בס"ד
משפטים (שמות כא-כד )
אחת המצוות הידועות ביותר בפרשת השבוע היא "מדבר שקר תרצה" - הציווי להתרחק משקר. למרות שמצווה זו באה בהקשר של חוקי בית הדין היהודי, היא חלה גם על חיי היומיום. עם זאת, על פי ההלכה היהודית ישנם מספר מצבים בהם מותר, או אף חייב, לשקר. זהו מצב חריג מאוד, שבו התורה אוסרת משהו, ואז מתירה אותו במספר מקרים.1 זה מעלה את השאלה כיצד אנו מבינים תופעה זו באופן כללי, וליתר דיוק, מתי אסור לשקר ומתי מותר?
ראשית, כדאי לנתח את החריגים לאיסור השקר. התלמוד ביבמות2 מלמד שזהו, "“מותר לשמות מפני השלום”"- מותר לכופף את האמת למען השלום. התלמוד אף מוכיח שאלוהים עשה זאת כאשר סיפר לאברהם את דברי שרה, אך הוא השמיט ששרה אמרה שאברהם היה זקן. בתלמוד בכתובות3, בית שמאי ובית הלל מתווכחים על מה שאדם צריך לומר לחתן על כלתו - בית שמאי סוברים שחייבים לומר את האמת המלאה, גם אם היא אינה מחמאה, בעוד שבית הלל סוברים שאפשר לשבח את הכלה גם כאשר השבח אינו ראוי. כרגיל, ההלכה הולכת לפי בית הלל, ולכן יש ללכת לפי דרכו. לבסוף, התלמוד בבבא מציעא קובע שתלמידי חכמים משקרים רק בשלושה תחומים (הקשורים לענווה, צניעות וטוב לב). המשמעות הברורה מכך היא שמותר ואף נכון לשקר במצבים אלה.
העובדה שכל הדוגמאות הללו מותרות מצביעה על כך שהשקרים הנדונים בתלמוד אינם אסורים למעשה על פי התורה. נקודה זו אכן עולה מהפירושים הקודמים: ספר יראים.4 כותב שאיסור השקר בתורה חל רק כאשר השקר משפיע לרעה על מישהו אחר. הוא מסביר שזו הסיבה שבית הלל סוברים שמותר לשבח את הכלה משום שהחתן כבר נשא אותה לאישה, כך ששקר כאן אינו משפיע עליו לרעה. רבנו יונה5 כותב ברוח דומה כי איסור התורה על אמירת שקר אינו חל כאשר השקר אינו פוגע באדם (הוא מכנה זאת '‘מה בקך’). זה מסביר מדוע הדוגמאות הנ"ל אינן מהוות את האיסור התורני. בכל מקרה, האדם ששיקר לו אינו מושפע לרעה מהשקר.
חשוב לציין שרבנו יונה ממשיך ואומר שאפילו שקרים שאינם פוגעים באדם אחר אסורים בדרך כלל, לפחות ברמה הרבנית, בהתבסס על פסוק במשלי, משום ששקר ללא סיבה הוא מטבעו פסול. אולם מכיוון שהם אינם אסורים על פי התורה, הרבנים התירו אותם בתרחישים הספציפיים שנדונו בתלמוד, שבהם שקר אינו פסול.
כעת אנו מבינים מדוע מספר היתרים לשקר במקורות הרבניים אינם סותרים את איסור השקר בתורה, משום שהם אינם משפיעים לרעה על הזולת. עם זאת, ישנן גמרות אחרות המתירות לשקר גם כאשר הדבר בא על חשבון אדם אחר.
התלמוד ביבמות6 מביא סיפור שבו רבי חייא ואביי הבטיחו כסף לאדם שלא רצה לעשות חליצה (סוג של גירושין חוקיים במצבים מסוימים), אך לאחר שהסכים, הם אמרו שהם מרמים אותו (משתת אני בך). הגמרא בנדרים7 מלמד שאם מישהו מנסה לקחת רכוש מאדם שלא בצדק, מותר לו לשקר ולומר שזה לא רכושו. מותר לו אפילו לנדור נדר שאינו שלו, כגון לנדור שלא יאכל לחם אם רכוש זה שלו, אך זכור שלא יאכל לחם היום, אך לא לנצח. בדרך כלל אסור לנדור כך, אך במקרה זה, מותר.8
במקרים אלה, האדם המשוקר לו בהחלט מושפע לרעה מהשקרים, דבר המצביע על כך שהשקרים כלולים באיסור התורה שלא לשקר. לפיכך, כיצד חז"ל יכולים להתיר שקר במקרים כאלה? בעיה זו אינה מוגבלת לגמרא - אחד הסיפורים המפורסמים ביותר בתורה מראה גם כיצד אחד האבות שיקר על חשבון מישהו אחר. זהו סיפור כיצד יעקב רימה את אביו יצחק כדי לקבל את הברכות על חשבון אחיו הבכור עשו.9 כיצד יכול יעקב לשקר בצורה כזו שברור שגרמה נזק לעשו?10 הרב יעקב קמנצקי11 מסביר שמותר להשתמש בתחבולות כדי להכניע מישהו שהוא בעצמו לא ישר. עשו רימה את יצחק לחשוב שהוא צדיק וראוי לברכות, כשלמעשה, הוא לא היה כזה. לפיכך, יעקב הורשה לפעול בצורה לכאורה לא ישרה כדי למנוע מעשו הרמאי לקבל את הברכות.
