פרשת יתרו תש"פ - כאשר ה' הציע לגויים את התורה

בס"ד

יתרו (שמות י"ח-כ' )

פרשת השבוע מציגה את האירוע החשוב של מתן התורה על ידי ה' לעם ישראל בהר סיני. עם זאת, חכמים מלמדים שלפני שנתן את התורה לעם ישראל, ה' הציע את התורה לשאר אומות העולם: הספרי.¹ מתייחס ל:

“"כאשר הקדוש ברוך הוא גילה את עצמו לתת את התורה לישראל, היא לא נגלה רק לישראל בלבד, אלא לכל הגויים תחילה. הוא הלך אל בני עשו: הוא אמר להם: "האם אתם רוצים לקבל את התורה?" אמרו לו: "מה כתוב בה?" אמר להם: "אל תרצח". אמרו, מהותם של אותם אנשים [אותנו] ואביהם [עשו] הוא שהוא רוצח... הוא הלך אל בני מואב. הוא אמר להם: "האם אתם רוצים לקבל את התורה?" אמרו לו: "מה כתוב בה?" אמר להם: "אל תעשו זנות". אמרו לו, מהותם של אותם אנשים [אותנו] היא זנות... הוא הלך אל בני ישמעאל. הוא אמר להם: "האם אתם רוצים לקבל את התורה?" אמרו לו: "מה כתוב בה?" אמר להם: "אל תגנבו". אמרו לו: מהות אביהם [ישמעאל] היא שהוא גנב. וכן [הלך אלוהים] לכל הגויים [וקרה אותו הדבר]. כי ראה הקדוש ברוך הוא, נתנה [את התורה] לישראל.“

כאשר ה' הציע לכל עם את התורה, הם שאלו מה כתוב בה, וה' ענה במצווה שהייתה הקשה ביותר עבור כל עם. הוא אמר לעשו, שאביו היה רוצח, שכתוב בתורה "לא תרצח", ולמואב, שאביו, לוט, היה חסר מוסר, על האיסור לפעול בצורה לא מוסרית, ולצאצאיו של ישמעאל, שאביו היה גנב, על האיסור לגנוב. יש כאן משהו בעייתי. התלמוד מלמד שבשבעת מצוות בני נח, שכל הגויים מצווים על איסור לא לרצוח, לא לקיים יחסי מין אסורים ולא לגנוב.²

לפיכך, אם אלוהים היה בא לספר לגויים על נוֹסָף מצוות הנמצאות בתורה, מדוע הוא בחר במכוון מצוות שכבר היו צריכים לקיים?! ומדוע סירבו העמים על סמך תשובתו של אלוהים, בהתחשב בכך שקבלת התורה לכאורה לא הייתה משנה דבר באופן שבו הם חיו את חייהם?³

הרב דוד כהן⁴, ראש ישיבת חברון, מסביר, בהתבסס על תורתו של רבי יצחק אייזיק חבר⁵ שיש הבדל מהותי בין שבע מצוות בני נח לבין תרי"ג המצוות. שבע מצוות בני נח הן מצוות מעשיות בלבד כדי לאפשר חברה מתפקדת. יש צורך שגויים יעסקו בחוקים אלה (כולל הקמת בתי משפט) כדי למנוע אנרכיה והתנהגות הרסנית. לעומת זאת, למצוות התורה יש מטרה נעלה הרבה יותר. הן שם כדי לרומם את האדם ולאפשר לו לשכלל את עצמו מבחינה רוחנית.

בהתבסס על הבנה זו, רב כהן עונה מדוע ה' אמר לגויים מצוות הכלולות בחוקות בני נח. הוא העביר להם את המסר שאין זה מספיק לקיים מצוות כמו לא תרצח ולא תגנוב, ברמה מינימלית בסיסית, על מנת לקיים חברה מתפקדת. במקום זאת, אם היו מקבלים את התורה, הם היו צריכים לגשת למצוות אלו ברמה עמוקה הרבה יותר, לא רק כחוקים מעשיים. זו גם הסיבה שהם סירבו להצעת ה' - ייתכן שהם היו מוכנים לקיים את עצמות שבע המצוות.⁶ אך הם לא רצו לקיים אותם באופן שישנה באופן עמוק את מהותם. לפיכך, עמו של עשו ענה לה' כי אינם יכולים לקיים את מצוות התורה 'לא תרצח' שכן זה חלק ממהותם, וכך גם לגבי עמו של מואב בנוגע למוסר, ועם ישמעאל בנוגע לגניבה.

לרעיון זה יש השלכות מעשיות על האופן שבו יהודים מקיימים מצוות בניגוד לבני נח. נראה שמכיוון ששמירה על מצוות אלו כחלק מהתורה המטרה הייתה שכל אדם ישתנה באופן עמוק, הרי שפרטי המצוות בפועל מעודנים ומפורטים הרבה יותר מאשר אילו היו רק חלק משבע המצוות. ניתן לראות זאת דרך התשובה לשאלה נוספת שעולה בפרשה.

