תרגום קורן-שטיינזלץ)תנו רבנן בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע את חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש אמר לו הקב”ה ליחזקאל לך והחיות מתים בבקעת דורא כיון שהחיות באו עצמות וטפחו לו לאותו רשע על פניו אמר מה טיבן של אלו אמרו לו חבריהן של אלו מחיה מתים. בבקעת דורא פתח ואמר (דניאל ג, לג) אתוהי כמה רבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכות מלכות עלם ושלל עם דר ודר וגו' א’ר יצחק יוצק זהב רותח פנימה פיו של אותו רשע שאילמלא (לא) בא מלאך וסטרו על פיו ביקש לגנות כל שירות ותושבחות שאמר. דוד בספר תהלים

6. רש"י, שם.

משום ש(נבוכדנצר) ארגן את שבחי ה' בצורה יפה יותר משעשה דוד, ואם היה מצליח לבטא אותם, הקדוש ברוך הוא היה מרוצה מהם יותר מאשר מאלה של דוד.לגנות – שהיה מסדר שבחות נאות יותר מדוד אחר אמרן הקב”ה היה נוטה אחריהן יותר מאחרי שירות שעשה דוד:

7. תהילים קנ

הַלְלוּיָה.
הַלֵּלוּ אֱלֹהִים בְּמִקְדָּשוֹ;
הללוהו בשמים, מעוזו. הללוהו על גבורתו;
הַלְּבוּ אוֹתוֹ עַל גְּדוֹלָתוֹ הַמָּהֲרוֹת. הַלְּבוּ אוֹתוֹ בְּתִקְעוֹן שׁוֹפֶר;
הַלְּבוּהו בְּכִנוֹר וּבְכִנוֹר. הַלְּבוּהו בְּתוֹף וּבְרַחֲלוֹד.;
הַלְּבוּהו בְּחֵלִיל וְחֵלִיל. הַלְּבוּהו בְּמִצְלְתִּים הַרְהֹד;
הַלְּבוּנוֹ בְּמִצְלְתִּים רַעֲשָׂה. כָּל נֹשֶׁם יְהֲבִיל אֶת יְהוָה.
הַלְלוּיָה.		הַ֥לְלוּ־קהּ׀ הַֽלְלוּ־אֵ֥ל בְּקׇדְשׁ֑וֹ הַֽ֝לְל֗וּהוּ בִּרְקִ֥יעַ עֻזּֽו׃ הַלְל֥וּהוּ בִגְבוּרֹתָ֑יו הַ֝לְל֗וּהוּ כְּרֹ֣ב גֻלוּד. בְּתֵ֣קַע שׁוֹפָ֑ר הַ֝לְל֗וּהוּ בְּנֵ֣בֶל וְכִנֽוֹר׃ הַ֭לְלוּהוּ בְּתֹ֣ף וּמָחֻול הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּמִנִּֽים וְעֻגָֽב׃ הַלְל֥וּהוּ בֻלֻֽ. בְּֽצִלְצְלֵ֥י תְרוּעָֽה׃ כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ל קהּהֽלְלוּ–קהּ׃

8. רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק (1787–1859)

נבוכדנצר רצה לשיר הלל לה', ובא מלאך וטפח לו על פיו (סנהדרין צב ע"ב). כך אמר לו המלאך: אתה רוצה לשיר הלל לה' כשכתר על ראשך? אתה צריך לשמוע איך אתה צריך לשיר הלל אחרי שקיבלת סטירה על לחיך. הנה טפח, ועכשיו שיר הלל!ביקש נבוכדנצר לומר שירה, בא מלאך וסטרו על פיו" (סנהדרין צב,ב). כך אמרו לו: אתה מבקש לומר שירה כשהכתר על ראשך? כדאי לשמוע איך תאמר שירה אחרי סטירת לחי. הרי לך סטירה ועכשיו אמורה שירה
קובץ PDF

מאת הרב תני ברטון

 

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.