בס"ד

מחשבה על פרשת BECHUKOTAI 5785

הגמול האמיתי של המצוות: מעבר לברכות חומריות לצמיחה רוחנית ויקרא כו:ג-ד

3 אִם בַּחֻקֹתַי הָלַכְתֶּם וְמִצְוַתִּי שָׁמְרוּ וְעָשִׂיתֶּם;ג אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.
4 וְנָתַן אֶת־גְשְׁמֵיכֶם בְּעִתּוֹ וְתִתָּנֶה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתָּנוּ פְּרִיוָם.ד וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.

במבט ראשון, ויקרא כ"ו נראה פשוט: "אם תעשו במצוותיי ואברך אתכם מטר, שלום ושפע". מעין חוזה רוחני - עשו טוב, וה' יעשה טוב בחזרה. אבל כל מי שיש לו קצת ניסיון חיים יודע שזה לא כל כך פשוט. אפילו אנשים שמנסים בכנות לחיות חיים טובים חווים קשיים. ועל פי התלמוד (קידושין לט ע"ב), הגמול האמיתי על מצוות ניתן רק בעולם הבא. אז איך עלינו להבין את הפסוקים האלה?

מה אומרים רש"י ואבן עזרא

רש"י, הידוע בדרך כלל במתן ההסברים הישירים והרציונליים ביותר, מעלה כאן נקודה מפתיעה: הפסוק אינו עוסק בעיקר בקיום מצוות - אלא בהתעמקות בלימוד תורה. אבן עזרא מסכים, ומדגיש שהפסוק קורא ללימוד, הוראה ועשיית התורה. אתה יכול ללמוד כל מה שאתה רוצה, אבל אם אתה לא פועל לפי מה שאתה לומד, הלימוד חסר ערך.

אלשיך: העולם הזה אינו גמול, אלא הכנה

האלשיך (המאה ה-16, צפת) מציע קריאה מעמיקה יותר של הסתירה לכאורה: האם ה' נותן גמול חומרי על קיום מצוות, כפי שמרמז פסוק זה, או שמא כל גמול נדחה לעולם הבא, כפי שמלמד התלמוד?

הוא מתיישב עם התפיסה התלמודית לפיה הגמול האולטימטיבי למצווה הוא בעולם הבא. אז מהן הברכות הללו - גשם, שלום, שפע - בפרק זה?

על פי האלשיך, ברכות אלו אינן גמולים אלא כלים - טובות אלוהיות הניתנות למי שהולך בדרכי ה', כדי שיוכל להמשיך במסע הרוחני שלו ללא הסחות דעת. חשבו על מעסיק שאומר, "אתה עושה את עבודתך היטב, אז אני אדאג שיהיה לך סביבת עבודה נהדרת ומחשב נייד חדש." זה לא חלק מהמשכורת - זה שם כדי לעזור לך להצליח.

כך גם, ה' מעניק גשם, מזון ושלום לא כתשלום, אלא כדי שלא נצטרך להיאבק רק כדי לשרוד, ונוכל במקום זאת למקד את האנרגיה שלנו בלימוד תורה, תפילה, מעשי חסד וקיום מצוות. ברכות אלו אינן המטרה, אלא הפלטפורמה לבניית חיים של צמיחה רוחנית.

למה זה מתחיל עם גשם?

רש"י מסביר ש"גשמים בעיתם" מתייחסים לגשם בזמנים הגורמים הכי פחות אי נוחות - בלילה, או ממש לפני שבת. זה מראה על דאגתו העמוקה של ה' לרווחת האדם.

הרמב"ן ממשיך הלאה ומתאר את הגשם כברכה הראשונה והגדולה ביותר, שכן הוא משפיע על כל הסדר הטבעי. הוא מטהר את האוויר, מזין את האדמה, מביא בריאות, פוריות ואיזון לעולם. חברה שבה גשם יורד בזמן הנכון היא חברה הנמצאת בהרמוניה פיזית ורוחנית.

משמעות עמוקה יותר של גשם ועצי פרי על פי האלשיך

האלשיך מציע גם הבנה אזוטרית יותר של ברכות אלו.

הגמול האמיתי: שר מצווה מצווה

בנוסף, אלשיך מתיישר עם העיקרון התלמודי: שכר מצווה מצווה - הגמול על מצווה הוא מצווה. משמעות הדבר היא שהגמול על קיום מצווה אינו בהכרח ברכה חומרית, אלא ההזדמנות לעשות עוד מצוות. ברכות פיזיות (גשם, קציר, שלום) הן מתנות המאפשרות לאדם להמשיך ולגדול מבחינה רוחנית.

מה יכולים בני נח ללמוד מזה?

מסר זה אינו מוגבל לעם היהודי. גם בני נח - צדיקים מהגויים המקיימים את שבע המצוות האוניברסליות - יכולים למצוא כאן משמעות עמוקה.

הרמב"ם כותב ב הלכות מלכים ח:יא שגוי המקבל ומקיים את שבע מצוות נח משום שציווה אותן ה' דרך משה, נחשב בין חסידי אומות העולם ויש לו חלק בעולם הבא.

גם עבורם, העיקרון חל: הגמול האמיתי הוא רוחני ונצחי. אך אלוהים עדיין עשוי לברך את ההולכים בדרכיו בבריאות, יציבות או שלום - לא כתשלום, אלא כהזדמנות. כמו אצל העם היהודי, ברכות חומריות אלו משמשות ככלים לקידום רוחני. הן אינן הסוף - הן ההתחלה: הזמנה לצמוח, לרומם אחרים ולהעמיק את הקשר עם הבורא.

סיכום: ברכות חומריות ככלי רוחני

התורה אינה מבטיחה עושר חומרי כגמול האולטימטיבי. הגמול האמיתי של מצווה הוא קשר עמוק יותר עם ה' - משהו שמתבטא במלואו רק בעולם הבא. אבל ה' עשוי להעניק לנו ברכות פיזיות - שלום, גשם, מחיה - כתמיכה לצמיחה בשליחותנו האלוהית כאן עלי אדמות.

גשם ופירות אינם נקודות קצה, אלא הזמנה: השתמשו בהם היטב, והפכו בעצמכם לברכה.

לפיכך, ויקרא כ"ו אינו הבטחה מיושנת של מידה תחת מידה. הוא מציג חזון רוחני עמוק: אם תתמסרו לאלוהים, הוא יוצר את התנאים שבהם תוכלו לשגשג - כעץ שתול על נחלי מים, אשר ייתן פריו בעונתו (תהילים א', ג').



מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב תני ברטון על המשוב

מקורות

בהשראת אלשיך, רש"י, רמב"ן ונתיבות שלום - עם לב פתוח לכל המחפשים את אלוהים, יהודי ולא יהודי כאחד.



ראה גם: איך להפוך לנח מודע

טקסטים מכון ממרא

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.