ממש בסוף הפרשה, לאחר עשרת הדיברות החשובות, התורה מוסיפה שלוש מצוות שנראות אקראיות: לא לעשות צלמי שמים, ולא פסלי כסף וזהב; לא להשתמש בחרב בעת עיצוב האבנים למזבח; ולא שיהיו מדרגות המובילות אל המזבח, אלא רמפה.⁷ מדוע מצוות שונות לכאורה אלו נצטוו כסוף פרשת מתן תורה? הפירושים מסבירים⁸, ששלוש מצוות אלו הן הרחבות של שלוש עשרת הדיברות: האיסור לעשות צלמים הוא פיתוח של המצווה לא לעבוד אלילים: האיסור להשתמש בחרב הוא משום שהוא מייצג אלימות, ומכאן שהוא פיתוח של המצווה לא להרוג: ואיסור מדרגות הוא משום שכאשר אדם עולה במדרגות, גלימתו מורמת, וחלקים מגופו נראים, ולכן זהו היבט של צניעות, והוא הרחבה של המצווה לא להיות מעורב במעשי מוסר.

במצוות אלו, אלוקים מעביר מסר עמוק. במילותיו של הרב עמנואל ברנשטיין.⁹

“"זהו הרקע להודעה הבאה, שבה משה מודיע לעם שחלק מהיותו יהודי פירושו שגם חוקים בסיסיים אלה מניחים רמה גבוהה לאין שיעור של שמירת שמים ורגישות. לא רק שחטאים אלה אסורים כשלעצמם, הם אינם יכולים להתקיים אפילו בצורת שמץ... לא רק שעבודת אלילים אסורה, אפילו יצירת תמונות של יצורים שמימיים או צורות אחרות אסורה. לא רק שרצח אסור, אלא שאפילו כלי הקשור לשפיכות דמים אינו מותר לשימוש בעיצוב המזבח..."”

לפיכך, לעובדה שמטרתן של תרי"ג המצוות נעלה בהרבה ממטרתן של שבע חוקי נח, יש השלכות מעשיות משמעותיות. משמעות הדבר היא שכאשר התורה מלמדת תורה, היא לא רק מכוונת שאדם ישמור על אות התורה הבסיסית, אלא הוא אמור לפתח רגישות למצוות שמשנות אותו מבפנים. דוגמה נוספת לכך היא חוקי לשון הרע, האיסור לדבר רע על אנשים אחרים. כפי שמלמד הרב יצחק ברקוביץ, לא מספיק פשוט להימנע מלומר דברים שליליים ובו זמנית להחזיק מחשבות שליליות על אנשים. במקום זאת, יש להכיר בכך שהרעיון העומד מאחורי המצווה הוא שעל האדם להתפתח לסוג של אדם הרואה את העולם באור חיובי.

הסיפור הבא, המסופר על ידי הרב ברנשטיין, מדגים עד כמה יש ליישם את שורש המצוות, ולמעשה את כל ההלכות היהודיות, בחיי היומיום. מסופר כי היה תלמיד ירא עולם בישיבת סלאבודקה המפורסמת, בראשות הזקן מסלאבודקה, רבי נתן צבי פינקל. אולם, הצעיר התהלך בפנים קודרות. בשלב מסוים, הזקן קרא לו ואמר: "אסור לך להיות בבית המדרש כשאתה לובש הבעה כזו". התלמיד, שהיה זהיר מאוד בקיום מצוות והלכה, שאל היכן התורה אוסרת דבר כזה. הזקן ענה: "התורה אוסרת על אדם לחפור בור בדרך הציבורית, משום שעובר אורח עלול ליפול פנימה ולהיפגע. בית המדרש הוא דרך ציבורית, ופניך הן בור, שכן אנשים שמסתכלים עליך במבט זועף מרגישים מיד גרוע יותר? מה זה משנה אם אתה פוגע בזרוע או ברגל של מישהו או שאתה פוגע במצב רוחו?"“¹⁰

הזקן העביר את המסר שיש להבין את מטרת המצוות ולהחיל אותה על כל היבט בחייו של אדם, ולא רק במובן הצר. מי ייתן וכולנו נזכה שהתורה תחדור לכל היבט בחיינו.

מאת הרב יהושע גפן

1. ספרי ואזות הברכה, פסקח 343.
2. סנהדרין, 56a.
3. אפשר לענות בפשטות שהם היו מודעים לכך שהעונשים האלוהיים על שמירת התורה חמורים יותר מקיום שבע המצוות, אך תוצע כאן תשובה עמוקה יותר.
4. מזמור לדוד, חלק ג', מעמר יב, עמ' 310-313.
5. יד מצרים, פיסקה חכם מהו עומר.
6. למרות שאפשר להעלות על הדעת שהם אפילו לא רצו לשמור אותם ברמה הזו.
7. שמות, כ':כ'-כב'.
8. מצוטט על ידי הרב עמנואל ברנשטיין, מידות בחומש, כרך א', עמ' 409-411. רעיון זה נדון גם במזמור לדוד הנ"ל.
9. שם, עמ' 410.
10. שם, עמ' 412.

פרשת השבוע,

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.