גישתו של הרב קמנצקי מלמדת שכאשר התורה אסרה לשקר על חשבון אדם אחר, היא לא כללה שקר כאשר אותו אדם הוא שקרן בעצמו או פועל בצורה שגויה. זה גם מסביר את הגמרות שהוזכרו לעיל, המתירות לשקר גם כאשר הוא פוגע באדם אחר. בכל מקרה, האדם האחר פועל בצורה שגויה או מרמה בעצמו, ולכן מותר לשקר כדי למנוע את התגשמות תוכניותיו הלא מוסריות.12
עדיין צריך להבין זאת ברמה פילוסופית כאשר מותר לזה לשקר במצבים הנ"ל. הרב אליהו דסלר13 מסביר שעלינו לשנות את הבנתנו את הגדרת התורה לאמת ולשקר. אמת היא זו שמוביל לטוב וקיום רצון ה', ושקר הוא זה שגורע מכך. לכן, אם, למשל, אדם הוא "כנה באכזריות" ואומר לחתן את ה"אמת" הטהורה על כלתו, הוא גורם כאב מיותר, שסותר בבירור את רצון ה'. באופן דומה, אם מישהו אומר את ה"אמת" על מה שאמר מישהו על חברו, ובכך גורם למחלוקת, הוא פועל גם בניגוד לרצון ה'.14. ולבסוף, אם אדם עצמו פועל בחוסר יושר או בצורה לא מוסרית בדרך אחרת, להערים עליו ולסכל את תוכניותיו הנפשעות הולמות את רצון ה'.
ראינו שהגדרת התורה לאמת ולשקר עמוקה הרבה יותר מאשר רק מילים מדויקות מבחינה טכנית או לא, אלא אמת מביא טוב לעולם, ושקר עושה את ההפך. הסיפור הבא מדגים רעיונות אלה: במקרה אחד, תלמיד ישיבה ישב עם הרב הגדול חיים עוזר גרודזינסקי כשלפתע פרץ בחור אחר לחדר עם בשורות טובות כלשהן. הרב חיים עוזר הגיב בשמחה גדולה והודה לבחור. זמן קצר לאחר מכן, בחור אחר נכנס עם אותן חדשות, מבלי לדעת שרבי חיים עוזר כבר שמע על כך. אולם, להפתעתו של הנער שהיה עמו, הרב הגיב כאילו מעולם לא שמע את החדשות, ושוב גילה שמחה והערכה רבה. זה קרה עוד כמה פעמים ובכל פעם הרב הגיב באותו אופן. היה ברור שהרב הבין את ההנאה הגדולה שכל תלמיד יפיק מבשורת החדשות הטובות לחכם הגדול. לפיכך, הוא החליט שעדיף להסתיר את האמת כדי לשמח את הנערים הללו.
מי ייתן וכולנו נזכה להבנת התורה של האמיתות, לא רק במובן הצר. מי ייתן וכולנו נזכה שהתורה תחלחל לכל היבט של חיינו.
מאת הרב יהושע גפן
- ברור שישנן הנחיות כלליות לגבי מתי מצוות רבות מתבטלות, כגון פיקוח נפש או מצבים מסוימים אחרים, אך לא במידה הנוגעת לשקר.
- יבמות, 65ב.
- קסבות ט"ז ב-יז א.
- ספר יראים, מצווה כ"ל"ה.
- שערי תשובה, שער 3, מעמר 181.
- יבמות, 106א.
- נדרים, כ"זב-כ"חא.
- ראו גם בבא מציעא עז עב ו יומה, 83b.
- בראשית, פרק כ"ז.
- לגבי יצחק, שאלה זו אינה רלוונטית, שכן בסופו של דבר לטובת יצחק יעקב קיבל את הברכה במקום עשו.
- אמת ליעקב, בראשית, כ"ז:יב.
- מיותר לציין, יש לנקוט משנה זהירות בעת יישום היתר זה על חייו של אדם, משום שעלולה להיות לו נטייה לחשוב שהאדם האחר פועל בצורה שגויה, כאשר זה אינו המצב באופן אובייקטיבי. במצבים כאלה, יש לבקש הדרכה מרב.
- מכתב מעליהו, חלק 1, עמ' 94.
- זה יכלול גם עבירה על חוק ריכילוט.
פרשת השבוע,
האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.